קאסה נובה , נמל יפו

By

בקאסה נובה רציתי לבקר כבר די הרבה זמן. הרצון הזה התגבר אחרי הסדנא שעברתי עם השף של המסעדה, ניר דגן, במטבח של מאיר השמן.

האוכל בסדנא היה מוצלח ביותר ולכן, שמחתי להיפגש שם עם שני חברים, אחד מהם השתתף גם הוא בסדנא, בערב יום רביעי די חורפי.

הזמנו מקום, אבל כשהגענו ב-20:00, המסעדה היתה ריקה כמעט לחלוטין ויכולנו לבחור לשבת איפה שרצינו. בהמשך הערב הצטרפו עוד כמה שולחנות, אבל לכל אורכו הוא נשאר יחסית ריק. קצת חבל, ונקווה שזה קרה בגלל מזג האוויר הקריר.

המסעדה יפה מאוד, עם מראה יפואי מאוד של קשתות ואבנים, משולב בריהוט מודרני וצבעוני. מוזיקה לטינית התנגנה בווליום די נמוך. אני מאוד אהבתי את הסגנון.

מיד כשהתיישבנו, ידענו שנזמין לנו את לחמניות הגבינה של המסעדה, בזמן שנחליט מה עוד להזמין.

אלמוחבנס- לחמניות גבינה ותירס (28 ש"ח) היו מצוינות כמו שזכרתי מהסדנא. רכות, אווריריות, עם טעמים עדינים של גבינה ומתיקות קלה של תירס. לחמניות נהדרות, והבעיה היחידה איתן היא שהן הרבה פחות טעימות כשהן קרות ולכן, צריך לאכול אותן מיד.


קאסה נובה  

 

הלחמניות הוגשו עם 3 קערות קטנות : אחת עם סלמון מבושל ומעט מעושן וחרפרף בזכות מעט חלפיניו שהיה טוב, אם כי לא מסעיר, השניה עם ריבת עגבניות ששילבה בצורה נהדרת בין מתיקות לפיקנטיות ובשלישית סלט שהכיל בעיקר סלרי ושקדים והיה נהדר, אפילו לאחד כמוני שדי סולד מסלרי. המחיר מעט גבוה עבור חמש לחמניות, אבל בהתחשב בכמה שהן טובות ובתוספות שמגיעות איתן, הוא לא נורא.

קאסה נובה

 

בזמן הזה החלטנו גם מה להזמין. הזמנו 3 מנות מהתפריט לחלוקה בין שלושתינו, והחלטנו שאם נרצה עוד מנות לאחר מכן, נזמין עוד.

סביצ'ה אוריינטל-  טונה, תפוזים, ליים, שום, ג'ינג'ר, בצל ירוק ושבבי קשיו (49 ש"ח) נבחרה מהסקצייה הנרחבת של מנות הסביצ'ה בתפריט. נתחים גדולים של טונה יפה, שטבלו ברוטב חמצמץ ועוקצני נהדר שלא השתלט מדי על הטונה. הרכות של הדג והפריכות של אגוזי הקשיו והבצל הירוק השתלבו היטב. זו גם היתה אחת ממנות הסביצ'ה הנדיבות שאני זוכר, והיא הכילה בעיקר דג, בלי המון תוספות וירקות שיכסו על החיסרון בכמות.

קאסה נובה

 

זרוע תמנון עם פולנטה ופלפל חריף (46 ש"ח) מהספיישלים של אותו יום הייתה שילוב של טוב ופחות טוב. התמנון עצמו היה מוצלח מאוד, עם מרקם בשרני ולא צמיגי בכלל, וטעם ששילב היטב בין ים לבין טעמי הצריבה על הגריל. מהפולנטה לעומת זאת, לא ממש נהנתי. היא היתה קשה ויבשה מעט יותר מדי וניכרו בה גרגירי קמח התירס בצורה מורגשת מדי. היא לא היתה רעה, אבל לא טובה כמו שפולנטה כיפית יכולה להיות. הפלפל החריף היה באמת חריף ביותר, ותרם לביסים המעט משעממים של הפולנטה.

קאסה נובה

 

טריו של מיני בורגר בלחמניות גבינה ותירס (62 ש"ח) הגיעו עם כמות נאה של פלחי תפוחי אדמה אפויים ופריכים. הלחמניות היו אותן לחמניות תירס מהמנה הראשונה וההמבורגרים הקטנים אך השמנמנים היו טעימים, עשוים קצת יותר מדי (לא נשאלנו לגבי מידת עשייה), אבל עדיין הצליחו להישאר עסיסיים. לא מנה מיוחדת או מפתיעה, אבל טעימה בהחלט.

קאסה נובה

 

בשלב זה, להפתעתי, כבר היינו די מלאים (הייתי בטוח שנזמין עוד מנה או שתיים) והחלטנו לקחת הפסקה קצרה לפיטפוטים (כאילו לא קשקשנו מספיק) לפני שנזמין קינוח.

בסופו של דבר, אחרי התלבטות, הזמנו שני קינוחים, וכשהם הגיעו, הגיע איתם גם קינוח שלישי על חשבון הבית.

מוס שוקולד וצ'ילי (18 ש"ח) היה שליכטה נאה של מוס ששחה ברוטב מעט אלכוהולי, שהכיל בעיקר אייריש קרים לפי דעתי. המוס, שהיה יחסית קליל, תובל בצ'יפוטלה ולא בצ'ילי רגיל ולכן בנוסף לחריפות העדינה, התווסף גם טעם מעושן קל. מעט מוזר בביס הראשון, אבל מאוד טעים ומיוחד לאחר מכן.

קאסה נובה

 

בירגדיירו -כדורי שוקולד וטופי (18 ש"ח) היו שלושה כדורי שוקולד די גדולים, שהכילו גם טופי מומס בתערובת השוקולד שלהם, מה שתרם למרקם מעט צמיגי וכיפי, כמו סוכריית טופי, וגם הכילו שבבים קטנים של טופי קשה, שהוסיפו מעט פריכות בכל ביס. מנה טעימה, אם כי קצת פשוטה מדי.

קאסה נובה

 

פלאן דה קוקו- רפרפת שמנת וקוקוס בקרמל (על חשבון הבית, 24 ש"ח בתפריט) היה הקינוח האהוב עליי, למרות שהחברים כנראה לא יסכימו איתי. הפודינג העדין נח על בסיס דק מקוקוס ומעליו נמזג קרמל נהדר. השילוב של שלושת השכבות בכל ביס היה מושלם בעיני, במיוחד בגלל שקוקוס וקרמל הם שניים מהדברים שאני הכי אוהב. אהבתי גם את המרקם של הפודינג עצמו, שהיה דחוס מאוד, אבל עדיין הצליח להיות קליל יחסית.
קאסה נובה

 

את האוכל ליווינו עם קוקטיילים: פעמיים מוחיטו (35 ש"ח) די נדיב, ללא יותר מדי קרח, שהיה טעים, אם כי על בסיס לימון ולא ליים. הוא לא היה מתוק מדי ונהנתי ממנו.
קאסה נובה

 

את דאקירי הליצ'י (גם הוא 35 ש"ח) לא טעמתי, אבל לא נשמעו תלונות.

 

המסעדה גם מגישה ליקרים שמותאים לכל אחד מהקינוחים במסעדה והחלטנו לנסות את זה שמותאם לכדורי השוקולד, פטרון קפה (20 ש"ח). הוא היה נחמד, בטעם מרוכז של קפה, לא מתוק מדי, והיה כיף לשלב בין טעמו לטעם השוקולדי של כדורי השוקולד.

 

קיבלנו גם את הליקר שמגיע עם הפלאן, פטרון סיטרונאז' (20 ש"ח, גם הוא על חשבון הבית). ליקר תפוזי, שהיה מאוד טעים, אבל לא הצלחתי לקשר בינו לבין הקינוח.

 

בנוסף חלקנו בינינו קוקטייל נוסף, קפה דל פוארטו- רום מאייר'ס, אספרסו, אמארטו, מולסה וג'ינג'ר (35 ש"ח) שהיה מאוד טעים כמשקה קפה קר, אבל האלכוהול כמעט ולא הורגש בו.
 

המלצרית ששרתה אתנו כל הערב היתה מקסימה, אבל מדי פעם עזרה לה מישהי מבוגרת יותר, אולי אחת הבעלים, והיא נתנה לנו קצת הרגשה של לחץ. למשל, מיד כשסיימנו לאכול את המנות היא קפצה ופינתה לנו את הצלחות תוך כדי הבאת תפריטי הקינוחים ושאלה מה נרצה לקינוח. אמרנו שאנחנו רוצים קצת זמן, והיא שוב חזרה ושאלה אחרי פחות מחמש דקות מה החלטנו. אמרנו שאנחנו רוצים קצת הפסקה בכל זאת, ואז קיבלנו אותה. גם במשך הארוחה, הרגשנו שהיא עוברת הרבה ליד השולחן כדי לבדוק אם סיימנו, קצת יותר מדי פעמים. הרגשנו שהכוונה היא טובה, אבל נוצרה תחושה קצת מעיקה ולוחצת, כאילו המקום היה עמוס ויש לחץ להתקפל. זה לא העיב על ההנאה, אבל היה קצת מוזר.

 

החשבון יצא 377 ש"ח לפני שירות לשלושתינו. לא נוראי בכלל בהתחשב בשתייה הלא זולה שהזמנו.

 

יש לציין, שכל המנות שהזמנו היו נטולות גלוטן, מכיוון שאחד מאיתנו עם צליאק. הרבה מהמנות במסעדה אינו מכילות גלוטן, או שניתן להפוך אותן לכאלה, וניכר שקיימת במטבח מודעות לנושא. כיף היה לראות שיש מבחר די גדול של מנות שאפשר להזמין ללא חשש.

 

לסיכום, מאוד נהנתי. האוכל היה טעים ולא שגרתי, התמחור שפוי יחסית לסטנדרט התל אביבי,  ויש עוד הרבה מנות בתפריט שנראו לי מעניינות. אני גם אוהב את המיקום של המסעדה בנמל יפו. יש חניה בשפע, וכיף להסתובב שם באויר החורפי לפני או אחרי הארוחה.

Leave a Comment

Your email address will not be published.

You may also like