בחלק א' של ההמלצות שלי התמקקדי במסעדות, הפעם נתמקד בשווקי אוכל ובמקומות לאכול בהם מאפים ודברים מתוקים. כמו קודם, השמות של המקומות הם לינק לאתר האינטרנט שלהם או לעמוד הפייסבוק, אם יש כזה.
מוכנים? קחו אוויר ונתחיל עם שווקי האוכל השווים. קחו בחשבון שיש בעיר עוד המון שווקים שלא הספקתי לבקר בהם, ונראה שכמעט בכל אחד מהם יש דוכני אוכל מעניינים, אז שווה לנסות לחפש עוד כמה, אם יש לכם זמן.
אני חושב שאין מי שמבקר בעיר הזו ולא שמע על שוק בורו או מתכנן לבקר בו, אבל בכל זאת אי אפשר לעשות רשימת המלצות לעיר בלי לכלול אותו. השוק הענק הזה הוא כולו חגיגה של אוכל, בין אם דוכני אוכל מוכן שמכינים אוכל מכל העולם, ובין אם דוכנים של חומרי גלם, פירות, ירקות, גבינות, נקניקים, תבלינים ומה לא?
קשה להמליץ על משהו ספציפי לאכול פה, כי באמת מדובר בעשרות דוכנים מוצלחים, אבל אל תפספסו את הסופגניות הכי טעימות בעולם בדוכן הקטן של מאפיית Bread Ahead, את חנות התבלינים הגדולה שנמצאת ממש קרוב לדוכן הסופגניות ואפשר למצוא בה כל תבלין ואבקה אפשריים בעולם, את הדוכן שמוכר ביצה סקוטית מטוגנת עם צ'יפס בטטה ממכר, את דוכן pieminister שמוכר פאיים במילויים בשרים שונים שלקחנו לחדר לארוחת ערב והיו מצוינים ועוד ועוד… שימו לב שאתם באמת מבקרים בכל השוק, שמחולק לכמה רחובות, כי קל מאוד לראות רק חלק קטן ממנו ולחשוב ש"זה הכל?". הוא פתוח כל יום, אבל בסופי שבוע יש את המבחר הכי גדול של דוכנים.
שוק אוכל קטן ומקורה (אז הוא יכול להיות פתרון מעולה לערב גשום) בשכונת שורדיץ'. קחו בחשבון שהוא עמוס בצעירים מקומיים ורועש בטירוף (באמת. בחיים לא שמעתי זמזום כל כך חזק של עשרות אנשים מדברים מסביבי). אין פה כמות מטורפת של דוכנים, אבל האוכל טעים מאוד.
אכלנו כיסונים סיניים מצוינים, עוף תאילנדי מטוגן ופיקנטי, לחמניות באו ממולאות בחזיר ובעוף חריף, בשר צלעות מעושן ושרימפ אחד ענק במיוחד ברוטב של פלפל סצ'ואן עם צ'יפס ששווה הגעה רק בפני עצמו.
יש גם דוכן בירות ובר קוקטיילים, כך שגם אלכוהול לא חסר פה. זה אולי לא שוק אותנטי או גדול במיוחד, אבל אחלה מקום לבלות בו ערב של אוכל ואלכוהול בין קהל שבו היינו היחידים שעברו את גיל 30. לחברה שמפעילה אותו יש עוד כמה שווקים כאלה ברחבי העיר, אז שווה לבדוק באתר שלהם
Dinerama. 19 great eastern st.
השוק הזה הוא לא שוק אוכל בעיקרו, אבל הוא לגמרי שווה ביקור אם אתם חובבי עתיקות ושטויות לבית. הוא מאוד מאוד עמוס וקצת קשה ללכת בו בנוחות, אז אם קשה לכם עם צפיפות אטומית, אולי לא כדאי להגיע. חוץ מהמון חנויות ודוכנים מגניבים, יש בו גם סניף גדול של Poundland, חנות שמוכרת הכל בפאונד אחד ורוב המוצרים שלה לא ממש שווים משהו, אבל אם אתם צריכים שוקולדים וממתקים למשרד או לחברים, זה אחלה מקום לעצור בו.
החלק התחתון של השוק כולל המון דוכני אוכל, אבל לא היינו ממש רעבים כשביקרנו בו. כן קנינו לנו פירות יער טעימים לנשנוש ובדוכן אחד של אשה מבוגרת ומקסימה קנינו לחמניה מתוקה ואוורירית עם צימוקים שנקראית Bath bun שהיתה כיפית וביתית במיוחד. השוק סגור בימי ראשון, ובימים שני-חמישי הוא בתפוסה חלקית בלבד, אז הכי שווה לבקר בו בימי שישי או שבת.
שוק ברודווי הוא שוק קטן למדי, אבל אם אתם חובבי אוכל מכל סוג שהוא, אתם חייבים לעצמכם ביקור כאן. יש המון דוכני אוכל מכל העולם, והמבחר באמת מסחרר. היו המון דוכנים שרציתי לנסות, אבל בסוף הקיבולת הכריעה.
הנה הדברים שניסינו ואסור להחמיץ: במרכז השוק יש מין התפצלות קטנה שתמצאו בה כמה דוכני אוכל קטנים. הדוכן הרחוק ביותר מוכר כיסונים אסייתים מעולים ממש. אכלנו כיסוני חזיר מאודים ומטוגנים בצד אחד עם המון בשר עסיסי ומרק רותח בפנים וכיסוני שרימפס ברוטב צ'ילי חריף. בדוכן ליד מכינים כריכים עם ברווז קונפי מושלם, שמתחרה בקלות על תואר הדבר הכי טעים שאכלנו בטיול. הכריך כולל רצועות של בשר ברווז, חלקן רכות וחלקן פריכות מטיגון, צ'אטני פיקנדי, חרדל, גבינה לבחירה והכל בלחמניית בריוש שמנמנה. כריך מושלם וסותם עורקים.
אכלנו גם כריך באן מי ויאטנמי טעים, ועוד כריך עם חזיר צלוי עסיסי וטעים. בתחתית השוק יש מוסד אוכל בריטי ותיק שנקרא F. Cooke Pie & Mash. שכבר 100 שנים מכין את אותן שתי מנות של פאי בשר ושל צלופחים בג'לי (כן, כן). ביקרנו בו בעקבות המלצה של אנטוני בורדיין, ולמרות שמדובר במקום עם קסם מיוחד שמזכיר חדרי אוכל עתיקים מתקופות הצנע, המנה שאכלנו פה של פאי בשר עם פירה ורוטב ירקרק היתה אמנם זולה במיוחד (פחות מ-3 פאונד) אבל גם די חסרת טעם והזכירה לנו למה פעם האוכל הבריטי היה נחשב לנוראי. העיפו מבט פנימה בשביל הקטע, אבל תחסכו את המקום בבטן. השוק פתוח רק בימי שבת עד 17:00. שווה לתכנן את הלו"ז שלכם כך שתגיעו לפה רעבים באיזור הצהריים.
גם השוק הזה, כמו בורו מרקט, מתפרס על פני כמה רחובות וחללים וקל לפספס חלקים ממנו. הוא מתחיל בתור שוק עם כמה דוכני אוכל קטנים והמון דוכני בגדים ותיקים, אבל בהמשך שלו, בחלק שצמוד לנהר, ממוקם אזור שכולו דוכני אוכל מעניינים הרבה יותר מאלו שבכניסה. כמו בשאר השווקים, ניסינו לאכול מכמה שיותר דוכנים, כדי לנסות כמה שיותר מגוון של דברים.
אכלנו פה סלט ויאטנמי עם עוף ואטריות אורז שהיה מרענן וטעים. פיצה מצוינת עם בצק דק ופריך, מנה מושחתת בטירוף של מק אנד צ'יז בדוכן שכולו המון גרסאות למנה המנחמת הזו.
היה גם כריך צרפתי עמוס בבשר בקר מפורק וגבינת רקלט, שקשה לתאר עד כמה טעים הוא היה (רצינו עוד אחד ממנו אבל הדוכן כבר נסגר) וגם המבורגר הודי וחריף במיוחד שכלל קציצה מבשר כבש, לביבת בצל פריכה וצ'יפס בצד עם רוטב יוגורט ומנגו. בוער, אבל טעים בטירוף.
השוק פתוח בכל ימות השבוע וגם בחגים, אז שווה לבקר בו בימים שבהם שווקים אחרים סגורים או פחות פעילים. יש בו מעל 60 דוכני אוכל, אז קחו בחשבון שאף פעם אי אפשר באמת להצליח לאכול הכל.
נכון, לא מדובר באמת בשוק, אלא בחנות גדולה, אבל כזו שהיא גן עדן אמיתי לכל מי שחובב אוכל יפני. הם היו ממוקמים ממש עד לא מזמן בכיכר פיקדילי, ועברו לקרבת מקום (במיקום המקומי נשארה חנות סושי וכלי קרמיקה). קחו בחשבון שמדובר במקום לא זול בעליל, אבל תמצאו בו כמעט כל מאכל או ממתק יפני שחלמתם עליו. יש להם פה מאפייה פנימית שאפשר למצוא בה לחמים יפנים כמו למשל "לחם מלון" מתוק או לחמניית קארי (זו שאכלתי ב-Wa cafe שמוזכרת בהמשך היתה יותר טעימה) ומקררים שלמים מלאים באוכל יפני מוכן כמו סלטים, מרקים, אטריות וקארי.
אחרי האוכל המוכן יש המוני מדפים עם חטיפים, ממתקים, משקאות, ממרחים, אטריות ורטבים יפניים, כולל כמה סוגים של קיט קאט בטעמים, ממתקי מאצ'ה ומרקי ראמן מוכנים שאפשר לקחת הביתה והאיכות שלהם מפתיעה ממש. קחו בחשבון שלא מדובר בחנות זולה ואפשר לצאת מפה בנזק רציני, אבל בחיי שזה שווה את זה.
New Loon Moon וגם SeeWoo
שני סופרמרקטים אסייתים ענקיים (הראשון מתפרש על פני 4 קומות) בצ'יינה טאון, שתוכלו למצוא בהם כל מוצר אסייתי העולה על רוחכם, וכאלה שבחיים לא חשבתם שיכולים להיות קיימים. המגוון עצום, וכדאי לכם להגיע אם איזו רשימה קטנה של דברים שחסרים לכם במטבח או שתמיד רציתם לנסות, אחרת קל מאוד ללכת לאיבוד ולא למצוא כלום.
עוד מקום שהוא לא ממש שוק, אבל שווה לבקר בו. באיזור פיקדילי יש חנות ממתקים עצומה שנקראית World of Sweets והיא שווה ביקור בפני עצמה, ולו רק כדי להתפעל מהמבחר העצום שיש בה, ואז גם להתפעל מהמחירים המוגזמים שבה. אם אתם מכורי ממתקים, אני מציע לכם לבקר קודם באחד מהמוני הסניפים של רשת Hardy's.
החנויות האלה אמנם קטנות יותר, אבל כל מה שמצאתי בהן היה משמעותית זול יותר מאשר בחנות הענק ההיא, לפעמים עד כדי חצי מחיר. אם לא הצלחתם למצוא פה משהו שרציתם, אולי בכל זאת שווה לקנות אותו בחנות הממתקים הגדולה, אבל באמת שהם מצליחים לדחוס המון ממתקים לסניפים הקטנים שלהם, שפזורים בכל העיר.
ואם כבר אנחנו בענייני מתוקים, הנה כל המקומות המתוקים שביקרתי בהם:
הסניף הלונדוני של הפטיסרי הצרפתי הזה הוא הסיבה היחידה בערך לבקר ב"שוק" Covent Garde שהוא לא ממש שוק, אלא אוסף של חנויות די משעממות במתחם מקורה. אם אתם חובבי מומינים אז יש שם גם חנות חמודה שכולה מוצרי מומינים, אבל לא הרבה יותר מזה.
אכלתי פה מקרונים, שהם גאוות המקום ובהחלט היו מצוינים, וגם קינוח פחזניות עם קרם פיסטוק וקצפת פיסטוק שהיה מושלם והוא טעימת חובה לכל חובבי הקרם הירוק הזה.
LADURÉE. 1 The Market St. Covent Garden
רשת של בתי קפה קטנים וחמודים שפזורים ברחבי העיר (אני ביקרתי בסניף סוהו שלהם). בכניסה מחכה תצוגה ענקית של עוגות, עוגיות וקינוחים אישיים מהמון סוגים.
כל מה שאכלנו פה היה טעים, כולל גם משקה לאטה מאצ'ה מצוין ולא מתוק מדי. הקינוחים עולים בסביבות ה-5 פאונד לאחד, והמשקאות בסביבות 2-3 פאונד.
בית קפה יפני ושווה בטירוף, שנמצא מחוץ למרכז העיר, אבל לגמרי שווה את הנסיעה באורך 15 דקות ברכבת התחתית אליו (וגם את התוספת של הפאונד האחד לכרטיס האויסטר שלכם, כי הוא נמצא ב-ZONE 3, אבל במרחק של דקה הליכה מתחנת Ealing Broadway). זה נשמע אולי כמו קצת טרחה, אבל באמת שמדובר במקום ששווה ביקור, ביחוד אם אתם כמוני, חובבי יפן.
עיקר העניינים פה הוא הויטרינה שמלאה בקינוחים שמזכירים פטיסרי צרפתי מושקע, אבל מכילים ברובם המון מרכיבים יפנים כמו תה ירוק, שומשום שחור או ממרח שעועית מתוק, והבחירה מאוד קשה. אבל לפני המתוק אל תפספסו את הקארי-באן, סוג של שילוב בין סופגניה ללחמניה, פריכה מאוד, וממולאת בקארי יפני עם בשר. קשה לתאר עד כמה המאכל הפשוט לכאורה הזו טעים. אחריו אכלתי שלישיית פחזניות הורסת ושתית מאצ'ה ללא חלב שהיה חזק ומריר כראוי. אל תפספסו.
WA cafe. 32 Haven Green
כמו שכבר כתבתי כבר בחלק א', צ'יינה טאון הקטנה של לונדון מפוצצת במלכודות תיירים ובאוכל "סיני" של שנות ה-80, וצריך מאוד להיזהר כשבוחרים איפה לאכול בה. המאפייה הקטנה הזו, שנמצאת ממש ליד הכניסה לצ'יינה טאון שליד חנות ה-M&M הגדולה ומול התור הגדול של ה-Bubble Waffle (מיותר לגמרי. סתם וופל בלגי שמצטלם יפה לאינסטגרם ולא שווה את התור) נראית ממש פושטית ולא מעניינת, והיא באמת מאוד פשוטה, אבל חובבי הקוריוזים האסייתים יעופו עליה.
החל מטאי-יקי, מעין קרפ פריך בצורת דג במילויים מתוקים כמו נוטלה או מחית שעועית מתוקה (ויש גם גרסה שלו עם גלידה), דרך טארט ביצים מהונג קונג, לחמנייות במלויים שונים (זו עם החזיר ושבבי החזיר הפריכים מלמעלה מצוינת) ועד באנים מסוגים שונים. הכל זול מאוד ובשירות עצמי, אז כיף לנסות כמה דברים, או לנשנש משהו בכל פעם שעוברים במיקום הדי מרכזי הזה.
Bake. 9 Wardour st.
המאפייה של דומיניק אנסל בניו יורק היא זו שהמציאה את הקרונאט המפורסם, ועוד כמה מאפים שווים, ויש לה גם סניף די חדש בלונדון. קראתי על המון תורים ועל מוצרים שאוזלים די מוקדם, אבל אנחנו הגענו בסביבות 11 בבוקר, לא היה תור בכלל, והכל היה במלאי. לא יודע אם סתם התמזל מזלנו או שהתורים כבר שככו. בכל חודש יש פה קרונאט בטעם אחר, וכשביקרנו זה היה קרונאט במילוי קרם אפרסקים וציפוי של קרם סמבוק, שהיה טעים, אבל בחיי ששאר הדברים שאכלנו פה היו טעימים אפילו יותר.
אכלנו קינוח מגניב של מרשמלו שרוף ממולא בשוקולד וגלידה על מקל, קינוח של פחזניות במילוי קרם קסיס וקרם סיגליות שעוצב כמו גברת מגונדרת והיה מעולה ומאפה שמרים קואין אמן שהיה פריך וחמאתי ומושחת. יש גם מאפים מלוחים מגניבים שמהם לא ניסינו. שמעתי מכמה חברים שהם דווקא התאכזבו ממה שאכלו פה, אבל לנו היתה הצלחה גדולה.
Dominique Ansel Bakery London. 17-21 Elizabeth st.
קצת קשה להאמין שהמקום המדהים הזה מתחבא בתוך איזור בעיר שהוא לא ממש מתויר, אבל בזמן כתיבת הפוסט קראתי בעמוד הפייסבוק שלהם שהם פותחים סניף נוסף בסוהו, אז שווה לבדוק אם הוא כבר נפתח בזמן הביקור שלכם בעיר. גם אם לא, ואתם במקרה מתים על אקלרים, אל תוותרו על המקום הקטן הזה. מוכרים פה אך ורק אקלרים, אבל וואו, הם מדהימים! (שבועיים אחרי הביקור השני בלונדון ביקרתי בפריז והם לא נפלו בהרבה מהאקלרים הכי טובים שאכלתי שם).
טעמנו אקלייר לימון עז טעם ומצוין ממש ואקלר פטל שהחלק העליון שלו הוא מקרון, שהיה נהדר גם הוא. אם לוקחים אותם בישיבה הם גם מגיעים עם פחזניות קטנות ואווריריות בתור פינוק קטן. הכי פריז שיש בלונדון.
תעשו חיים, תאכל המון, ואל תשכחו לבקר בחלק א' של המדריך. וכמו תמיד, אני אשמח לשמוע אם השתמשם בהמלצות ונהנתם, וגם אם ממש לא נהנתם, זה חשוב לא פחות.