ביקורת מסעדה: מו ומו ברחובות
"מו ומו" היא מסעדת בשרים ואיטליז ברחובות ששמה יצא למרחוק כאחת ממסעדות הבשרים הטובות ביותר בארץ.
ביום שישי האחרון, נפגשנו שם, ארבעה חברים שלא נפגשו הרבה זמן, לארוחת ערב מוקדמת.
הזמנו מקום לשעה 18:00 ונאמר לנו שהשולחן יהיה לרשותינו עד השעה 20:00.
בהגעה למסעדה, קצת התקשינו לאתר אותה, כתובתה היא אומנם הרצל 177, אבל בחזית הבניין שפונה להרצל קיימות חנויות שונות ולא רואים את המסעדה, היא בעצם נמצאת בקומה השניה, והכניסה אליה היא בכלל מהרחוב החוצה, ללא כל שילוט, לא בחזית המבנה וגם לא מעל המסעדה. קצת מעצבן, אבל טלפון קצר למסעדה והסבר של המארחת עזר לנו למצוא אותה.
המסעדה מחולקת לשני חללים ואחנו ישבנו בחלל הקרוב יותר למטבח. מדי כשהתיישבנו (או יותר נכון כשהתיישבתי, השאר קצת איחרו) הגיעו לשולחן התפריטים וקנקן מים קרים עם פיסת לימון, מחווה נעימה מאוד, שיותר מסעדות צריכות לאמץ.
השירות לאורך הארוחה היה נעים מאוד, לא מציק מדי מצד אחד ולא נעלם וקשה להשגה מהצד השני.
עיון קצר בתפריט ובגודל המנות גרם לנו להחליט לקחת רק מנות עיקריות, למעט אחת מאיתנו שהחליטה לקחת שתי מנות ראשונות במקום.
לאחר שהזמנו, הגיע לשולחן מגש עץ עגול ועליו ארבע לחמניות עגולות ושמנמנות עם קערת שמן זית וחומץ בלסמי.
הלחמניות היו מעולות ממש, טריות וחמימות, מתוקות מעט וממש ממכרות. השמן והבלסמי ליוו אותן בצורה נהדרת, לא היה צריך שום ממרח נוסף מכיוון שטעמן היה כל כך עשיר בפני עצמן.
די מהר הגיע גם האוכל שהזמנו:
– אנטריקוט 400 גר (128 ש"ח)- שניים מאיתנו הזמינו את הסטייק בדרגת עשייה מדיום ובליווי קוביות תפוחי אדמה שבעצם היו צ'יפסים קטנים ומרובעים. הסטייקים הגיעו עם מעט מלח גס עליהם ובדרגת צלייה מדויקת והיו מעולים, הבשר היה רך ומלא טעמים והסטייק הגיע נקי מחתיכות סחוס או שומן לא אכילות ונאכל כולו, ללא שנשארה חתיכה אחת לא אכילה על הצלחות. ביחד עם הסטייק הגיעו על הצלחת מספר חתיכות של קישואים צלויים וקוביות תפוחי האדמה בצלחת נפרדת, הקוביות היו קראנצ'יות וטעימות וליוו את הסטייק היטב. בהחלט אחד הסטייקים הטובים שאכלתי.
– המבורגר 250 גרם- (58 ש"ח)- ניתן להזמין גם תוספת אחת על ההמבורגר, אבל הוא הוזמן ללא שום תוספת בדרגת עשיוה מדיום-וול בליווי אותן קוביות תפוחי האדמה שליוו את הסטייקים. אוכלת ההמבורגר נהנתה ממנו מאוד, אני הגנבתי ביס אחד והוא הרגיש לי מתובל מדי בשביל המבורגר ויותר הזכיר לי תיבול של קבב, אבל היה טעים לסוגו.
– חציל שלם קלוי על האש- (35 ש"ח)- הגיע חציל גדול צלוי וחצוי לאורכו, הוא מולא בגבינה מלוחה כלשהי (אני חושב שפטה) ומעליה פוזרו רצועות דקות של מלפפון, החציל היה טעים מאוד והשתלב היטב עם הגבינה.
– נתח קצבים, גבינת מנצ'גו ופלפלים קלויים-(44 ש"ח)- מנה מהמיוחדים של אותו יום. פרוסות נתח הקצבים היו מעולות, בעלות טעם בשרי חזק ומצוין, כיף גדול! גבינת המנצ'גו היתה גם היא טעימה והפלפלים הקלויים שהגיע בכמות די גדולה היו מעניינים ובעלי טעם מריר/מתוק שעליו נוסף טעם הקלייה. כל הרכיבים היו מצוינים לכשלעצמם, אבל היתה לי הרגשה שהם לא ממש מתחברים אחד לשני ואין ביניהם ממש קשר, כל רכיב נאכל בסופו של דבר בנפרד.
התמלאנו מאוד מהמנות העיקריות והתלבטנו אם להזמין קינוח, שום דבר מתפריט הקינוחים לא צד את עייננו והחלטנו לוותר.
ישבנו והמשכנו לפטפט ולהשלים פערים וממש לא שמנו לב לשעה.
ב-20:10 ניגשה אלינו המארחת החמודה ורק מהמבט המבויש שהיה בעיניה הבנו שהגיע הזמן ללכת וביקשנו חשבון עוד לפני שהיא הספיקה לבקש מאיתנו.
לסיכום: מסעדה מאוד נעימה וחביבה, סטייקים מעולים ושאר המנות היו גם לא רעות בכלל. אני עוד אחזור, ולו רק בכדי לטעום את מנת הנקניקיות שנראתה מעולה.