מרק סיני חמוץ חריף

כבר סיפרתי במתכון של האטריות הסיניות שחוץ מההתמכרות שלי לאוכל אסייתי, אני גם מכור לסרטוני אוכל ביוטיוב. בכל פעם שמשעמם לי, או שאני מחפש השראה לבישולים, אני פונה ליוטיוב. אחד הערוצים שאני הכי אוהב שייך ל- Seonkyoung Longest, קוריאנית שחייה בארה"ב. חוץ מהשם הבלתי אפשרי שלה, הסרטונים שלה גם ארוכים למדי, אבל יש לה עשרות מתכונים אסייתים שנראים פשוט מעולה. אפשר כמעט לטעום ולהריח את האוכל שהיא מכינה.

כשרחלי אמרה לי שיש לה חצי יום פנוי ואנחנו יכולים לבשל ביחד, אמרתי לעצמי שבא לי מרק ופניתי אל יוטיוב כדי למצוא השראה. מצאתי אצל Seonkyoung מתכון למרק חמוץ-חריף שהזכיר לי את המתכונים של המסעדות הסיניות של פעם, והחלטתי שאותו אני הולך להכין. גם רחלי מצאה אצלה מתכון לסלט אטריות סובה וטופו (טבעוני!) שיצא מדהים, את המתכון הזה תוכלו למצוא בבלוג ההורס שלה.

המתכון המקורי כולל כמה רכיבים שקשה להשיג אצלנו, אז שיניתי אותו שיהיה יותר מתאים אלינו, וגם הארכתי מעט את זמן הבישול, כדי שהמרק יקבל טעמים עמוקים יותר. עדיין, מדובר במרק שמכינים בקלות ממש, ותוך חצי שעה כולל כל הבישול, הוא מוכן. זה מרק משביע במיוחד, טעים, ואפילו די בריא (בלי טיפת שמן!), ונטיפי הביצים האלה שמכינים בחצי שניה, הם כנראה הדבר שכולם הכי אוהבים במרק הזה.

אם אתם לא מתים על טופו, אתם יכולים לוותר עליו, או לשים עוד עוף במקומו, אבל דעו שגם מי שלא חובב גדול שלו יוכל לחבב אותו פה, הוא סופג היטב את הטעמים של המרק. אם אתם רוצים גרסא צמחונית, ותרו על העוף, ואם באה לכם גרסה טבעונית, צריך רק לוותר גם על נטיפי הביצים, שהם אומנם מאוד טעימים, אבל לא הכרחיים.

רכיבים

8-9 פטריות שיטאקי מיובשות (בערך חצי חבילה, שאפשר להשיג בחנויות אסייתיות או בטיב טעם)

כ-400 גרם חזה עוף

כפית מים

כפית סויה

כפית קורנפלור

1/2 כפית פלפל לבן (אפשר גם שחור)

למרק:

6 כוסות ציר עוף (או מים)

1/4 כוס סויה

1/4 כוס חומץ רגיל

3 כפות קורנפלור

1/2 כפית פלפל לבן (גם פה, אפשר פלפל שחור)

כפית סוכר

כפית ג'ינג'ר מגורד

1/4-1/2 צ'ילי טרי (אפשר גם פתיתי צ'ילי מיובש לפי הטעם)

2 גזרים

2 ביצים

קוביה של טופו (אם מצאתם טופו משי, מעולה, אבל אפשר גם רגיל)

בצל ירוק וכוסברה לקישוט

שמן שומשום להגשה (לא חובה)

הכנה

משרים את פטריות השיטאקי המיובשות במים חמים למשך כ-20 דקות עד חצי שעה, עד שהן מתרככות.

בינתיים, משרים את העוף במרינדה קלילה לכמה דקות: חותכים את חזה העוף לרצועות דקות, מערבבים עם כפית הסויה, כפית המים, כפית הקורנפלור והפלפל ומערבבים. מניחים בצד.

מגרדים את הג'ינג'ר ושמים בצד.

חותכים בזהירות את הגזרים לגפרורים דקים ואת הטופו למלבנים דקים (אם קניתם טופו משי, חיתכו אותו בזהירות, הוא מתפרק בקלות).

בקערה קטנה מערבבים את הסויה, החומץ, הפלפל, הסוכר והקורנפלור. טורפים את התערובת עד שהיא אחידה ואין יותר גושי קורנפלור.

מרתיחים בסיר את המים או הציר ובזמן הזה מסננים את הפטריות מהמים החמים ופורסים אותן לפרוסות דקות.

כשהמים רתחו, מוספים את הג'ינג'ר המגורד, הגזר, העוף והפטריות. מערבבים היטב כדי שחתיכות העוף לא יידבקו אחת לשניה, ומביאים שוב לרתיחה.

כשהמרק שוב רותח, מוסיפים תוך כדי ערבוב את תערובת הסויה-חומץ-קורנפלור, אחרי שקצת טרפנו אותה שוב כדי להעלות את כל הקורנפלור ששקע בקערה. מערבבים היטב את המרק עד שהוא רותח שוב, הוא יסמיך מעט בגלל הקורנפלור. מנמיכים את האש ומבשלים את המרק כ-10 עד 15 דקות, עד שהגזר רך. מעלים שוב את עוצמת האש ומביאים לרתיחה לקראת הביצים.

טורפים בקערה את שתי הביצים, ואחרי שהמרק רתח שוב מוסיפים אותם לסיר באיטיות בתנועה מעגלית שתפזר אותן היטב בכל הסיר. מחכים כ-10 שניות ובעזרת כף עץ מערבבים. הנה לכם נטיפי ביצים ממש כמו במסעדות (הן נראות המון עכשיו, אבל אל דאגה, הביצים יתערבבו וישקעו).

מוסיפים לסיר את הטופו, מערבבים, ומבשלים עוד 5 דקות. זהו, המרק מוכן. מקשטים בכוסברה ובבצל ירוק קצוץ, ובכמה טיפות שמן שומשום.

אטריות ביינג-ביינג – אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

כל מי שמכיר אותי אפילו מעט, יודע שאני מכור לאוכל אסייתי. המטבח שאני הכי אוהב בעולם הוא המטבח התאילנדי, עם האיזון המושלם שלו בין חריף-מתוק-חמוץ-מלוח, אבל תנו לי כל מאכל ויאטנמי, סיני, יפני, הודי ומה לא, ואני מרוצה. תנו לי אטריות, ובעיקר אטריות סיניות, ואני בשמיים.

התמכרות שניה שלי, קצת פחות מוכרת וקצת יותר טריה, היא ההתמכרות ל-Youtube. אני מנוי לעשרות ערוצים באתר, וכל יום לפני השינה (ולפעמים גם בשעות אחרות של היום) אני צופה בעוד ועוד סרטונים. חלקם בנושאי אוכל, אבל יש גם עוד המון אחרים שאני אוהב.

אחד הערוצים שאני עוקב אחריו נקרא Strictly Dumpling. מייק, שמפעיל את הערוץ, הוא סיני-אמריקאי שבדרך כלל טועם ואוכל המון אוכל סיני ברחבי המדינה, אבל מדי פעם גם מכין מתכונים סיניים במטבח הביתי שלו. המתכון הזה שלו, לאטריות עבות שמכינים לבד בבית ברוטב די פשוט, נראו לי ממכרות. מצד אחד, להכין אטריות לבד בבית ועוד בלי מכונת פסטה? נשמע מסובך וקשה מדי. מצד שני, הוא גורם לזה להראות כל כך פשוט, והוא אומר שזה אחד המאכלים הטעימים שהוא מכיר. הייתי חייב לנסות.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

אלו בעצם אטריות עבות ובשרניות שמכינים לבד בקלות (יחסית, יש פה עדיין עבודה עם בצק), ועם רוטב מאוד פשוט שהוא בעיקר שמן מתובל בצ'ילי, שום ובצל ירוק., עם תוספת של קצת סויה וחומץ. זה נשמע פשוט, וגם אני אמרתי לעצמי שזה בטח סתם נחמד ולא יותר, אבל באמת שלא תאמינו עד כמה הטעם של האטריות האלה ממכר, ועד כמה הריח שלהן יישאר איתכם לעוד הרבה זמן ויעשה לכם חשק להכין את המנה שוב ושוב. והיא גם לגמרי צמחונית. בעצם, היא אפילו טבעונית!

הכנתי אותה יחד עם רחלי ונטלי כבר לפני כמה חודשים, והנה סוף סוף אני מעלה את המתכון. אם יש לכם קצת זמן פנוי, תסמכו עליי, וצאו להרפתקאה של הכנת המנה הזו. ההתמכרות מובטחת!

הנה הוידאו של מייק. הוא יעזור לכם בעיקר בהבנה של איך להכין את האטריות עצמן, ואת שיטת ההכנה המיוחדת שכוללת "מתיחה" של הבצק והטחה שלו בשולחן העבודה. זה נשמע משוגע, אבל זה די פשוט אחרי שקולטים את זה, וגם די גאוני. קפצו לדקה 6:53 כדי לראות את השיטה.

מצרכים (כ-3 מנות)

2 כוסות קמח לבן

1 כוס מים

1 כפית מלח (לבצק)

1-2 כפות פתיתי צ'ילי מיובשים (תלוי כמה חריף אתם אוהבים)

3-5 שיני שום קצוצות דק (שוב, תלוי כמה אוהבים. אני שם כמה שיותר)

2 בצלים ירוקים, קצוצים דק

2 כפות סויה

1 כף חומץ סיני שחור (אפשר גם חומץ רגיל, זה בסדר גמור)

1 כפית מלח נוספת (לאטריות)

חצי כוס שמן ניטרליי (אפשר שמן בוטנים אם יש, אבל לא חובה)

2-3 בוק צ'וי (אם אין, גם תרד יעבוד מעולה)

חופן נבטים (לא חובה. אני פחות אוהב אז לא שמתי אותם)

הכנה

מתחילים בהכנת הבצק: מניחים את הקמח וכפית המלח בקערה גדולה, ומוסיפים בהדרגה את המים, תוך כדי ערבוב עם כף עץ (או עם צ'ופסטיקס, אם אתם מרגישים סיניים במיוחד). מוסיפים כף או שתיים של מים, מערבבים מעט, וחוזר חלילה עד שכל המים הועברו לקערה.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

אחרי שכל המים בקערה, מתחילים לערבב את הבצק עם הידיים ולאחד אותו. אחרי דקה או שתיים, הבצק מתאחד לכדור. ממשיכים ללוש עוד כ-9-10 דקות עד שכדור הבצק אחיד ונעים למגע. אפשר להוציא אותו מהקערה וללוש על השיש, עם זה יותר נוח לכם (ואפשר גם לעשות את כל התהליך במיקסר, אבל בכל זאת תנו לו עוד דקה או שתיים של לישה ידנית אחרי שהוצאתם אותו מהמיקסר).

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

מחזירים את כדור הבצק לקערה, מכסים אותו ונותנים לו לנוח כחצי שעה.

אחרי המנוחה, מעבירים את הבצק למשטח מקומח היטב וחותכים אותו לארבע חתיכות שוות. מעצבים כל חתיכה לצורת לחמניה, או צילינדר עגול. בצלחת קטנה שמים מעט שמן ומעבירים את ארבעת הצילינדרים של הבצק לתוך השמן. מצפים אותם היטב בשמן מכל הצדדים. עוטפים שוב בניילון נצמד ומניחים לבצק לנוח עוד שעה. בזמן הזה הוא יספוג את השמן ויהפוך לרך יותר ונעים לעבודה.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

קצת לפני שעוברת השעה של המנוחה, מרתיחים סיר גדול עם מים בתוכו, שבו נבשל את האטריות. בזמן הזה אפשר גם לקצוץ את השום ואת הבצל הירוק ולחתוך את הבאק צ'וי או התרד לחתיכות בגודל בינוני, כאלו שיהיה נעים לאכול בביס אחד.

אחרי שהבצק נח שעה, לוקחים חתיכה אחד מתוך הארבע, מניחים על משטח מקומח, ומרדדים אותה לצורת מלבן קטן. בעזרת המערוך, מחלקים את הבצק לשלושה, ע"י לחיצה של המערוך לאורך הבצק (שוב, קל מאוד להבין את ההסבר הלא ברור הזה אחרי שצופים בוידאו, זה כמעט בלתי אפשרי להסביר בטקסט בלבד). תופסים את הבצק בשני קצותיו ומותחים לאט לעט תוך כדי שמטיחים אותו במשטח העבודה כל כמה שניות (זה נראה מיותר, אבל ההטחות האלה גורמות לו להימתח לא רק בקצוות שאנחנו מושכים בהם אלא לכל אורכו). הנה שוב הקטע הזה בוידאו כדי שיהיה ברור איך להכין:

זהו, החלק הקשה כבר עבר, והוא אפילו לא היה כזה קשה. מניחים בעדינות את האטריות בצד עד שנסיים למתוח ולחתוך את כולן, באזור עם הרבה קמח, כדי שלא יידבקו אחת לשניה (אל דאגה, כל הקמח ירד בבישול).

כשסיימנו את הפעולה לכל ארבעת חלקי הבצק, מעבירים את האטריות לסיר עם המים הרותחים ומבשלים 2-3 דקות (תלוי בעובי שיצא לכם. טועמים חתיכה קטנה כדי לבדוק אם הן מוכנות. הן צריכות להישאר מעט בשרניות ונגיסות, זה כל הכיף). מסננים (לא לשפוך את המים הרותחים! אנחנו צריכים אותם כדי לבשל מעט את הבאק צ'וי) ומעבירים את האטריות לקערות הגשה.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

בזמן שהן מתבשלות, מחממים לרתיחה בסיר קטן את חצי כוס השמן (לא בטוח שנשתמש בכולה, אבל עדיין שיישאר קצת מאשר שיהיה חסר). כשהאטריות בצלחות, שמים את הבאק צ'וי או התרד לכמה שניות במים הרותחים שבסיר ומוציאים לקערה בצד.

מערבבים מעט את האטריות בצלחות (כדי שלא יידבקו) ומפזרים מעל לכל צלחת את השום, הצ'ילי הגרוס והבצל הירוק. בקערה קטנה מערבבים את הסויה, החומץ וכפית המלח.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

בזהירות, מוזגים על האטריות, ובמיוחד על המרכז עם השום והצ'ילי מעט מהשמן, עם מרית. השמן יתסוס, יבעבע ויטגן על המקום את הצ'ילי והשום. תיזהרו לא להשתכר מהריח שמתפזר בבית. השמן צריך לטגן את כול השום והצ'ילי שעל האטריות, וככה בודקים כמה ממנו צריך לשים.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

מוסיפים את הבאק צ'וי או התרד, שופכים מעל את תערובת הסויה-חומץ-מלח ומערבבים היטב.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

זהו, מוכן! לא תאמינו עד כמה זה טעים.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

ריבת תותים מתובלת

כן, אני יודע, כל הבלוגים והאתרים מלאים עכשיו במתכונים לפסח. מנות עיקריות כבדות, סלטים מכל מיני סוגים, ועוגות עמוסות בקרמים, חלבונים וקמח שקדים.

בתוך כל העומס הזה, החלטתי שאולי כדאי גם קצת לשבור שגרה, ולתת לכם מתכון שלא לגמרי קשור לחג. הרי עכשיו זה לא רק עונת הפסח, זו גם סוף עונת התותים, והזמן הכי טוב לנצל את המחירים הנמוכים שלהם כדי להכין ריבה ביתית. ממש עוד שבועיים או שלושה הם כבר יעלמו מהדוכנים והחנויות ויחזרו רק עוד חצי שנה במחירים מופרכים.

ריבת תותים מתובלת

חוץ מזה, לא נמאס לכם להגיע לארוחת החג אצל אמא/דוד/סבתא וסבא עם פרחים כמו כולם? אני בטוח שאין מי שלא יהנה מצנצנת מלאה בריבה ביתית וטעימה שהכנתם לבד.

ריבת תותים מתובלת

ההכנה מאוד פשוטה ולא מצריכה הרבה יותר עבודה מחיתוך של התותים, אבל כדאי בכל זאת לשים לב לכמה דגשים:

– המתכון עושה שימוש באבקת פקטין, שהיא בעצם החומר המסמיך הטבעי שיש בפירות. אפשר להשיג פקטין בכל חנויות האפייה, האבקה מחזיקה שנים, ואם אתם אוהבים להכין ריבות היא מקצרת בהמון זמן  את התהליך ובנוסף גם משאירה אתכם עם הרבה יותר ריבה, כי הבישול וצמצום הנוזלים קצר יותר. אם בכל זאת לא בא לכם להשתמש בה, או שלא מצאתם, אפשר גם לוותר עליה. הבישול של הריבה יהיה ארוך יותר. אפשר גם במקומה להוסיף לסיר שתי ליבות של תפוחי עץ (חותכים לתפוח את כל הלחיים ותולשים את הגבעול כדי שלא ייפול בסיר תוך כדי הבישול, וכשהריבה מוכנה מוציאים את הליבות וזורקים לפח. בתפוחי עץ יש המון פקטין, והם יעזרו בהסמכה.

– זרעי הכוסברה מוסיפים המון טעם ומשדרגים את הריבה למשהו הרבה יותר מעניין. כל מי שלא אוהב כוסברה לא צריך לדאוג, כי הזרעים לא מזכירים בטעמם את העלים בכלל, ומדובר בטעם שונה לחלוטין. חשוב מאוד לרסק את הזרעים במטחנה או בעלי ומכתש, כי לא נעים לנגוס בזרעים שלמים בריבה. החתיכות הקטנות אחרי הריסוק נמסות בבישול הארוך ולא מורגשות בכלל. טיפ נוסף שקיבלתי רק אחרי ההכנה ולכן לא עשיתי בו שימוש : לקלות את הזרעים על מחבת יבשה לפני הטחינה שלהן, מה שיחזק ויעצים את הטעם.

– ההכנה כוללת עיקור של הצנצנות בתנור, מה שהופך אותן לסטריליות, ועוזר לשמור על הריבה לאורך המון זמן, כל עוד הצנצנת נשארת סגורה, גם מחוץ למקרר. אני פעם שמרתי ככה ריבה יותר משנה וחצי מחוץ למקרר והיא עדיין היתה טובה. אם אתם בטוחים שכל הריבה תאכל בזמן קצר, אפשר לוותר על תהליך העיקור.

– לא חייבים להכין בדיוק את אותה כמות במתכון, שממנה יצאו לי 9 צנצנות בערך. אפשר לצמצם או להכפיל לפי כמות התותים שקניתם ושקלתם אותם לאחר קיצוץ העלים, ולהכפיל את שאר החומרים על פי כמות התותים.

-ברוב מתכוני הריבה שמים סוכר ביחס של 1:1 לפירות, זאת אומרת קילו סוכר על כל קילו פירות. בעיניי זה תמיד מוגזם ואני שם פחות סוכר. הבישול טיפה מתארך עד שהריבה מסמיכה, אבל הטעם הרבה יותר פירותי ופחות מתוק בהגזמה.

רכיבים

-1.5 קילו תותים (נטו התותים לריבה, אחרי שקצצנו להם את החלק העליון עם העלים)

-1 קילו סוכר

-1 כפית אבקת פקטין (אפשר לוותר או לשים שתי ליבות תפוח עץ, פרטים למעלה)

-2 כפיות משחת או תמצית וניל

-2 כפיות זרעי כוסברה

– חצי כפית אבקת קינמון

הכנה

שוטפים היטב את התותים ומורידים להם את החלק העליון עם העלים.

ריבת תותים מתובלת

אם אתם כמוני, ואוהבים חתיכות יחסית גדולות של פרי בריבה שלכם, חותכים את התותים לרבעים, ומניחים בכלי. אם אתם אוהבים חתיכות קטנות יותר, חותכים לשמיניות.

ריבת תותים מתובלת

אחרי שמסיימים לחתוך את כל התותים, שוקלים אותם, ועל פי הכמות שהתקבלה, מתאימים את שאר כמויות החומרים.

שמים את כל התותים בסיר, ומוסיפים את הסוכר.

ריבת תותים מתובלת

מחממים על אש בינונית, ובדקה-שתיים הראשונות מערבבים היטב, עד שכל הסוכר התערבב ונרטב.

מקפידים לערבב עד התחתית, כדי שלא יישארו למטה תותים שישרפו. בהתחלה זה ייראה כאילו אין סיכוי שזה יתערבב, אבל לא לוותר.

ריבת תותים מתובלת

ממשיכים לבשל, ותוך כמה דקות יצטברו בסיר המון נוזלים, מהסוכר שנמס ומהתותים שהוציאו את המיץ.

בשלב הזה טוחנים את זרעי הכוסברה בעלי ומכתש, מטחנה או שמים בשקית ומועכים בעזרת מערוך או פחית שימורים.

ריבת תותים מתובלת ריבת תותים מתובלת

 

מוסיפים אותם, את הוניל ואת הקינמון לסיר, ומערבבים היטב.

ריבת תותים מתובלת

אחרי כחצי שעה של  בישול מוסיפים את אבקת הפקטין, ומערבבים היטב עד שבטוחים שכולה נמסה והתערבבה. אם משתמשים בליבות תפוח, אפשר להוסיף אותן כבר בהתחלה, אחרי שכל הסוכר נמס.

שמים צלחת זכוכית במקפיא, איתה נבדוק אם הריבה מוכנה. כשהריבה חמה בסיר היא הרבה יותר נוזלית מאיך שהיא תהיה כשתתקרר, ולכן מידת הנוזליות שלה בסיר היא לא מדד לכמה היא מוכנה.

זה גם הזמן לחמם את התנור ל-100 מעלות, ולשים בו את כל הצנצנות, כדי לעקר אותן. אפשר להשאיר אותן בתנור עד שהריבה מוכנה. אם יש על הצנצנות גומי לאטימה של המכסה, חייבים כמובן להסיר אותו שלא יימס בחום התנור, ולהחזיר אותו כשמוציאים את הצנצנות.

ממשיכים לבשל עוד כחצי שעה (אם לא שמים פקטין, זה יכול לקחת גם הרבה יותר). מוציאים את הצלחת מהמקפיא, ושמים עליה ממש מעט ריבה מהסיר, פחות מכפית. מחכים כמה שניות כדי שהצלחת תקרר לגמרי את הריבה, ומעבירים בה את האצבע. אם הרווח שעשיתם עם האצבע נסגר, הריבה עדיין נוזלית מדי ולא מוכנה. מחזירים את הצלחת למקפיא, מבשלים עוד 10 דקות, ובודקים שוב.

אם הרווח נשאר ולא נסגר, הריבה מוכנה ואפשר לכבות את האש.

ריבת תותים מתובלת

מוציאים בזהירות את הצנצנות מהתנור (הן חמות מאוד!), ומחכים כמה דקות עד שייתקררו. ממלאים בזהירות את הצהצנות בריבה (זהירות, גם היא חמה). הכי קל לעשות זאת בעזרת כף. זה אמנם לוקח קצת יותר זמן, אבל הכי פחות מלכלך. ממלאים את הצנצנות עד הסוף וסוגרים את המכסה.

ריבת תותים מתובלת

בתיאבון וחג שמח!

ריבת תותים מתובלת

 

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי אומר לי כמעט בכל תחילת שבוע "זהו. השבוע זה השבוע שבו אכתוב פוסט לבלוג, וסוף סוף אחזור לכתוב יותר מפוסט אחד בחודש. אחשוב על דברים שממש בא לי להכין ולתעד, אצא לקנות את כל המוצרים ואכתוב פוסטים לרוב!". איכשהו, זה אף פעם לא באמת עובד.

בין אם זו העבודה, או הכתיבה במקומות אחרים, שקצת מעייפים אותי, ואיכשהו, דווקא לבלוג שאמור להיות הכי כיפי, לא נשאר לי כוח.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

אבל נדמה לי שמצאתי איזשהו פיתרון ביניים, עד שאצליח למצוא מספיק מרץ כדי לכתוב פה יותר: שיתופי פעולה עם חברים! לא רק שזה כיף מאוד לבשל עם אנשים נוספים (אני אף פעם לא הייתי מאלה שלא מוכנים לחלוק את המטבח או את קרש החיתוך), זה גם מציב בפניי דד ליין מאוד קבוע, שאנשים אחרים סומכים עליו, ולכן אני חייב לעמוד בו. אני מרוויח יום כיף, ואתם מרוויחים יותר מפוסט אחד. הכי כיף.

בשבוע שעבר, רחלי ואני ביקרנו בשוק התקווה בתל אביב, אחרי שלא הייתי בו המון שנים, ודי התאהבנו בו. הוא הרבה יותר נעים ומרווח משוק הכרמל, הרבה פחות הומה ממנו, והסחורה בדוכנים נראית מאוד מזמינה. ידענו שנחזור אליו מהר, וכבר למחרת כשרחלי הציעה לי שנכתוב פוסטים על סלטים, במיוחד לכבוד ט"ו בשבט, מיד הסכמתי, וגם שאלתי את מתן אם בא לו להצטרף אלינו, כי אני תמיד נהנה לראות אותו מצלם לבלוג, מזיז כל ירק וכל עלה עד שהם מגיעים בדיוק לזוית האחרונה, ולא מוותר עד שהוא מקבל את התמונה המושלמת, שזה די הפוך ממני, אבל עדיין מרתק אותי. וזה בלי קשר לזה שכל מה שהוא מכין תמיד טעים נורא. אפשר להגיד שזה רק הבונוס.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

מאוחרי הקלעים של התמונה המעולה שתוכלו למצוא אצל מתן.

אז יצאנו לשוק, קנינו בערך חצי ממנו, וחזרנו אל רחלי הביתה כדי להכין את הסלטים. אצל רחלי אתם יכולים לקרוא על סלט האבוקדו והקיווי המגניב שהיא הכינה (שווה לכם, השקדים המקורמלים הם להיט!), ואצל מתן אתם יכולים לקרוא על סלט התרד והתפוחים שלו, שלא הצלחנו להפסיק לאכול.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

אני הכנתי סלט כרוב וגזר עם ויניגרט הדרים, שהוא נסיון לשחזור של סלט מעולה שאכלנו במסעדת "מיטבול" בראשון לציון, שלא הייתי בכלל שם לב אליו בתפריט אם רחלי לא היתה זוכרת שפעם אכלה אותו והוא היה מצוין. לא הצלחתי לשים את היד על המתכון של המסעדה, ולכן אילתרתי מתכון שהרגיש לי מספיק קרוב, ויצא מעולה בפני עצמו. יש בו שילוב כיפי של המון מרכיבים קראנצ'יים וכיפים, עם רוטב חמצמץ-מתוק. והכי טוב? הסלט הזה יחזיק לכם כמה ימים במקרר, ואפשר להמשיך לנשנש ממנו בכל פעם שיש חשק.

ט"ו בשבט שמח!

מרכיבים (לקערת סלט גדולה)

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

חצי כרוב גדול או אחד קטן שלם

2 גזרים קטנים או אחד גדול

חופן גדול של נבטים (אני אוהב את האלפלפה הדקים)

כ-50 גרם חמוציות מיובשות

20 גרם גרעיני חמניה קלופים

30 גרם שקדים פרוסים

חופן עלי פטרוזיליה טריים

לרוטב

1/4 כוס מיץ תפוזים סחוט טרי

1/4 כוס שמן זית

2 כפות חומץ בן יין (אפשר גם חומץ רגיל, אבל לא בלסמי)

1 כף דבש (אפשר גם סוכר חום במקום)

גרידה מקליפת לימון שלם (אפשר גם מהתפוז שסחטנו, אם אין לימון)

1/2 כפית מלח

1/4 כפית פלפל שחור גרוס

הכנה

חותכים את הכרוב לרבעים, ופורסים לפרוסות דקות. מניחים בקערה גדולה.

מקלפים את הגזר, שוטפים אותו, ובעזרת הקולפן "מגלפים" ממנו פרוסות דקות. מניחים כמה פרוסות דקות שכאלה אחת על גבי השניה, וחותכים עם הסכין לרצועות דקות.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

חותכים את רצועות הגזר הדקות לשניים או שלושה חלקים (תלוי באורך הגזר) ומוסיפים לקערה.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

שוטפים את הפטרוזליה, קוצצים אותה דק, ומוסיפים לקערה.

מוסיפים לקערה גם את הנבטים והחמוציות.

על מחבת יבשה ואש נמוכה קולים את גרעיני החמניה עד שהם משתזפים מעט, ומוסיפים אותם לקערה.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

על אותה מחבת קולים גם את פרוסות השקדים עד שהם מקבלות מעט צבע, ומוסיפים גם אותן לקערה.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

ניגשים להכנת הרוטב. מערבבים בצנצנת או בכלי אחר עם מכסה את מיץ התפוזים, השמן, החומץ, הדבש, גרידת הלימון, המלח והפלפל, סוגרים את המכסה ומנערים היטב עד שהרוטב אחיד. אל תתביישו לנער בכל הכוח ולהוציא את כל העצבים על זה שאין יותר ימי חופש בט"ו בשבט אחרי שמסיימים את התיכון!

טועמים את הרוטב ובודקים אם צריך להוסיף לו עוד קצת מלח או פלפל. מוסיפים אותו לקערה ומערבבים היטב. אני הכי אוהב לערבב עם הידיים (שטופות היטב!) ותוך כדי גם להפריד את הנבטים שאוהבים להתקבץ בחבורות.

טועמים, מבינים שזה בריא ומנשנשים כאילו אין מחר!

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים