פרונטו

בערך שבועיים לפני שפג תוקפם, נזכרתי שרכשתי עם אחי שני קופונים לפרונטו. החלטנו לנצל אותם לארוחת צהריים ביום שישי לפני כשבועיים.

במיקום החדש שלה, המסעדה מאוד נעימה בעיצוב שלה. משהו שמרגיש מאוד מודרני, אבל עם זאת ביתי ונעים.

המסעדה היתה מלאה לגמרי בשעה ב14:00 כשהגענו, ומשהו בהמיה הכוללת שהורגשה בחלל היה כיפי, והרגיש מאוד חי ונעים.

גם נוכחותו של רפי אדר, הבעלים, מאוד מורגשת, והיא בעצם חלק מהאווירה הכוללת. הוא ניגש להרבה מהשולחנות, משוחח מעט (ניכר שהוא מכיר אישית לא מעט מהסועדים) ולפעמים עוזר למלצריות להגיש מנות.

למרות הציפיות שלי לפגוש אדם מפחיד ומאיים (עד כדי כך שבהתחלה חששתי לצלם את המנות), הוא התגלה כאדם נחמד ודי חייכן ואפילו ניגש לפטפט מעט איתנו, מבלי שהכיר אותנו ועוד לפני שהוצאתי את המצלמה. אולי פשוט נפלנו על יום של מצב רוח טוב במיוחד.

מיד כשהתיישבנו קיבלנו לידנו את התפריטים עבי הכרס. לאחר התלבטות של כמה דקות, ובעזרת המלצרית המקסימה ששירתה אותנו, בחרנו 2 מנות ראשונות ו-2 עיקריות.

מיד לאחר שנלקחו התפריטים, הוגשה לנו לשולחן סלסלת לחם (שלא חויבנו עליה. שמעתי שפעם היו מחייבים מבלי להודיע, כנראה שמשהו השתנה) ופנכה קטנה של חמאה רכה. ביחד עם הסלסלה קיבל כל אחד מאיתנו צלחת קטנה, שעליה מזגנו מעט משמן הזית והחומץ הבלסמי שהמתינו על השולחן וטבלנו בהם את פרוסות הלחם. בסלסלה היו שתי פרוסות עבות של לחם מצוין עם קרום פריך כמה פרוסות של פוקאצ'ה שמנונית וטעימה עוד יותר.

בתוך זמן קצר, הוגשו גם המנות הראשונות לשולחן.

ויטלו טונאטו- פרוסות עגל עם קרם טונה וצלפים (54 ש"ח)–  מספר פרוסות דקות של עגל, שנצרב בחלקו החיצוני ונשאר ורדרד בחלקו הפנימי, היו מצוינות ובעלות טעם בשרי עדין מאוד, שהשתלב מצוין עם טעמו העדין עוד יותר של קרם הטונה. רק הצלפים הוסיפו מעט חמיצות שובבה וטעם חזק יותר. מנה שכולה עדינות ושילוב טעמים מושלם.

קלמארי בגריל עם תפו"א צרוב וקרם פרש שחור (52 ש"ח)– הדבר הראשון שבלט מיד עם הגעת המנה הוא צבעו השחור משחור של הקרם פרש, אותו הוא קיבל מהדיו של הקלמארי. עוד מנה נהדרת עם איזון טעמים מושלם. תפוחי האדמה שנצרבו קלות היו רכים אבל לא רכים מדי והיו טעימים במיוחד אחרי שנטבלו בקרם פרש המעט חמצמץ. הקאלמרי היו מצוינים גם הם והצריבה שהם עברו השאירה בהם גם סימני חריכה מקסימים וגם טעם חרוך שהחמיא להם מאוד. ביחד עם רוטב עשבי התיבול שנח עליהם והזכיר לנו צ'ימיצ'ורי עדין, זו היתה מנה מושלמת בעיניי. הכי כיף היה לנגב את שאריות הרוטב והקרם פרש עם הלחם שנשאר לנו.

אחרי מנוחה קלה, הגיעו גם המנות העיקריות.

ספריבס בצלייה ארוכה עם ירקות גינה (92 ש"ח)– מנה יפיפיה וצבעונית מאוד. הבשר היה רך וטעים מאוד, בעיקר בזכות הרוטב הבשרי והעמוק שכיסה אותו. הוא גם הכיל יחס מצוין של בשר לשומן, דבר שדי קשה להשיג בנתח השומני יחסית הזה. הטענה היחידה שלנו כלפיו היתה שהוא אולי בושל מעט יותר מדי זמן, והיה יכול להיות עסיסי קצת יותר, אם היה מתבשל קצת פחות. הירקות שליוו אותו היו נהדרים גם הם, וטופלו כל אחד בנפרד ובשיטה אחרת. היו שם פרחי ברוקולי מאודים ופריכים, עגבניות שרי טריות, תפוחי אדמה אפויים, רבעי צנוניות מוחמצות ובטטה אפויה ומתקתקה, כולם היו קלילים וטעימים והיוו ניגוד מושלם לכבדות היחסית של הבשר.

ניוקי פירות ים- מולים, קלמארי ושרימפס עם עגבניות שרי (98 ש"ח)-  ניוקי קטנים וענניים שהיו רכים וספגו היטב את טעמי הרוטב, עם כמה מולים שלא הרשימו אותי במיוחד (עוד לא פגשתי מולים שכן הרשימו אותי במיוחד), שרימפסים עדינים וטעימים וקלמארים מצוינים שהיו קפיציים וטעימים שחו ביחד עם כמה עגבניות שרי רכות ברוטב ששנינו הגדרנו כמושלם. טעמו היה כל כך עמוק, כאילו הצליח לאסוף את כל טעמי הים ושילב אותם בצורה מושלמת עם טעמי העגבניות, שום ושמן זית (יצא לי קצת אייל שני). רוטב אדיר, שהייתי מוכן לשתות אותו בכפית. מאוד נהנתי מהמנה ולא רציתי שתיגמר.

החלטנו גם לקחת קינוח אחד לשנינו והתלבטנו יחד עם המלצרית בין שניים, הטירמיסו והסמיפרדו. לבסוף החלטנו לנסות את הטירמיסו. כשהקינוח יצא, הגיע איתו גם הסמיפרדו, שהמלצרית החליטה להוציא לנו על חשבון הבית.

סמיפרדו שקדים ושוקולד לבן (38 ש"ח)– פס ארוך ולבנבן של סמיפרדו שהיה מעט קפוא מדי, אבל עדיין לא קפוא לגמרי. עם טעם מאוד מורגש אבל עדיין עדין של שקדים. את השוקולד הלבן לא ממש מצלחתי להרגיש. ביחד עם הקרמל הבהיר והמאוד עדין ופירורי הבצק זה היה קינוח עדין ולא מתוק מדי, לאוהבי השקדים (אני ביניהם).

טירמיסו פרונטו (35 ש"ח)– פרוסה די מכובדת של טירמיסו מעולה, אחד הטובים שאכלתי. טעמו של האספרסו היה מצוין ולא מריר מדי, הבישקוטים היו רכים אבל הצליחו לשמור על מרקם נעים ולא סמרטוטי וגבינת המסקרפונה היתה רכה ושמנמנה, בדיוק כמו שצריך. הקינוח המועדף עליי מבין השניים.

את הארוחה ליווינו ביין. אני רציתי משהו קליל ובעזרת המלצרית בחרתי כוס של גוורצטרמינר של פלטר (31 ש"ח) שהיה עדין ונעים. אחי, לאחר טעימה של כמה יינות, הזמין כוס פינו גריג'יו איטלקי (34 ש"ח) ולאחר מכן כוס של ברברה ד'אלבה (34 ש"ח) שאני לא יודע להגיד עליהן הרבה, חוץ מזה שהוא נהנה מהן מאוד. כמו כן, קיבלנו, לבקשתנו, כוסות מים, שמולאו לבד בכל פעם שהתרוקנו.

השירות שקיבלנו היה נהדר, ואחד הטובים שקיבלתי בזמן האחרון. המלצרית היה נעימה, מצחיקה ויידענית, הציעה טעימות של יין מבלי שביקשנו ונתנה המלצות מצוינות בקשר למנות. באמת מלצרית למופת, שהצליחה לתרום להנאה שלנו מהארוחה.

החשבון, ביחד עם היין, יצא 430 ש"ח, ש-240 מהם שולמו בעזרת קופונים. לא זול בכלל, אבל יחסית לאיכות האוכל המצוינת, הרגשנו שלפעמים שווה לשלם מחיר שכזה על אוכל מדויק כל כך.

אפשר להגיש שהארוחה די התעלתה על כל הציפיות שלנו. מדיווחים אחרים שקראתי וראיתי לפני כן, ציפיתי לאוכל טעים, אבל במנות קטנות ובאווירה שיכולה להיות לא נעימה לעיתים. הופתענו לגלות אוכל מצוין ומדויק, מנות שלא הרגשנו שהיו קטנות מדי (שבענו לגמרי מהארוחה) ושירות ואוירה מצטיינים. מאוד נהננו.