פיצרוי

By

מסעדת פיצרוי נפתחה בפינה שנחשבת לסוג של "פינה מקוללת" ברחוב הירקון. בשנים האחרונות מסעדות לא הצליחו לשרוד יותר מדי בפינה הזו, ופיצרוי היא האחרונה שמנסה להצליח שם.

כשהזמנתי מקום לשעה 21:00 למוצאי שבת, נשאלתי אם נרצה לשבת בחוץ או בפנים. בפנים היו מקומות רק על הבר ואותם בחרנו. ביקשתי פינה אם זה אפשרי, כי אנחנו שלושה.

כשהגענו, היו לנו אמנם מקומות בפינה של הבר, אבל מים מהתקרה טיפטפו על אחד מהכסאות שמעבר לפינה, ולכן ישבנו בסוף בחלק אחד של הבר. לא נורא. יותר נורא בעיניי היה עניין המיזוג. בגלל שהמסעדה פתוחה כולה כלפי חוץ, המיזוג לא ממש הועיל והיה חם מאוד. לא ממש הורגש הבדל בין ישיבה בחוץ לישיבה בפנים.

הברמן המליץ לנו להזמין קוקטיילים, אבל לא ממש ידע להסביר לנו מה יש בהם או למה הם טעימים. כששאלתי אותו איך הקוקטייל שנקרא "סבאגליאטו" הוא ענה שהוא ממש מגניב, כי הוא בא בבקבוקון קטן. לא ממש תשובה שעוזרת לי להבין אם הוא יהיה טעים לי או לא. בהמשך הארוחה הסתבר לנו ש"מגניב" זו מילה שמובילה לא מעט מהתפריט שם.

בסופו של דבר הזמנו 3 קוקטיילים, ומנת לחם אחת לפני שנבחר גם אוכל.

מנת הלחם (16 ש"ח) היתה מצוינת. שלושה מאפים שונים. האחד סוג של פלוט מקמח לבן , השני קשר עם פסטו והשלישי עם אגוזים. שלושתם היו חמימים, טריים ומצוינים, אבל השיחוק האמיתי הוא חמאת אגוזי הלוז, שהיתה רכה, ומאוד טעימה. מלוחה כראוי, עם טעם עדין של האגוזים.

פיצרוי

 

סבאגליאטו- אפרטיבו ביתי, פרוסקו יבש, ניחוח תפוז (40 ש"ח) הגיע באמת בבקבוקון קטן. הוא היה די שטוח בטעמיו, ובעיקר הרגיש כמו מיץ תפוזים מעט מריר. לא ממש הצלחתי להבין גם מה זה אפרטיבו ביתי, למרות ששאלתי.

פיצרוי

 

רוזי אודונל- וודקה אשכוליות פלפל, אפרול, רוזמרין, בזיליקום, קרנבריז (42 ש"ח) היה די מוצלח, מריר וטעים, עם תוספת מעניינת של הבזיליקום. הוא פשוט לא היה אלכוהולי מספיק, למרות שמי ששתה אותו ביקש את הקוקטייל הכי אלכוהולי שלהם.

פיצרוי

 

פלור דה סנגריה- אפרסק, אננס, אגס, יסמין, אגוזי לוז, יין לבן מבעבע (40 ש"ח) למרות ריבוי המרכיבים, הטעם העיקרי שהורגש היה קינמון, למרות שהוא בכלל לא מוזכר בפירוט. שאלנו את הברמן אם יש קינמון בקוקטייל והוא אמר שלא, אבל אחרי זה נזכר שבעצם הם מכינים את הסנגריה עם קינמון.

פיצרוי

 

תוך כדי אכילת הלחם, התמקדנו בתפריט האוכל, שמחולק לשלושה חלקים : bar snacks, small plates, big plates. ארבעת המנות בחלק של מנות הבר נשמעו לנו מעניינות, אז הזמנו את ארבעתן וגם עוד מנת לחם.

לחמניית דים סאם "ראס אל חנות"- חלקי פנים של בקר, לימון, כוסברה, נענע, צ'ילי אדום (23 ש"ח) היתה לחמניה מאודה שמולאה במילוי של חלקי פנים. המילוי היה מאוד עז טעמים והטעם החזק של חלקי הפנים לא היה לטעם כולם, אבל אני דווקא אהבתי אותו. הרוטב בצד, לעומת זאת, היה ממש לא מוצלח. הוא הכיל חתיכות של פלחי לימון עם צ'ילי, והיה חמוץ בצורה מוגזמת. לא מצאתי שום קשר בינו לבין הלחמנייה.  נכון שחמיצות עוזרת ומשתדכת טוב למנות כבדות, אבל הרוטב פשוט היה חמוץ מדי.

פיצרוי

 

קריספי שוק טלה- משמש, חסה סלנובה, ויניגרט אגוזי מלך, מח עצם, פיסטוקים (27 ש"ח). 2 "קציצות" של בשר טלה טחון מטוגן בציפוי קריספי של פירורי לחם. בצד היו עלי חסה ופיסטוק והרוטב הונח בצד אחר. הברמן אמר לנו שכדאי לעטוף את הקציצות בעלה חסה ולטבול ברוטב, וזה מה שעשינו. הרוטב החמצמץ החמיא לקציצות המטוגנות, אבל המילוי שלהן היה ממש טחון דק, כמעט כמו דייסה, וחבל שטעמו לא הורגש יותר על גבי הציפוי המטוגן. מנה שעל הנייר נשמעת הרבה יותר מעניינת ממה שהיא באמת.

פיצרוי

 

48 שעות- ספייריבס בשר לבן, חמאת תפוזים, כוסברה, בצל ירוק (29 ש"ח) היתה המנה הכי מוצלחת בארוחה. קוביות של בשר ספריבס מצוין, עם איזון טוב בין שומן קריספי ובשר, נחו על סלטון קטן של כוסברה, בצל, אגוזים גרוסים ועלים ירוקים ברוטב חמצמץ ומעט מריר של תפוזים. שילוב מעולה ומאוד מוצלח ומאוזן. חבל רק שיש במנה כמות כזו קטנה של בשר.

פיצרוי

 

משולש דג נא- בצק פריך, מוסר ים, עגבניות, פלפלים אדומים, פרמז'ן, זיתים, בזיליקום (28 ש"ח) הגיע בהגשה מקסימה, אבל הגודל שלו (או יותר נכון, הקוטן שלו) הפתיע אותנו. בתוך קרטון פיצה פצפון היה המשולש שנראה ממש כמו פיצה, עם בקבוקון זעיר של טבסקו. גם הטעם היה מפוספס לחלוטין. הבצק היה עוגיית פרמז'ן, ופרמז'ן היה כמעט הטעם היחיד שהורגש, ביחד עם רוטב העגבניות והזיתים. הדג נעלם לחלוטין והיה יכול להעדר לגמרי בלי שנדע. בסופו של דבר, זו היתה עוגיית פרמז'ן עם רוטב עגבניות וזיתים, בהגשה "מגניבה" ולא הרבה יותר.

פיצרוי

 

אחרי המנות הקטנות, החלטנו שכל אחד יזמין לעצמו מנה נוספת, ואז נחליט איך נמשיך. אחד החברים רצה להזמין את מנת הפסטה סרטנים והברמן אמר שהיא לא מתאימה אחרי כל המנות הראשונות שהזמנו. ניסינו להבין למה, אבל כל מה שהוא אמר זה שזה פשוט לא מתאים, ללא הסבר. הברמנית השניה הצטרפה אלינו ואז אמרה שהיא לא מבינה מה הוא רוצה, ואין שום דבר במנות הקטנות שמונע מאיתנו להזמין אותה.

הזמנו אצלה את המנות שרצינו, והזמנו גם כוס אחת של יין קריניאן מייקב פול מאס אסטייט (38 ש"ח). היין הגיע מבקבוק שעמד על הבר, בחום ששרר בחדר, והגיע אלינו חם בכוס. החבר שהזמין אותו לא רצה להגיד כלום, אבל זו ממש לא דרך להגיש יין במסעדה שמכבדת את עצמה.

טלה ועוף- קרם ארטישוק, קרם גזר, אגוזי לוז, שאטה (68 ש"ח) מחלק ה"צלחות הגדולות" של התפריט היתה מנה טובה למדי. טבעות של סוג של "טרין" שהכיל בשר טלה רך ועדין שהקיף בשר עוף שהתייבש מעט, אבל נשאר טעים, הועמדו יחד עם טבעות של בריוש פריך ומעל כולם נשפך ציר עוף מצומצם. שני סוגי הפירה היו טעימים גם הם, במיוחד פירה הארטישוק הירושלמי. מנה פשוטה יחסית לשאר, לא יומרנית, שעבדה מצוין.

פיצרוי

 

מקרוני ג'ינג'ר- סרטנים כחולים, פטריות שינוקי, פטריות שימאג'י, מיסו, אספרגוס (48 ש"ח) מהחלק הצלחות הקטנות, היא מנת הפסטה שהברמן אמר שלא מתאימה לארוחה, אבל הזמנו אותה בכל זאת. חבל שלא הקשבנו לו, לא בגלל שהיא לא התאימה, אבל פשוט בגלל שלא היתה מוצלחת. הטעם הכמעט יחיד שהורגש היה טעמו של המיסו ברוטב, עם מעט חריפות. הסרטנים לא הורגשו בכלל, והפטריות רק הוסיפו מעט מרקם שונה מהפסטה. מנה מאוד מבאסת, במיוחד לאור התיאור מעורר החשק.

פיצרוי

 

פלמידה כבושה במלח- גזר, קולורבי, מיקרו אפונה, קוסקוס תירס, סלק, גבינת שחר (42 ש"ח), גם היא מהצלחות הקטנות, היתה כבר גרועה ממש. במבט ראשון הצילחות המופרך הצחיק אותנו, אבל חוץ ממנו, שום רכיב על הצלחת לא התחבר עם כל השאר. הדג הגיע בכדור זעיר שישב בקצה הצלחת, והיה דווקא די טעים ומלוח מהכבישה. את רוב הצלחת מילא ה"קוסקוס תירס" שהיו בעצם פירורי בצק תירס די חסרי טעם, היו שם גם חתיכות של גזר סגול קולורבי אפויים שכאילו יצאו ממנה אחרת, אולי תבשיל כלשהו, ופרוסות סלק מגולגלות שמולאו בגבינת עיזים עזת טעמים מדי, שאחרי ביס ממנה היה קשה להרגיש כל טעם אחר על הצלחת. באמת שאין לי מושג מה ניסו להגיד במנה הזו, אבל אנחנו לא הבנו כלום.

פיצרוי

 

בשלב זה החלטנו לוותר על ההמשך, למרות שלא היינו שבעים לחלוטין. הזמנו חשבון שיצא 457 ש"ח, שילמנו אותו במהרה ועזבנו.

יצאתי בהרגשה שפיצרוי הוא מקום מלא יומרה, מלא מאמץ בצילחות ומגניבות, אבל בלי הרבה כיסוי ליומרה והמאמץ האלה.

המנות הרבה יותר מגניבות מטעימות ושילובי הטעמים כמעט אף פעם לא עובדים. ביחד עם השירות המוזר והלא מקצועי, זה היה ערב לא מוצלח בעליל, שלפחות סיפק לנו מעט צחוק.

חבל, כי חלק קטן מהמנות כן הראה יכולות בישול. יש פשוט המון שכבות "מגניבות" לקלף.

 

 

 

6 Comments
  1. אור 5 שנים ago
    Reply

    מעניין שהאוכל כל כך "מלא מעצמו". שגיא כהן מאוד התלהב מהם. עכשיו אני תוהה אם הם עפו על עצמם, או אם הוא פשוט אוהב דברים מאוד fancy או שסתם נפלת על יום רע. האמת היא שנשמע שעיקר מה שהרס לכם את החוויה זה הברמן, שנשמע מאוד לא מקצועי. מה שכן, הקינוחים שם נשמעים מאוד מאוד מעניינים. חבל שלא ניסיתם (ויקר! אבל ייאמר להגנתם שהיין עולה יותר מרוב המנות).

    • גיל- מבשל ואוכל 5 שנים ago
      Reply

      גם אני אוהב אוכל fancy, אבל כשיש גם משהו מאחוריו, ולא רק עיצוב יפה. פה לצערי היה חסר הרבה הגיון. הברמן באמת ביאס, אבל זה לא היה רק הוא…
      לגבי המחיר, המחירים של המנות אמנם נמוכים, אבל מדובר במנות באמת קטנות. משולש הבצק לדוגמא נכנס בכף היד (הקטנה יחסית) שלי מבלי להגיע לאצבעות אפילו, ובמנת הספרייבס מדובר בשלושה ביסים של בשר.
      הקינוחים באמת נשמעים מעניינים, אבל גם האוכל, וכבר חששנו ליפול עוד.

  2. bob68 5 שנים ago
    Reply

    ביקרתי במקום פעמיים. בפעם הראשונה היה מצוין, בפעם השנייה פחות כאשר גם התנאים הסביבתיים הלא טובים תרמו את חלקם.
    מקום חפץ חיים צריך, לדעתי, לשמור על עקביות ונראה שזה לא המקרה.

    למרות הביקורת שלך בנוגע ל-"מגניבות", נראה לי שניתן להעריך אותם לפחות על הניסיון ליצור משהו אחר.
    אין מדובר במקום של העתק-הדבק.
    כמובן שבמקרה של אוכל במסעדה, השונה והמיוחד לא יכול להחליף את ה-טעים.

    נקווה שהם יתאפסו על עצמם.

    • גיל- מבשל ואוכל 5 שנים ago
      Reply

      הם אכן מנסים ליצור משהו אחר, אבל מרוב הניסיון להיות שונים, נראה שהם שכחו באמת מה"טעים", ולכן קשה לי להעריך את זה לגמרי.
      אני מאוד אוהב אוכל שונה ומיוחד, ולכן מאוד התעניינתי ורציתי לאכול שם, אבל אוכל כזה חייב הגיון וחשיבה מאחוריו, ופה חלק מהדברים הרגישו כאילו לא חשבו עליהם מספיק.

  3. ilan 5 שנים ago
    Reply

    גיל כהרגלך אתה נעים הליכות.
    הלחם שלהם היה נקודת האור היחידה (למרות שגם הוא היה מרוויח מפינץ מלח), ואולי גם הספריבס היו חביבות. המקום כולו לוקה ב"שגב"יות יתר, ובמילים אחרות מהומה רבה על לא דבר.

  4. ינשופית 5 שנים ago
    Reply

    חבל. נשמע באמת מבאס.
    אגב לי היתה חוויה נעימה (ולחלוטין לא מתיימרת דווקא) במסעדה בגילגול הקודם באותו מיקום.
    אני לא זוכרת פרטים אבל המיקום היה נעים ואפשר לעשות מהמקום הזה פנינה.
    אתה יודע מה באמת חסר לי לפעמים בתל אביב? מסעדות שהן גם ממש טובות וגם במיקום משגע (כמו בקירבת הים למשל). אם היה כזה, הייתי שמחה לחזור למקום כזה שוב ושוב.

Leave a Comment

Your email address will not be published.

You may also like