חלק שלישי של ספיישל שבועות, שכולל את המתכונים קיש אספרגוס, בצל ועגבניות מיובשות ו- פסטה מהירה וקלילה בשמן זית, שום ועגבניות מיובשות.

כשאלכס ואני חיפשנו קינוח לספיישל הזה, רצינו משהו קצת שונה מכל עוגות הגבינה העגולות והגבוהות שמציפות בימים אלה את האינטרנט והבלוגים.

את המתכון הזה אלכס מצאה בבלוג האוסטרלי המצוין RASPBERRI CUPCAKES.

המתכון מכיל קארד לימון, שהוא מין ממרח לימוני וקרמי שמכינים בקלות יחסית. הוא תורם לעוגה רעננות לימונית מיוחדת ששונה מכל עוגות הגבינה הלימוניות הרגילות שמכילות בדרך כלל רק מיץ לימון ומעט גרידה.

הניגוד בין התחתית המתוקה לקרם הגבינה החמצמץ פשוט נהדר.

השינויים היחידים שעשינו במתכון הוא שינוי קל בדרך הכנת הקארד (בישול ישירות בסיר ללא צורך בסיר כפול) והוספת שכבה דקה של ציפוי קרם לימוני מעל העוגה שגם תורם לחות וגם מוסיף "קיק" לימוני נוסף. לא חובה להוסיף אותו.

למרות שההכנה נראית ארוכה, היא מאוד פשוטה, יחסית מהירה וממש שווה את התוצאה.

חומרים לתבנית מרובעת של כ-23 ס"מ או מלבנית של 20X27 ס"מ

לתחתית

160 גרם עוגיות אוריאו (חבילה של 16 עוגיות, פחות אחת)

100 גרם חמאה

לקארד לימון

70 גרם סוכר (כ-1/3 כוס)

60 מ"ל מיץ לימון (כ-1/4 כוס)

2 כפיות גרידת לימון (משני לימונים)

3 חלמונים

60 גרם חמאה חתוכה לקוביות

למלית הגבינה

225 עד 250 גרם גבינת שמנת (נפוליאון למשל)

100 גרם סוכר (כחצי כוס)

5 כפות קארד לימון

3 כפות קורנפלור

1 ביצה

לציפוי לימוני

6 כפות אבקת סוכר

3 כפיות מיץ לימון

2 כפיות חלב

הכנה

מתחילים בהכנת הקארד.

מגרדים את גרידת הלימון משני לימונים וסוחטים את שניהם לאחר מכן. משתמשים בחלק מהמיץ ואת השאר שומרים בשביל הציפוי.

בסיר קטן, מערבבים את הסוכר, מיץ הלימון וגרידת הלימון עד שכל הסוכר נמס. מורידים מהאש ומצננים מעט.

טורפים את החלמונים ומוסיפים אליהם בעדינות את תערובת הלימון החמימה תוך כדי טריפה מתמדת. לא מוסיפים בבת אחת כדי לא ליצור חביתה.

מסננים את התערובת דרך מסננת דקה כדי להפריד את הגרידה. אם אין מסננת, אפשר להפריד בזהירות בעזרת כף. לא נורא אם נשארת מעט גרידה בתערובת.

מחזירים את הסיר הקטן עם התערובת לאש נמוכה ומבשלים תוך עירבוב מתמיד בכף עץ. נזהרים שלא יגיע לרתיחה.

בהתחלה זה ייראה כאילו לא קורה כלום, אבל לאט לאט התערובת תסמיך. ממשיכים עד שהיא סמיכה מספיק כדי לצפות ולהידבק לכף העץ.

מכבים את האש ומוסיפים את קוביות החמאה בהדרגה, (אחת או שתיים בכל פעם). מערבבים עד להמסה ורק אז מוסיפים את הסיבוב הבא.

עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר בזמן שמכינים את השלבים האחרים.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מכינים את התחתית:

טוחנים את עוגיות האוריאו במעבד מזון (כולל המילוי הלבן).

ממיסים בזהירות את החמאה במיקרו (ניזהרים לא לשרוף אותה) ומוסיפים אותה לפירורי העוגיות.

מערבבים היטב עד שאחיד ומעבירים לתבנית האפיה. משטחים ומהדקים באופן אחיד בעזרת כף רחבה או מרית.

עוברים להכין את המלית:

טורפים את גבינת השמנת עם הסוכר במהירות נמוכה במיקסר או עם מטרפה ידנית עד שהתערובת חלקה ואחידה.

מוציאים מהמקרר את הקארד ומוסיפים לתערובת (אמורה להיות כמות של בערך 5 כפות).

מוסיפים גם את הקורנפלור והביצה וטורפים אד שהתערובת שוב אחידה.

שופכים את התערובת מעל התחתית שבתבנית. המלית די נוזלית ותתיישר מעצמה, אבל אפשר להיעזר במרית כדי ליישר.

אופים כ-25-30 דקות , עד שמשחים מעט ויציב למגע אצבע.

מצננים את העוגה מחוץ לתנור כחצי שעה ומכינים את הציפוי:

מערבבים בקערה קטנה את אבקת הסוכר, מיץ הלימון והחלב.

שופכים באיטיות מעל העוגה המצוננת ומורחים באחידות בעזרת מרית או כף

מעבירים את העוגה למקרר ומקררים אותה לפחות שעתיים לפני החיתוך לקוביות והאכילה, כדי שתתיצב.

שומרים אותה במקרר.

בתיאבון וחג שמח!

Tags: מתכון, אוראו, אוריאו, עוגת גבינה, עוגה, קארד לימון, קרד לימון, שבועות, למון קארד, למון קרד, לימון, גבינה

בהמשך לארוחת השבועות שהכנתי עם אלכס וכללה גם את קיש האספרגוס מהפוסט הקודם ואת עוגת קרם הגבינה והלימון עם אוריאו שתגיע בהמשך, הכנו גם את הפסטה הזו.

זו פסטה שאלכס מכינה כשאין לה כח או זמן להתעסק עם מתכון מסובך. כל זמן ההכנה שלה הוא הזמן שבו לוקח לבשל את הפסטה במים. את הרוטב מכינים בכמה דקות תוך כדי הבישול של הפסטה.

זהו רוטב קליל ועדין, שמאוד כיף להגיש בין כל המאכלים הכבדים יותר שבדרך כלל מכינים בשבועות. העגבניות מוסיפות לו קצת מתיקות שמאוד מחמיאה לו.

כדאי להכין את המנה עם פסטה איכותית יחסית, מכיוון שטעמה מורגש היטב עם הרוטב העדין.

חומרים ל4-5 מנות

1 חבילת פסטה, 500 גרם (הכי כיף עם ספגטי דק מאוד)

100 גרם עגבניות מיובשות

4 שיני שום גדולות

100 גרם גבינת פרמז'ן

1/3 כוס שמן זית

הכנה

קוצצים את העגבניות המיובשות לפרוסות דקות.

קוצצים את שיני השום.

מגרדים את גבינת הפרמז'ן.

מכינים את הפסטה לפי הוראות ההכנה על גבי האריזה. חשוב מאוד להמליח היטב את המים במתכון הזה, בגלל שהרוטב לא מאוד דומיננטי וחשוב שהפסטה תהיה טעימה.

בזמן שהפסטה מתבשלת, מחממים את שמן הזית במחבת.

מוסיפים לשמן את שיני השום הקצוצות ומטגנים 10-20 שניות עד שעולה ריח השום.

מוסיפים את העגבניות הקצוצות ומטגנים עוד כ-2 דקות, עד שהן מתרככות. מכבים את האש ומחכים לפסטה.

כשהפסטה מוכנה, מסננים אותה מהמים ומחזירים לסיר.

מוסיפים את השום עם העגבניות והשום ואת הפרמז'ן המגוררת ומערבבים היטב עד שכל הגבינה נמסה.

מגישים עם פרמז'ן בצד למי שירצה להוסיף.

בתיאבון!

 

Tags: מתכון, מהיר, עגבניות מיובשות, פסטה, קל, שמן זית, שבועות, חג שבועות

לכבוד שבועות, ניפגשתי עם אלכס, חברה טובה (וגם השותפה שלי בעבודה) אצלה במטבח והכנו ביחד שלושה מתכונים מיוחדים לחג. קיש אספרגוס, בצל ועגבניות מיובשות, פסטה מהירה וקלילה עם שמן זית ועגבניות מיובשות ולקינוח עוגת קרם גבינה ולימון עם תחתית אוריאו. בפוסט הזה נדבר על הקיש והשניים האחרים יגיעו בהמשך השבוע.

הבצק של הקיש מבוסס על הבצק הגאוני של דיוויד ליבוביץ'. מה שכל כך כיף בבצק הזה הוא שהוא חוסך את כל הכאב ראש של הכנת בצק פריך. לא צריך מעבד מזון או מעיכת קוביות חמאה עם האצבעות, לא צריך רידודים, הקפאות וניילונים נצמדים ואפילו לא צריך אפייה עיוורת. פשוט מכינים את הבצק בסיר קטן וממלאים בו את תחתית התבנית כמו עם פלסטלינה. כל כך פשוט! אה, והוא גם ממש ממש חמאתי וטעים. אנחנו הורדנו את כמות החמאה מ-140 גרם ל-100 גרם והוא עדיין יוצא עשיר וטעים.

המלית היא אלתור והמצאה של אלכס, שיוצאת ממש מוצלחת, עם הקראנצ'יות של האספרגוס והמתיקות של העגבניות והבצל המטוגן. אנחנו השתמשנו הפעם באספרגוס לבן (שחלקו היה ירוק) אבל אפשר להשתמש גם בירוק.

חומרים לתבנית פאי בקוטר 24 ס"מ

לבצק

100 גרם חמאה
1.5 כף שמן
4.5 כפות מים
3/4 כפית מלח
1.5 כף סוכר
1.5 כוס קמח

למלית

בצל אחד גדול
3 שיני שום גדולות
חצי חבילה אספרגוס
50 גרם עגבניות מיובשות (לא בשמן)
3 ביצים
1 כוס חלב
2.5 כפות שמן זית
כפית מלח
100 גרם פרמז'ן מגוררת (בערך 6 כפות)

הכנה

מחממים תנור ל-200 מעלות ומתחילים בהכנת הבצק:

בסיר קטן-בינוני ממיסים חמאה, שמן זית, מים, מלח וסוכר.

כשהתערובת אחידה ומומסת מוסיפים את כל הקמח בבת אחת (לא לפחד) ומערבבים במהירות עד לקבלת בצק אחיד.

מורידים מהאש ומחכים 3-4 דקות עד שהבצק יתקרר מעט. מעבירים אותו לתבנית ומשטחים בעזרת כף גדולה.

כשבצק כבר פרוס ונעים יחסית למגע (לא רותח) נעזרים באצבעות ומהדקים אותו היטב לשולי התבנית.

מעבירים את התבנית עם הבצק לתנור ואופים כ-15 דקות עד שהוא מזהיב ממש מעט.

ביינתים מכינים את המלית:

פורסים את הבצל לפרוסות עגולות.

מחממים את שמן הזית במחבת, וכשהוא חם, מוסיפים אליו את הבצל.

מטגנים על אש בינונית כ-10 דקות עד שהבצל מזהיב מעט, אבל לא משחים לגמרי.

בסיר נפרד, מרתיחים מים, וכשהם רותחים מוסיפים את האספרגוסים השלמים לדקה.

מסננים את האספרגוסים ומעבירים לקערה עם מים קרים.

ביינתים, כשהבצק מוכן, מוציאים אותו מהתנור ומנמיכים את החום של התנור ל-180 מעלות.

פורסים את האספרגוסים לפרוסות באורך של כ-2-3 ס"מ וקוצצים את העגבניות המיובשות לפרוסות דקות.

קולפים את שיני השום וכותשים אותם.

מערבבים בקערה שום כתוש, מלח, ביצים וחלב.

מרכיבים את הקיש:

מפזרים על הבצק המוכן שליש מכמות הפרמז'ן (2 כפות)

מפזרים מעל את הבצל המטוגן.

מפזרים את פרוסות האספרגוס ואת העגבניות.

מפזרים מעל שליש נוסף מכמות הפרמז'ן.

יוצקים מעל בזהירות את הערובת החלב והביצים ומפזרים את שארית הפרמז'ן.

אופים כ-30-35 דקות, עד שמזהיב ומתייצב.

ממתינים כמה דקות ומחלצים מהתבנית.

בתיאבון וחג שמח!

Tags: מתכון, אספרגוס, עגבניות מיובשות, צמחוני, קיש, שבועות, חג שבועות

כמעט ולא יוצא לי לאכול בעסקיות באמצע השבוע, ועד שמגיעה הזדמנות כזאת, כיף לנסות מקום שעוד לא הייתי בו.

התחלפות השף במסעדת קיטשן מרקט שבנמל, כניסתו של השף יוסי שטרית ותפריט הצהריים המסקרן גרמו לנו להגיע לשם.

התפריט אינו רחב במיוחד, אבל כמעט כל המנות בו נשמעות מעניינות.

כשהגענו בשעת צהריים יחסית מאוחרת, המקום היה חצי מלא, ומיד הושבנו במעין שולחן גדול ומשותף, שהיה די ריק וללא אנשים קרובים אלינו.

העיצוב של המסעדה דומה מאוד לרוב "מסעדות השוק", עם ירקות וקופסאות שימורים מפוזרים בחלל. הנוף לנמל מקסים, ורק משהו באקוסטיקה לא ממש עבד. הרחש משאר השולחנות נשמע קצת חזק מדי ולמרות שלא היה ניתן לשמוע שיחות ספציפיות, היה נחמד אם איכשהו היה אפשר להבליע קצת את הווליום.

המלצרית המאוד חביבה הגיעה אלינו במהרה, סיפרה על הספיישלים של היום וציינה את המחיר מבלי שביקשנו.

כוסות המים שהזמנו קצת התעכבו, אבל המים היו קרים וטובים, עם קרח ולימון ומולאו לאחר מכן ביוזמת המלצרית.

בכלל, השירות היה כיף גדול. המלצרית היתה מקסימה וחייכנית וההמלצות שלה נשמעו כנות ואמיתיות. בדיוק כמו ששירות לא רשמי אבל נעים אמור להיות.

העסקית כוללת מנה ראשונה במחיר העיקרית.

המנות הראשונות הגיעו די מהר.

קרפצ'יו דג ים היתה המנה שהוגשה מולי. כמו שהמלצרית אמרה מבעוד מועד, היא הוגשה שונה מהתיאור שלה בתפריט. הדג (דג עדין ולבן כלשהו שלא הצלחתי לזהות) נפרס דק דק כשמעליו מעט שמן, יוגורט, צנוניות, בצל סגול, עגבניות מיובשות, זיתים ומעין מטבל עגבניות פיקנטי. ממה שטעמתי, המטבל השתלב נהדר עם הדג ועם היוגורט והפך את המנה למקורית ומרעננת.

שקשוקת פירות ים- שרימפס, קלאמרי, פפריקה מעושנת וכוסברה היתה המנה הראשונה שהזמנתי אני. במחבת קטנה צפו שרימפסים, גופי וראשי קלאמרי ופטריות פורטבלו ברוטב שקשוקה שהיה מעט דליל מדי, אבל טעים מאוד ופיקנטי כמו שצריך. פירות הים הוכנו כראוי, כמו גם הביצה והחלמון הנוזלי שלה שהיה כיף לנגב עם פירות הים. רק פרוסות הצנונית לא ממש הצליחו להתחבר למנה, אבל היה קל להזיז אותם הצידה. מנה טעימה וכיפית, אם כי קצת כבדה בתור מנה ראשונה.

עם השקשוקה הזמנתי גם מנת לחם (14 ש"ח) שתעזור בניגוב. שתי פרוסות של לחם בהיר עם קרום קשיח ומתפצפץ ושתי פרוסות של לחם כהה יותר, שהיה דחוס, מעט חמצמץ ואהבתי אותו הרבה יותר, הוגשו עם שמן זית ועגבניות מרוסקות. הלחם עזר מאוד לניגוב הרטבים מהמנות, ורק חבל שהוא לא מוגש על חשבון הבית. כמו ברוב מסעדות העיר, 14 ש"ח עבור 4 פרוסות זה מחיר מעט מוגזם, אם כי, שוב, די סטנדרטי ונהוג.

גם המנות העיקריות הגיעו יחסית מהר.

מולי נאכלה פולנטה פירות ים- שרימפס, קלאמרי, ארטישוק, שום ושמן זית (88 ש"ח). כמות נאה של פולנטה שאותה טעמתי. היא היתה עשירה, עמוסת חמאה ופרמז'ן, נהדרת ומנחמת כמו שפולנטה טובה יכולה להיות. את פירות הים, חצי הארטישוק והירקות לא טעמתי, אבל נאמר לי שהם היו מוצלחים מאוד והוכנו כראוי. אני אשמח להזמין את המנה הזו בפעם הבאה.

טרין חם של טלה- טלה בבישול ארוך, קרם אפונה וערמונים (99 ש"ח) היתה המנה שהזמנתי אני. מנה יפיפיה שהיה ממש חבל להרוס. מלבן דחוס של בשר טלה שבושל שעות ארוכות עד שהפך רך היה פשוט מעולה. קריספי מבחוץ, רך ומלא טעמי בשר עמוקים מבפנים. הרוטב המצומצם שהוגש איתו היה נהדר גם הוא. הירקות שהוגשו עם הבשר (פטריות, כרובית, ברוקולי, ערמונים ועגבניות מיובשות) היו טעימים, לא בושלו יותר מדי ושמרו על טעמם, הפירה היה חמאתי וטעים ורק קרם האפונה קצת נבלע ולא הורגש. בהחלט מנה נהדרת, שגם אותה אשמח לאכול שוב.

הקינוחים במקום מוצגים במעין מקרר קטן מתחת לבר ולא יכולנו שלא להתפתות ולהזמין מהם.

פנקוטה פירות (כ-35 ש"ח, אין לי את המחיר המדויק)  היתה פנקוטה טעימה ועדינה שהוגשה עם תותים, פטל ואננס טריים. היא היתה קלילה כמו שקינוח פירות אמור להיות ועשתה את העבודה, אם כי לא היתה מיוחדת או מרגשת.

ברולה קפה (גם הוא כ-35 ש"ח)  היה קינוח כבד יותר של קרם ברולה, מעליו קרם בטעם עדין של קפה עם כדור של גנאש שוקולד קר. טעמו העדין של הברולה מעט נבלע בטעמו של הקפה, אבל השילוב של הקפה והשוקולד היה טעים ואיכשהו הזכיר לי מין סוג של טירמיסו ללא בישקוטים. עוגית הפלורנטין שהוגשה ביחד עם הקינוח היתה מצוינת, עם טעם דומיננטי של קרמל ושקדים.

את הארוחה ליווינו עם שתי כוסות יין. גוורצטרמינר של וילה וולף דר לוסן מגרמניה (31 ש"ח) ששתיתי אני היה קליל וטעים, עם איזון טוב בין מתיקות לחמיצות. קברנה סוביניון של תבור (38 ש"ח) שנשתה מולי דווח כטעים, אבל סטנדרטי ולא מפתיע.

החשבון יצא 343 ש"ח לשנינו, לא כולל שירות. לא זול, אבל בהתחשב בכמות האוכל שאכלנו, כולל שני קינוחים ויין, לא ממש נוראי.

זו היתה ארוחה מוצלחת מאוד, אחת הטובות והכיפיות שאכלתי בזמן האחרון, עם אוכל טעים ומעניין ושירות נעים, ששנינו נשמח לחזור עליה.

Tags: נמל תל אביב, עסקית, צהריים, קיטשן מרקט, ביקורת, ביקורת מסעדה