עסקית צהריים במזללה

By

מאז ארוחת הפורום בתקופת ההרצה של המסעדה לא חזרתי לבקר בה וחגיגת יומולדת משפחתית היתה תירוץ מושלם להגיע לעסקית בצהרי יום שישי.

שהגענו למסעדה בשעה שבה הזמנו (13:45), השולחן כבר חיכה לנו ונכנסנו ללא המתנה. אני מאוד אוהב את הדרך שבה המסעדה מעוצבת.משהו מרגיש מאוד נעים ומודרני, בלי להיות מעוצב מדי או מתאמץ מדי. מוזיקה שנשמע די גלגל"צית  בווליום נמוך אבל נשמע ורחש נעים משאר השולחנות השלימו אווירה נעימה וכיפית לשעת צהריים ולא רועשת בכלל כמו ששמעתי שיכולה להיות בשעות הערב.

תפריט העסקית כולל מנה ראשונה (מאזט בפי התפריט והמלצר), בקבוק אישי של מי אויאן (או בדואה מוגזים), מנת לחם אישית, שתייה חמה ופטיפור, כולם כלולים במחיר העיקרית.

אמנם יש תפריט קבוע לעסקית, אבל המלצר הודיע שיש כל מיני שינויים והחלפות מנות, את חלקן הוא זכר בעל פה ואת חלקן הקריא מדף. קצת היה קשה לעקוב אחרי כל השינויים וההחלפות ונראה לי שהדפסת תפריט יומי משתנה תקל גם על הסועדים וגם על המלצרים. בגלל שחלק מהמנות שהזמנו היו כאלו ששונו והשינויים לא רשומים לי, אני אשתדל לכתוב עליהם מהזכרון.

את הראשונות החלטנו לקחת כמנות חלוקה, ואת העיקריות כל אחד הזמין לעצמו, לא מבלי שטעמתי מהצלחות של כולם, לטובת הדיווח 🙂

בעצת המלצר, הוגשו לנו 3 מנות לחם עוד לפני הראשונות, כדי שיהיה מה לנשנש ואת 3 הלחמים הנוספים הזמנו עם הראשונות, שרובן ממש מבקשות לחם לנגב איתו.

ישנם שני סוגי לחמים לבחירה, ואנחנו הזמנו את שניהם.

חלת שום, מזללה

חלת שום, איקרה ביצי בורי היא חלה קטנה שמגיעה חמה בתבנית. היא מאוד טעימה ורכה אבל לא מורגש בה בכלל טעם השום. אני גם לא כל כך אהבתי את הזיגוג המתוק והדביק מדי שעליה. האיקרה היתה מעולה, עדינה ונעימה, שמזכירה מאוד את ההכנה היהודית הקלאסית של איקרה (בניגוד למשל לאיקרה השמנונית, המושחתת והמעולה שמוגשת בבסטה).

לחם שאור לבן, מזללה

לחם שאור לבן, איולי פפריקה ושום היתה בעיניי מנת לחם טובה יותר. הלחם היה מצוין, עם תוך רך וקרום קשה ופציח במיוחד. זרעי הכוסברה ששולבו בו הוסיפו את טעמם המיוחד והם אלו שעשו את הלחם לכזה נהדר בעיניי. האיולי היה חביב, אבל לא מיוחד ואליו גם התווספה חמאה רכה וטעימה. למיטב זכרוני, הלחם זהה ללחם שמוגש בכתית. מעניין אם אפשר להזמין את הלחם הזה עם האיקרה במקום האיולי? זה השילוב המושלם מבחינתי.

מעט אחרי שסיימנו להתעסק עם הלחם, הגיעו המנות הראשונות.

מסבחה ועדשים, מזללה

מסבחה עם תבשיל עדשים היתה מנה מהספיישלים של אותו יום ולכן אין לי את התיאור המלא שלה. המסבחה החמימה היתה גרגרית ועשירה והתבשיל שתובל בנדיבות בכמון השתלב איתה היטב.

ספיישל קלאמרי וקרם חציל, מזללה

קלאמרי על הגריל עם קרם חצילים שרופים היתה עוד מנה מהספיישלים והיא היתה נהדרת. כמה גופי וראשי קלאמרי שנצרבו  במידה והיו רכים נחו על קרם חצילים טעים עם טעם מעושן. בצל סגול, פול ירוק וסלרי הוסיפו מרקם פריך.

סלט שורשים, מזללה

סלט שורשים, וינגרט מיסו והדרים, ריקוטה באפלו ואגוזי מלך היה די סטנדרטי. רצועות ארוכות של גזר ושומר תובלו בויניגרט עדין שכמעט לא הורגש. אוגוזי מלך וכמה גרעיני רימון הוסיפו קראנצ' חביב והריקוטה גם היא כמעט שלא הורגשה.

נתח הרינג בתחמיץ, מזללה

נתח הרניג בתחמיץ, תפוח אדמה, צנוניות, בצל ירוק ואיולי יוז’ו היה קצת שונה מהכתוב והגש עם צזיקי וקוביות טוסט קטנות במקום תפוחי האדמה, הצנוניות והיוז'ו. השילוב עם הצזיקי הרענן היה מוצלח וביחד עם הלחם זו היתה מנה כיפית במיוחד.

פטה כבד עוף, מזללה

פטה כבד עוף, קורנישון, חרדל דיז’ון וטוסט הגיע בצנצנת קטנה והיה מוצלח ומאוד חמאתי. שכבת החמאה הקשה שעטפה אותו היתה מיותרת לטעמנו. לצד הקורנשונים המעולים הגיע גם בצל כבוש חביב ושני הטוסטים שהגיעו היו מצע מצוין לחרדל ולפטה.

פרחי כרובית, מזללה

פרחי כרובית, בצל בגריל, במיה תאילנדית ביוגורט קאיר ועדשים אורגניות  היתה גם היא מנה שאהבתי במיוחד. רוטב היוגורט המעט חמצמץ היה מושלם עם העדשים הרכות והכרובית הצלויה, וזו היתה המנה שהכי נהנתי לנגב עם הלחם.

אם הייתי צריך לבחור, מנת הקאלמרי ומנת הכרובית הן המנצחות בראשונות מבחינתי, כאשר ההרינג ממש לא רחוק מאחוריהן.

אחרי המתנה ממש קצרה, הגיעו גם העיקריות.

עוף בקארי, מזללה

עוף בקארי (95 ש"ח) מהספיישלים, החליפה את מנת העוף שבתפריט. 2 שוקיים של עוף וחתיכה נוספת מהחזה (כולל העצם)  ברוטב קארי תאילנדי אדום. ברוטב גם שיכשכו קוביות קטנות של תפוחי אדמה רכים שספגו אותו היטב והגיעה גם קערה קטנה של אורז לבן. המלצר הזהיר שהמנה חריפה ואפילו חריפה מאוד אבל בעיניי היא לא היתה יותר מפיקנטית. הרוטב היה עשיר וטעמו העמוק של הקארי בשילוב עם חלב הקוקוס היה מצוין והרגיש מאוד אותנטי וללא טוויסטים מיותרים. העוף, שלדעתי נצלה מחוץ לרוטב, היה עסיסי ומצוין והעור הפריך שלו היה כיפי במיוחד. מנה טעימה ומאוד מאוד משביעה, אני רק לא בטוח שמנת עוף ללא מרכיבים מיוחדים אמורה להיות היקרה ביותר בתפריט ונראה לי שהיה אפשר לתמחר אותה מעט נמוך יותר.

חריימה בורי, מזללה

חריימה בורי (85 ש"ח) היתה עוד מנה שלא הופיעה בתפריט והחליפה בעצם את הבורי הצלוי. זה אמנם לא היה חריימה "כהלכתו" אבל הצבעים העזים של המנה היו מעוררי תיאבון בהחלט. הדג, כמו העוף במנה הקודמת, נצלה כנראה מחוץ לתבשיל ולכן היה עסיסי ושמר גם על עור פריך. התבשיל היה טעים מאוד, עם שילוב מצוין של מתקתקות, ממש מעט חריפות וטעם מעושן מצוין מהפלפלים הקלויים שהיו בו. כדורי ריזוטו קטנים ופריכים שליוו את המנה היו כיפיים במיוחד. יופי של תבשיל וגם כמות נדיבה של דג.

כבד עוף צרוב ופולנטה, מזללה

כבד עוף צרוב, פולנטה, פטריות יער, בייקון, אספרגוס בחמאה ומרווה (85 ש"ח) היא מנה מצוינת לחובבי הכבדים, שגם טעמתי בארוחה הקודמת. על הפולנטה הרכה והעננית נמזג רוטב בטעם בשרי עשיר, הכבדים היו רכים וטעימים והתוספות של הפטריות העסיסיות והאספרגוס השתלבו היטב. מנה משביעה ומנחמת.

מולים מרינייר, מזללה

מולים מרינייר (95 ש"ח) החליפה את מנת המולים בתפריט והיתה גם היא (כמו החריימה) גירסא די חופשית של מרינייר. המולים הקטנים יחסית שחו ברוטב מעולה ועשיר שהורגשו בו היטב ציר בשר, עגבניות וטעם אניסי נפלא (פסטיס על פי המלצר). פרוסת טוסט קלוי שעליו שומר צלוי ומנות הלחם עזרו לספוג את הרוטב המצוין.

שווארמת פרגיות, מזללה

שווארמת פרגיות “טבע”, ליאה טלה בגריל פחמים, לימונים כבושים וזעתר, תבשיל עגבניות קיץ, טחינה אתיופית, שמן זית וסומק (75 ש"ח)  המנה עם השם המפוצץ היתה בעצם נתחי פרגיות עסיסים שנצלו בתערובת תבלינים "מזרחית" והוגשו עם טחינה סמיכה וטעימה. טעים ונחמד, אבל המנה הרגישה קצת קטנה מדי ביחס לאחרות.

קבבוני טלה, מזללה

קבבוני טלה (75 ש"ח)  היו 3 קבבונים באמת מצוינים, רכים ועסיסיים (המלצר אמר שהם מבשר האוכף) והרוטב החמצמץ שלהם שכלל חומוס, שעועית ירוקה ופול ירוק היה רענן וטעים, ונוגב בצורה מוצלחת עם הלחם.

היינו די מלאים אחרי העיקריות ולכן הזמנו רק שני קינוחים.

קסטה, מזללה

קסטה, צ’אנקי שוקולד עם גלידת קרמל וקציפת פופקורן (35 ש"ח)  3 קסטות קטנות מעוגיות קשות ודחוסות עטפו גלידה מצוינת וקרמלית. המלצר מזג שוט אספרסו רותח במרכז המנה והשילוב של הקפה החם והגלידה הקרה היה מצוין. את טעמה של הקצפת לא ממש אהבתי, היה לה טעם קצת מוזר, ולא הורגש טעם של פופקורן. אני חושב שזיהיתי שם טונקה.

שוקולטת וולרונה, מזללה

שוקולטת וולרונה, קצף שוקולד וברנדי, טרקוטת שוקולד מריר (30 ש"ח) היתה קינוח שוקולדי ומושלם. פונדנט שוקולד עשיר עם פנים נוזלי היה מעולה בפני עצמו והשידרוג של מזרק רוטב פירות יער היה מעניין וכיפי. בכוס שליד היה מוס אוורירי בטעם קפה עם קצפת קרמלית מעליו והיה גם הוא תענוג. אמנם פצצה של מתיקות, אבל כל כך טעים.

שתייה חמה ופטיפור, מזללה

עם השתיה החמה שלו כל אחד מאיתנו קיבל גם כדור שוקולד קטן שהיה נחמד ותו לא.

את הארוחה ליוינו בשיארז אוסטרלי של מילטון פארק (130 ש"ח) שהיה חביב אבל מעט עדין ושטוח מדי לדעתי הלא מלומדת.

החשבון עמד על 705 שקלים משתלמים בהחלט לארוחה מלאה וטעימה לשישה אנשים כולל בקבוק יין.

מאוד נהננו מהארוחה שאמנם לא הפתיעה והיתה מדהימה, אבל בהחלט טעימה וכיפית.

12 Comments
  1. אילן 8 שנים ago
    Reply

    כתוב יפה גיל :). אני חולה על האיולי פפריקה ושום של מאיר !

    • גיל- מבשל ואוכל 8 שנים ago
      Reply

      תודה, מר אילן.
      דווקא אני לא התלהבתי מהאיולי.. לא ממש הרגשתי בו טעם מיוחד.

  2. aviad 8 שנים ago
    Reply

    הי גיל.
    יישר כח, סקירה משובחת, צילומים נהדרים (אני יודע כמה קשה לצלם במסעדות כמו שצריך) וכתיבה קולחת עם הבנה בחומרי גלם. נשמעת כמו מסעדה אחלה, שלצערי הרב עוד לא הגעתי אלייה..
    אנסה בקורב, ללא ספק פתחת לי את התאבון (הגם ככה גדול שיש לי).. עוד יותר .

    תודה,
    אביעד – Andiamo!

    • גיל- מבשל ואוכל 8 שנים ago
      Reply

      תודה, אביעד.
      בזכות התגובה שלך גיליתי גם את הבלוג שלך. יש שם כמה מתכונים שנראים מעולים וגם הצילומים נהדרים. אני עוד אקרא בו יותר לעומק בערב.

  3. bob68 8 שנים ago
    Reply

    ראשית ברכות למי שחגג.

    הייתי ב"מזללה" פעמיים בערב. הפעם הראשונה בתחילת דרכם ופעם נוספת לפני כחודש.
    אני מתחבר לסיכום שלך. בסך הכל גם אני חוויתי ארוחה טעימה וכיפית.
    המנה המשותפת היחידה לארוחה שלכם ושלנו היא שווארמה פרגיות "טבע". תמונת המנה שצילמתי די שונה מהתמונה שלך. אצלנו תבשיל העגבניות היה מאד דומיננטי (גם במראה). המנה הזו שהיה בה עודף של מליחות הייתה לטעמי הפחות מרשימה מבין המנות שאכלנו.

    לגבי המילטון פרק – לדעתי האבחנה שלך טובה מאד. כמו שכתבת מדובר בשיראז חביב ולא יותר. ייתכן שאחד מיתרונותיו שמאחר והוא לא מורכב / פצצת פרי מרוכזת ניתן להתאימו למגוון גדול של מנות.

    המגוון והצבעוניות עושים הרבה חשק לחזור.

    תודה על הדיווח.

    • גיל- מבשל ואוכל 8 שנים ago
      Reply

      תודה בוב,
      הסתכלתי אצלך בצילום והמנה באמת שונה, אני די בטוח שאצלנו תבשיל העגבניות נעדר לגמרי.
      גם בעיניי זאת היתה העיקרית הכי פחות מעניינת, למרות שהיא לא היתה מלוחה בצורה חריגה.

      לגביי היין, הוא באמת לא האפיל על אף מנה ולכן כנראה שבאמת מדובר ביתרון, במיוחד בתמחור יחסית מתון שכזה.

  4. גיל, נהניתי מאוד מהסקירה שערכת בעקבות הביקור במזללה, מה גם שעדיין טרם ביקרתי שם ותכננתי לבקר שם בקרוב, אני מבינה שיהיה בסדר.. נראה לי ותקן אותי אם אני טועה שמרבית המנות מכילות מעט יותר מידי רטבים.
    אני מתכננת על שישי בערב, השאלה איך יהיה בערב לעומת ארוחת עיסקית.
    הצילומים כפי שקודמיי ציינו נהדרים וממחישים.

  5. אוי אמא'לה , מה זה הפרצוף הזועם שהודבק ליליד שמי…חחח:-)

    • גיל- מבשל ואוכל 8 שנים ago
      Reply

      אוי, הפרצופים האלו.
      זה משהו שהבלוג מייצר לבד ואין לי ממש שליטה עליו. גם בוב שהגיב למעלה לא אהב פעם את הפרצוף הלא מרוצה שהוא קיבל 🙂
      באמת יש לחלק מהמנות הרבה רוטב, אבל אני לא חושב שזה יותר מדי, בעיקר בגלל שהם כאלו טעימים. עם מנות הלחם המצוינות שמוגשות שם, זה כיף גדול שיש הרבה רוטב.
      המחירים בערב גבוהים יותר, אפשר לראות חלק מהמחירים בפוסט הזה שלי, יש שם תפריט מצולם:
      http://www.lifeintlat.com/?p=376
      הוא אמנם קצת השתנה מאז, אבל אפשר לקבל כיוון כללי.

  6. יופי גיל, ממש באת בזמן:-))

  7. עדי קובנר 8 שנים ago
    Reply

    אני כבר עייפה מהאוכל המתחכם הזה. תנו לי כבר אוכל פשוט וטעים. וגם אל תכסו לי את הכל בצמחייה ירוקה.

    • גיל- מבשל ואוכל 8 שנים ago
      Reply

      דווקא האוכל של המזללה הוא ממש לא מתחכם. הוא די פשוט, במיוחד בהתחשב שאוכל שמאיר אדוני מכין בכתית. האוכל אפילו די מנחם וחלק מהמנות אפילו מרגישות מעט "ביתיות", במובן הטוב.
      לא מצאתי אפילו מנה אחת מתחכמת בכל המנות שאכלנו פה.
      לגבי ה"צמחייה", אני מסכים איתך, אפשר לוותר על הרבה מהירוק הזה.

Leave a Comment

Your email address will not be published.

You may also like