קפה 48
קפה 48 הוא בר-מסעדה ברחוב נחלת בנימין, שנפתח במקום הבר הותיק "בטי פורד".
אחרי שקראתי כמה ביקורות טובות על המקום התחשק לי לנסות אותו ושבוע שעבר, כשמזג האויר היה מעט משוגע, הגעתי לשם עם שני חברים.
המקום די קטן וכולל בר המקיף מטבח פתוח ועוד כמה שולחנות מסביבו בחלל המרכזי. קיים גם חלל נוסף, מעין מרפסת סגורה, שבו ישבנו אנחנו ובו קיימים עוד מספר שולחנות.
בחלל המרכזי ניגנה מוזיקה בווליום די חזק ואילו בחלל שישבנו הווליום היה נמוך יותר והתאים לשיחה הרבה יותר.
כיאה לטרנד היום ברוב המסעדות החדשות התפריט לא מתחלק לחלוקה הקלאסית של ראשונות ועיקריות. הוא מחולק לסעיפים של מנות קרות, מנות חמות וסעיף קטן של מנות ברוטב עגבניות (לא ברור למה הן לא ביחד עם שאר המנות החמות). בנוסף ישנו סעיף עם כמה מנות קטנות, מעין טאפאס קטנים.
החלטנו להזמין 2 מנות קרות לחלוק בתור ראשונות ומנה חמה אחת לכל אחד בתור עיקרית.
המנות יצאו מתי שהן היו מוכנות ולא לפי סדר מסוים, עוד טרנד קצת מעצבן שהרבה מסעדות לוקות בו.
לשולחן הגיע סלסלת לחם (לא חוייבנו עליו) שכללה שני סוגי לחם, כהה ובהיר, שזה בערך כל מה שניתן להגיד עליהם, אחד היה כהה ואחד היה בהיר, לא ממש הורגש הבדל ביניהם, הכהה היה אולי מעט יותר אוורירי. שניהם היו חביבים אבל לא יותר. הם הוגשו עם רוטב שדמה לצ'ימיצ'ורי והיו נשנוש נחמד עד שהמנות הגיעו.
המנה הראשונה שחלקנו היתה סשימי דג טרי מהים התיכון, רומסקו שקדים לבנים-פפריקה, אפונת שלג (44 ש"ח). מנה יפה וטעימה להפליא, הסשימי היה מדג פרידה על פי המלצר והכמות שלו היתה נאה. הכוכב האמיתי היה רוטב הרומסקו שקדים. זוהי בעצם מחית שעשויה משקדים מרוסקים ומתובלים בתוספת שמן זית. הטעם של הרוטב היה מעולה וממש ממכר ובשילוב עם טעמן העדין של פיסות הדג זו היתה מנה מענגת ממש. השערות הדקות של אפונת השלג שפוזרו מעל המנה היו טעימות גם כן אבל הרגישו קצת לא קשורות לדג ולרוטב. את שאריות הרוטב המצוין ניגבנו עם הלחם. מנה שאסור לפספס בעיניי.
סלט עוף ופפאיה ירוקה, גזר, נענע, כוסברה,ג'ינג'ר, קריספי שאלוט (38 ש"ח) היתה המנה הקרה השנייה שהזמנו וגם היתה המנה היחידה שאיכזבה אותנו. המלצר הזהיר שהסלט מתובל באניס וציפורן ואנחנו החלטנו לנסות בכל זאת. אנחנו דימיינו מעין וריאציה על סלט הפפאיה התאילנדי שכוללת עוף. הסלט שהגיע כלל את כל המרכיבים שנכתבו בשם שלו אבל הטעם ששלט בו לגמרי היה טעם הציפורן. הטעם השתלט כל כך שאפילו את טעמו של האניס שגם ממנו הוזהרנו לא הצלחתי לטעום. פיסות העוף סבלו במיוחד מטעמו החזק של הציפורן וחלקן הושארו בצלחת מפאת טעמן החזק. שאר הסלט היה פחות "ציפורני", אבל עדיין לא טעים במיוחד, החלק הטעים ביותר היה רצועות הבצל המטוגן שקישטו את הסלט.
150 גרם שרימפס וקלאמרי טריים, ציר שרימפס, ירק בגריל (58 ש"ח), היתה המנה החמה הראשונה. השרימפס והקלאמרי נעשו בצורה מדויקת והיו טעימים מאוד. הרוטב שלהם שכלל ציר שרימפס היה טעים גם הוא והחמיא להם. הירק היו זוקיני שנצלה בגריל, לא טעמתי אותו. מנה טעימה לחובבי פירות הים, יש רק לקחת בחשבון שהיא לא ממש מנה עיקרית בגודלה ועדיף שתהיה נשנוש לחלוקה של כמה אנשים.
תבשיל שפונדרה בלחמניית קייטנה (45 ש"ח) היה מנה חמה נוספת. לחמניית הקייטנה היתה בעצם לחמנייה פשוטה עם סומסום שהגיעה קלויה והכילה את תבשיל הבשר ומגוון ירקות. כמו כן הגיע כלי מתכת קטן ובו מספר ירקות מוחמצים טעימים. התבשיל היה טעים מאוד ועשיר והבשר בושל עד שממש התפרק והיה רך מאוד. החבר שאכל את המנה מאוד נהנה ממנה וגם אני אהבתי את מה שטעמתי.
פפרדלה עם ראגו זנב שור (54 ש"ח) היתה המנה שהזמנתי אני. כמות נכבדה של פסטה טרייה עטופה ברוטב עדין בטעם בשרי היתה עשויה עשויה בצורה מושלמת והיתה טעימה מאוד. פיסות הבשר שהתלוו אליה היו טעימות גם כן ומלאות בטעם בשרי חזק, כיאה לבשר זנב והיו ממש רכות, סימן לבישול ארוך מאוד. הרוטב לא הכיל עגבניות כמו ראגו קלאסי ולכן טעמו של הבשר היה מודגש ומעניין יותר. על המנה גם הגיעה כמות נאה של גילוחי פרמזן וזולף עליה שמן זית שהוסיף טעם רענן. גילוחי הפרמזן על המנה היו מעט עבים מדי לטעמי, אני אוהב שהם דקים יותר ונמסים קצת מחום הפסטה. מנה מעולה וטעימה שהיתה גם נדיבה יחסית בגודלה.
התלבטנו אם להזמין קינוח או לצאת לאכול באחת הגלידריות בסביבה ולבסוף הזמנו טארט שוקולד טופי מלוח (32 ש"ח) הטארט הגיע בקערה קטנה ובהגשה ספרטנית מעט, ללא שום קישוטים או תוספות. אני דווקא אהבתי את הרעיון לתת לו לדבר בפני עצמו. הבצק שעטף אותו היה מעט יבש אבל המילוי של השוקולד והטופי היה טעימים ומושחתים מאוד והשילוב, שאני מאוד אוהב, עם המלח הגס שפוזר מעל היה מצוין.
בסך הכל מאוד נהננו מהאוכל (חוץ מהסלט) והיו עוד מנות שנראו מעניינות בתפריט. כנראה שפעם הבאה אנסה לשבת בחלל המרכזי או על הבר, שם נראה שהיה עליז מעט יותר ויהיה מעניין גם להשקיף על המטבח דרך הבר.
החשבון יצא 332 ש"ח לפני טיפ לשלושה אנשים וכלל גם בקבוק קולה אחד, מיץ תפוזים, בירה פאבו שהיתה טעימה וקלילה יחסית וכוס קפה הפוך אחת. מחיר הוגן בהחלט לאוכל שנעשה מחומרי גלם מצוינים והיה גם טעים מאוד.
אני כבר זמן מה חושב על הלחמניה עם השפונדרה, שוקל אם כדאי לי לחזור אך ורק בשבילה, היא מצויינת אבל השאירה בי טעם החמצה כי ציפיתי למשהו אחר, משהו מהעבר.
יצא לך לאכול בדה באן?
הבנתי שלחמניית השפונדרה שם נותנת תחרות לא רעה לכל דבר אחר בעולם.
ראיתי עכשיו את מה שכתבת, ואני מסכים לגבי השפונדרה. המנה של שיגי דיגי היתה טעימה וכיפית וזאת של קפה 48 טעימה, אבל אפשר להגיד שהיא קצת יותר ״מנומסת״ חות חדת טעמים.
גם כמוך, הפפרדלה זנב שור נהדרת בעיניי, בעיקר כי אני מת על זנב שור בכל מצב בערך.
את הבאן עוד לא טעמתי, ואני מאוד רוצה לנסות אותו. דווקא קראתי ביקורות מעורבות, חלקן ממש היללו וחלק אמרו שטעים שם, אבל לא מדהים. בכל מקרה אומרים שדווקא מרקי הראמן שם מצטיינים יותר מהלחמניות.
אני צריך באמת לקפוץ לשם מתישהו!