לונג סנג

By

כבר הרבה זמן אני שומע על לונג סנג, שהרבה אנשים מחשיבים אותה כמסעדה הסינית הכי אותנטית בארץ.

המסעדה מופעלת ומנוהלת ע"י משפחה סינית וביום שביקרנו בה, היתה מלאה בשולחנות דוברי סינית, למעט שולחן אחד של תיירים אמריקאים והשולחן שלנו.

העיצוב של המסעדה מזכיר עיצוב של מסעדות סיניות אחרות וכולל הרבה אדום, וכל מיני אלמנטים סיניים כמתבקש בז'אנר.

בעלת המקום, שגם היתה המלצרית שלנו רוב הזמן, עליה קראתי דיווחים רבים שמספרים על אופיה חסר הסבלנות, היתה דווקא מאוד חייכנית ונחמדה באותו היום, התבדחה איתנו ועזרה לנו לבחור מנות מהתפריט.

קיבלנו את התפריט האדום, שכתוב בעברית, אבל הצצנו גם בתפריט השחור שכתוב בסינית ובאנגלית. לא הצלחתי למצוא הבדלים גדולים, למעט בתיאורים של מנות מסוימות, אבל כן ראיתי דף שכולו בסינית ואין לי מושג מה היה כתוב בו.

אנחנו הזמנו מהתפריט האדום למעט מנה אחת, ששמעתי עליה מקודם ולא הופיעה בתפריט, אבל גם לא מצאתי אותה בכיתוב באנגלית בתפריט השחור. כנראה שהיא מהדף שכולו סינית…

היינו 5 חברים והחלטנו לחלוק מנות. המנות יחסית גדולות ומתוך סקרנות בעיקר, הזמנו הרבה יותר אוכל ממה שהיינו צריכים.

למנות ראשונות הזמנו:

מרק חמוץ מתוק (12 ש"ח) – קערית קטנה אך מספקת בהחלט של מרק כהה ועשיר ברצועות ביצה ושבבי בצק וון-טון פריכים היה טעים לחלק מיושבי השולחן, אבל לי הוא הרגיש חמוץ מדי ולא מאוזן. כל ביס הסתיים בטעם ממש חמוץ בפה, שאני לא אהבתי.

לונג סנג

 

 

מרק תירס (12 ש"ח)- מרק מוצלח בהרבה. טעמו הזכיר את מרקי התירס המוכרים משאר המסעדות הסיניות, אבל הוא היה הרבה יותר עדין ופחות מתוק ואגרסיבי. טעמו של התירס ניכר בו היטב והוא היה טעים. בהמשך הארוחה הזמנו קערה נוספת ממנו.

לונג סנג

 

 

אגרול שרימפס (26 ש"ח)- בדמיוני ראיתי אגרולים ממולאים בבשר שרימפס, אבל אלו שקיבלנו היו שני אגרולים צמחוניים פשוטים, שטוגנו ביחד עם שרימפס בודד שהודבק אליהם חיצונית. קצת מאכזב. האגרולים עצמם היו רגילים לחלוטין.

לונג סנג

 

 

כיסונים מטוגנים ממולאים בשר (28 ש"ח)– הכיסונים היו נהדרים. בצק פריך ומתפצפץ ולא שמנוני בכלל, עם מילוי עסיסי ומתובל בעדינות. ממש חטיף כיפי שנהנתי לאכול בלי הרטבים שהגיעו בצד. אחד מהם היה רוטב סויה רגיל והשני בהיר וסמיך יותר שהיה פחות מלוח ויותר מתובל.

לונג סנג

 

 

כיסונים מאודים ממולאים בבשר (28 ש"ח)– גם אלו היו טעימים, אם כי מעט פחות מהמטוגנים. גם הבצק וגם המילוי הרגישו לי מעט אנמיים וחסרי טעם ופה נעזרנו הרבה יותר ברטבים.

לונג סנג

 

תוך כדי אכילת הראשונה, החלו להגיע גם העיקריות:

ברווז פקין (94 ש"ח) – כמות גדולה בהחלט של בשר ברווז צלוי ועסיסי יחסית, עם כמות נאה של עור פריך, שהוגש לצד מין קרפים דקים וצלוחית ירקות שכללה מלפפונים, פלפלים ובצל ירוק. בעיקרון צריך להרכיב מהמנה קרפים מגולגלים וממולאים בבשר ובירקות, אבל אחרי שכל אחד מאיתנו ניסה אחד שכזה, בגלל כמות האוכל הגדולה, נזנחו הקרפים והמשכנו לאכול בעיקר את הבשר, שהיה טעים מאוד. אולי לא משתווה למנה האמיתית של פקין דאק, אבל עדיין טעים מאוד וכיפי.

לונג סנג

 

 

פלפלים חריפים ממולאים (78 ש"ח)– המנה שהזמנו שאינה מופיעה בתפריט וגם המנה המצטיינת בארוחה בעיניי. כמות גדולה של פלפלים ירוקים מוארכים שמולאו בתערובת של בשר בקר וחזיר קצוצים שטוגנו במעטפת בצק פריכה. ביחד עם רוטב סמיך ועשיר שהיה מצוין, קשה היה להפסיק לאכול מהמנה. החריפות העזה שלה מגיעה לאט לאט, כאשר בביסים הראשונים היא נראית עדינה יחסית, אבל אז מתחילה להצטבר ולהתגבר ככל שמטפסים לחלקים העליונים יותר של הפלפלים. לא מנה שמתאימה לכל אחד, אבל גם עדן אמיתי לאוהבי החריף. אני כותב עליה עכשיו ורוצה לרוץ לשם לאכול אותה שוב.

לונג סנג

 

 

עוף בתפוזים- (64 ש"ח) – מנה שהגיעה היישר מהמסעדות הסיניות שכולנו מכירים משנות השמונים. העוף אמנם טוגן במומחיות והיה פריך ולא שמנוני, אבל הרוטב הזרחני היה מתוק ואלים והתקשתי לאכול ממנו. חלק מיושבי השולחן דווקא נהנו מהמנה. אני הצלתי כמה רצועות עוף שלא נגעו ברוטב וטבלתי אותן ברוטב הנהדר של הפלפלים החריפים.

לונג סנג

 

 

צ'או מיין חזיר (66 ש"ח) – מנה נוספת שאכזבה. הר עצום של רצועות בצק דקות וקריספיות ועליו רצועות דקות של בשר חזיר וירקות. המנה כמעט ולא היתה מתובלת והייתה די חסרת טעם. יותר מחצי ממנה נשאר על הצלחת.

לונג סנג

 

 

בקר בפטריות (54 ש"ח) – המנה היתה יחסית סטנדרטית, אבל טעימה. הבשר היה עסיסי ורך והרוטב היה עשיר וטעים. נהנתי לאכול ממנה עם מעט מהאורז שהזמנו בצד.

לונג סנג

 

 

לצד הארוחה הזמנו קערית אחת של אורז לבן (8 ש"ח) וקערה של ירקות ירוקים מוקפצים (16 ש"ח). הירקות, שהיו באק צ'יו אם אני לא טועה, היו מצוינים, מתובלים ושומיים ושמרו על פריכות כייפית.

לונג סנג

 

 

בסיום הארוחה היינו כבר מלאים לגמרי והוגשו לנו על חשבון הבית צלחת עם פלחי אבטיח ומלון שהיו קרירים וטעימים.

לונג סנג

 

 

השירות לאורך הארוחה די זיגזג.  בעלת הבית היתה כאמור מאוד חביבה ועזרה לנו, אבל חלק מהזמן קיבלנו שירות ממלצרית ישראלית, שהייתה מאוד מעופפת ולא בקיאה. אולי היתה חדשה.

כשהגישה את מנת הצ'או מיין ושאלנו אותה מה זה, היא ענתה "משהו שהזמנתם". ניסיתי להתעקש ולהבין אילו מהמנות שהזמנו זו, אבל היא לא ידעה להגיד.

גם לגבי הרטבים שהגיעו עם הכיסונים היא לא ידעה להסביר מהם וגם המרק החמוץ מתוק שהגיע היה לדבריה רק "מרק" מבלי שידעה איזה הוא.

אותנו זה שיעשע בעיקר ולא גרע מהחוויה.

החשבון, שהוגש בכתב יד וכלל גם 6 בקבוקי גולדסאטר  טובורג (18 ש"ח כל אחד) ושלושה בקבוקי קולה (10 ש"ח כל אחד), הסתכם ב628 ש"ח. סכום סביר עד מאוד לארוחה מלאה ומפוצצת לחמישה אנשים.

אני נהנתי מהארוחה, למרות שחלק מהאוכל היה סטנדרטי יחסית ולא כל כך מעניין,

ואשמח לחזור שוב לאכול את מנת הפלפלים, לנסות דברים נוספים מהתפריט, או את אחת מארוחות ההוט-פוט המשותפות שמוגשות שם.

 

 

Leave a Comment

Your email address will not be published.

You may also like