טאפאס בשוק
אחרי שלקחתי את האורחת מחו"ל לסיבוב בשוק הנמל שבו קנינו הרבה יותר מדי (גבינת סנט מור מצוינת בדוכן של לא פרומאז'רי, חומץ בלסמי מיושן ואנשובי טעימים של אורטיז בדוכן של פרימו, זעתר בדוכן של אנשי הזית, עגבניות מיובשות בדוכן של חוות הפטריות ועוד…) החלטנו לשבת לארוחת צהריים על הבר של מסעדת הטאפאס הממוקמת בתוך השוק. למסעדה יש גם כמה שולחנות פזורים בחוץ, אבל החום וגם הרצון להשקיף קצת על המטבח בפעולה גרמו לנו לשבת על הבר שמקיף את המטבח בחלל הממוזג של השוק.
מלצר חביב הגיש לנו את התפריטים ואמר שהוא ממליץ על בין 4 ל-5 מנות לשני אנשים. מכיוון שהיא צמחונית ואני ממש לא, החלטנו לחלוק סלט עגבניות ולהזמין כל אחד עוד שתי מנות בנפרד. נאמר לנו שכל מנה תגיע כשהיא תהיה מוכנה ללא סדר מסוים.
סלט העגבניות (26 ש"ח) שהגיע ראשון היה קצת פשוט מדי לטעמי. הוא אמנם הכיל סוגים שונים של עגבניות שרי ורצועות בצל סגול אבל התיבול שלו היה פשוט מדי וכלל לדעתי רק שמן זית, מלח ופלפל. הזיתים הקטנים והמרירים שהוגשו מעל היו טעימים מאוד אבל הרגישו לא קשורים לסלט עצמו.
שאר המנות כבר היו מוצלחות הרבה יותר.
סלט קיץ (34 ש"ח) מתפריט הספיישלים היתה המנה הראשונה שהוזמנה בצד הצמחוני. הסלט כלל פרוסות דקות של סלק, רצועות אספרגוס, נבטי אפונה ועלי מיקרו עם גילוחים דקים של פרמז'ן. התיבול שלו היה מעולה, חמצמץ ומעט תוקפני והלם היטב את פרוסות הסלק הפריכות והאספרגוס הטעים. מנה קלילה ומרעננת.
ארטישוק פלאנצ'ה (24 ש"ח) היתה המנה הצמחונית השניה שהוזמנה. 4 חצאי ארטישוק איטלקי (או יהודי) צרובים עם ציפוי של פירורי לחם ומעט בלסמי היו מעולים ועברו טיפול מושלם. רכים, בשרניים ומלאי טעם. הם הונחו על פרוסה של גבינת קמבזולה, שנאמר לנו שהיא שיולב של קממבר וגורגונזולה, היה היתה רכה, מעט חריפה וטעימה מאוד. מנה נהדרת וגם לא יקרה.
שרימפס פלאנצ'ה (כתוב בתפריט לפי מחיר השוק, המחיר הפעם היה 64 ש"ח) היו שלושה שרימפסים ענקיים שנצרבו על הפלאנצ'ה בקליפתם והונחו על איולי שומי וטעים. מלאכת הקילוף היתה מעט קשה, כי הם היו לוהטים. אבל בשרם היה מעולה, פציח מבחוץ, רך מבפנים ומעט מתקתק. ניגוב של כל ביס באיולי שעל הצלחת והטעם פשוט מושלם. מאוד נהנתי מהשרימפס, אבל התמחור של המנה נראה לי מעט מוגזם. בכל זאת, מעל 20 שקלים לשרימפ.
טרטר בורגר (42 ש"ח) היתה המנה השניה שהזמנתי. הבשר הנא הונח בלחמניית בריוש רכה ושמנמנה והגיע בכמות נדיבה למדי. התיבול שבו החמיא היטב לבשר ועם זאת השאיר מקום לטעמו הטבעי של הבשר שהודגש בעזרת המלח הגס שעיטר אותו. החרדל העוקצני שליוו את הטרטר היה מצוין והשתלב נהדר.
לקינוח החלטנו לחלוק פאדג' שוקולד (32 ש"ח). הגיעה פרוסה די עצומה בגודלה של עוגת שוקולד רכה, אך די דחוסה. היא היתה נהדרת, ושוקולדית ביותר. לידה הגיע מה שנראה בתחילה כמו כדור גלידה אך היה מעין קצפת סמיכה וטעימה להפליא. אולי שולבה בה גבינת מסקרפונה או משהו דומה. קינוח מושחת וטעים ביותר ושנינו מאוד נהננו ממנו.
את הארוחה ליויתי עם בקבוק בירת "אלכסנדר בלונד" (28 ש"ח), בירת אייל בהירה שהיתה די קלילה וטעימה והתאימה למזג האוויר הלוהט.
לאורך כל הארוחה מולאו הכוסות שלנו במים קרים עם קרח ולימון, גם מבלי שביקשנו.
השירות היה נעים וחייכני מאוד לאורך כל הארוחה.
החשבון יצא 250 ש"ח בדיוק לפני טיפ. סכום הוגן למדי לארוחה טעימה ומהנה מאוד.
היו בתפריט עוד לא מעט מנות שרציתי לנסות. אני עוד בטח אשוב בסיבוב הקניות הבא.
יופי צרוף של צילומים.
בשוק הכרמל אני כסומא בארובה: לא מצליח למצוא את כל המקומות הקטנים המוזכרים ברשת. אזדקק למדריך מצוייר, כנראה.
היי מיתר,
תודה על הביקור.
מדובר על שוק הנמל בנמל תל אביב ולא על שוק הכרמל. בו קל מאוד להתמצא כי הוא פצפון.
גם אני ממש לא יודע למצוא כלום בשוק הכרמל.. כנראה שלא מבקר בו מספיק…
אני לא אוהב את השוק הזה. המבקרים בו רחוקים מקוני שווקים, כלומר "העם". כולם יודעים זאת: הקונים, המוכרים והמחירים. איני מבין גם את הצורך לשלם עבור כניסה עם המכונית למתחם הנמל ולהגיע לשם רגלית בקיץ ממקום מגורי בני לא בא בחשבון אלא למי שרוצה להתאבד בטביעה בזיעת אפו.
מיתר- אמנם השוק מאוד סטרילי ולא "חי" כמו שווקים אחרים, אבל אני אוהב את המוצרים שנמכרים בו וכן, גם את העובדה שהוא ממוזג 🙂
באמצע השבוע, כשהוא די ריק, מאוד נעים להסתובב בו ולמוכרים יש הרבה סבלנות לשיחות חולין כיפיות.
לגבי התשלום בכניסה, גם כשאני כבר כן מגיע לשוק הכרמל, אני משלם לחניון כלשהו בסביבה, ובדרך כלל סכום יותר גבוה מזה שאני משלם בנמל, כך שאני לא רואה בעייתיות ספציפית פה, זו בעיה גדולה יותר בעיניי של חנייה בתל אביב בכלל.
🙂
חן חן על הדיווח.
תהייה קטנטנה: טאפס / מאזטים / אנטיפסטה ודומיהם – צלחות קטנטנות עם מעט תוכן .
מהתמונות והתיאור נראה כמנות ראשונות , עיקרית וקינוח .
איפה הטאפס?
התהייה כלפי שם המסעדה ולא חלילה לדיווח , הייתי במס' מסעדות שמתיימרות להיות טאפס בר , לא טאפס ולא נעליים.
תודה על הצלחת האחרונה ….
מאלי- באמת לא מדובר על צלוחיות קטנטנות, אבל גם לא ממש על גדולות.
אף מנה לא ממש יכולה להיחשב כעיקרית (אולי למעט הטרטר בורגר, אבל זה טבעו של בשר בלחמניה וגם הוא היה יחסית קטן, אולי התמונה בתקריב קצת מטעה). לפי מה שקראתי באינטרנט (בעקבות התגובה שלך, כיף לעשות מחקרון קטן של כמה דקות) ההגדרה של טאפאס בעולם וגם בספרד היא די רחבה, וכוללת גם אוכל מתוחכם קצת יותר, וגם מנות קצת יותר גדולות.
אני כנראה יכול להבין גם את בעלי המסעדות פה שמרחיבים כמה שניתן את ההגדרה. לא מצליח לראות מקום ששורד פה באמת כמסעדה על מנות מזעריות של חומרי גלם בטיפול מינימלי. (אולי הלה צ'אמפה מתקרבים לזה, אבל גם הם מסתמכים מאוד על הקהל שבא בעיקר לאלכוהול ונשנושים לידו).