מרק סיני חמוץ חריף

כבר סיפרתי במתכון של האטריות הסיניות שחוץ מההתמכרות שלי לאוכל אסייתי, אני גם מכור לסרטוני אוכל ביוטיוב. בכל פעם שמשעמם לי, או שאני מחפש השראה לבישולים, אני פונה ליוטיוב. אחד הערוצים שאני הכי אוהב שייך ל- Seonkyoung Longest, קוריאנית שחייה בארה"ב. חוץ מהשם הבלתי אפשרי שלה, הסרטונים שלה גם ארוכים למדי, אבל יש לה עשרות מתכונים אסייתים שנראים פשוט מעולה. אפשר כמעט לטעום ולהריח את האוכל שהיא מכינה.

כשרחלי אמרה לי שיש לה חצי יום פנוי ואנחנו יכולים לבשל ביחד, אמרתי לעצמי שבא לי מרק ופניתי אל יוטיוב כדי למצוא השראה. מצאתי אצל Seonkyoung מתכון למרק חמוץ-חריף שהזכיר לי את המתכונים של המסעדות הסיניות של פעם, והחלטתי שאותו אני הולך להכין. גם רחלי מצאה אצלה מתכון לסלט אטריות סובה וטופו (טבעוני!) שיצא מדהים, את המתכון הזה תוכלו למצוא בבלוג ההורס שלה.

המתכון המקורי כולל כמה רכיבים שקשה להשיג אצלנו, אז שיניתי אותו שיהיה יותר מתאים אלינו, וגם הארכתי מעט את זמן הבישול, כדי שהמרק יקבל טעמים עמוקים יותר. עדיין, מדובר במרק שמכינים בקלות ממש, ותוך חצי שעה כולל כל הבישול, הוא מוכן. זה מרק משביע במיוחד, טעים, ואפילו די בריא (בלי טיפת שמן!), ונטיפי הביצים האלה שמכינים בחצי שניה, הם כנראה הדבר שכולם הכי אוהבים במרק הזה.

אם אתם לא מתים על טופו, אתם יכולים לוותר עליו, או לשים עוד עוף במקומו, אבל דעו שגם מי שלא חובב גדול שלו יוכל לחבב אותו פה, הוא סופג היטב את הטעמים של המרק. אם אתם רוצים גרסא צמחונית, ותרו על העוף, ואם באה לכם גרסה טבעונית, צריך רק לוותר גם על נטיפי הביצים, שהם אומנם מאוד טעימים, אבל לא הכרחיים.

רכיבים

8-9 פטריות שיטאקי מיובשות (בערך חצי חבילה, שאפשר להשיג בחנויות אסייתיות או בטיב טעם)

כ-400 גרם חזה עוף

כפית מים

כפית סויה

כפית קורנפלור

1/2 כפית פלפל לבן (אפשר גם שחור)

למרק:

6 כוסות ציר עוף (או מים)

1/4 כוס סויה

1/4 כוס חומץ רגיל

3 כפות קורנפלור

1/2 כפית פלפל לבן (גם פה, אפשר פלפל שחור)

כפית סוכר

כפית ג'ינג'ר מגורד

1/4-1/2 צ'ילי טרי (אפשר גם פתיתי צ'ילי מיובש לפי הטעם)

2 גזרים

2 ביצים

קוביה של טופו (אם מצאתם טופו משי, מעולה, אבל אפשר גם רגיל)

בצל ירוק וכוסברה לקישוט

שמן שומשום להגשה (לא חובה)

הכנה

משרים את פטריות השיטאקי המיובשות במים חמים למשך כ-20 דקות עד חצי שעה, עד שהן מתרככות.

בינתיים, משרים את העוף במרינדה קלילה לכמה דקות: חותכים את חזה העוף לרצועות דקות, מערבבים עם כפית הסויה, כפית המים, כפית הקורנפלור והפלפל ומערבבים. מניחים בצד.

מגרדים את הג'ינג'ר ושמים בצד.

חותכים בזהירות את הגזרים לגפרורים דקים ואת הטופו למלבנים דקים (אם קניתם טופו משי, חיתכו אותו בזהירות, הוא מתפרק בקלות).

בקערה קטנה מערבבים את הסויה, החומץ, הפלפל, הסוכר והקורנפלור. טורפים את התערובת עד שהיא אחידה ואין יותר גושי קורנפלור.

מרתיחים בסיר את המים או הציר ובזמן הזה מסננים את הפטריות מהמים החמים ופורסים אותן לפרוסות דקות.

כשהמים רתחו, מוספים את הג'ינג'ר המגורד, הגזר, העוף והפטריות. מערבבים היטב כדי שחתיכות העוף לא יידבקו אחת לשניה, ומביאים שוב לרתיחה.

כשהמרק שוב רותח, מוסיפים תוך כדי ערבוב את תערובת הסויה-חומץ-קורנפלור, אחרי שקצת טרפנו אותה שוב כדי להעלות את כל הקורנפלור ששקע בקערה. מערבבים היטב את המרק עד שהוא רותח שוב, הוא יסמיך מעט בגלל הקורנפלור. מנמיכים את האש ומבשלים את המרק כ-10 עד 15 דקות, עד שהגזר רך. מעלים שוב את עוצמת האש ומביאים לרתיחה לקראת הביצים.

טורפים בקערה את שתי הביצים, ואחרי שהמרק רתח שוב מוסיפים אותם לסיר באיטיות בתנועה מעגלית שתפזר אותן היטב בכל הסיר. מחכים כ-10 שניות ובעזרת כף עץ מערבבים. הנה לכם נטיפי ביצים ממש כמו במסעדות (הן נראות המון עכשיו, אבל אל דאגה, הביצים יתערבבו וישקעו).

מוסיפים לסיר את הטופו, מערבבים, ומבשלים עוד 5 דקות. זהו, המרק מוכן. מקשטים בכוסברה ובבצל ירוק קצוץ, ובכמה טיפות שמן שומשום.

סלט כרישה ברוטב ויניגרט

ככשעלה הנושא החדש של פרוייקט "מבשלים ביחד", שהפעם הוא הכנה של מתכון מבלוג אהוב אחר, לקח לי המון זמן לחשוב מה אני רוצה להכין. יש כל כך הרבה בלוגים שאני אוהב, וכל כך הרבה מתכונים מוצלחים, איך בוחרים משהו?

אחרי לא מעט מחשבה, נזכרתי שיש בבלוג של יובל, שירה אכילה, מתכון שאני רוצה להכין כבר המון זמן, של סלט כרישה, והחלטתי שאכין אותו לבראנצ' חברים של שבת.

סלט כרישה בויניגרט

אם אתם לא מכירים את הבלוג של יובל, אתם חייבים לפנות לעצמכם שעה-שעתיים וללכת לשקוע בו. יובל, שגר בניו יורק, מצליח לשלב בבלוג שלו גם מתכונים מסקרנים, גם תמונות הורסות, גם ציטוטי שירה ובעיקר כתיבה מושלמת, שמצליחה להיות גם אישית וגם מעניינת. לא פעם הכתיבה שלו מצליחה לעורר בי מחשבות, הזדהות, ואפילו לפעמים להעלות דמעה או שתיים. האומץ שלו לכתוב על דברים כל כך אישיים, ובצורה שמרגישה כל כך טבעית וקלה, תמיד מעורר בי השתאות והערכה. קחו קצת זמן לשוטט בבלוג שלו, לא תצטערו.

סלט כרישה בויניגרט

הבראנצ' המדובר

הפעם לא  צילמתי המון תמונות, יש אצל יובל מספיק מהן, והן יפות כל כך.

רוצים לראות את שאר המתכונים המגניבים של הפרוייקט? לחצו כאן או על התמונה.

קולאז

מצרכים

8 כרישות

4 כפות שמן זית

2 כפות שמן צמחי כמו קנולה או תירס

בצל שאלוט בינוני (יובל כותב שאפשר להחליף בצלפים, ואפשר גם בחצי בצל סגול)

2 כפות פטרוזיליה קצוצה או עירית

כף וחצי חרדל איכותי (בלי גרגרים)

2 כפות חומץ שרי או חומץ בן יין אדום

2 ביצים קשות

מלח ופלפל

הכנה

מתחילים עם הכנת הויניגרט, כדי שקצת ייתרכך ויספוג טעמים.

חותכים דק מאוד את הבצל והפטרוזליה (או העירית), ושמים בקערה קטנה עם החרדל, המלח והפלפל והחומץ. (שומרים מעט מהעירית או הפטרוזליה בצד, לקישוט).

סלט כרישה בויניגרט

מערבבים היטב, עד שנוצרת תערובת אחידה. מוסיפים באיטיות גם את השמנים, תוך כדי טריפה. בהתחלה ייראה שהרוטב לא מתערבב, אבל תמשיכו לטרוף, ובסוף תתקבל תערובת אחידה וקרמית.

סלט כרישה בויניגרט

מורידים לכרישה את החלקים הירוקים ואת השורש (יש מקומות בהם אפשר לקנות כרישה ארוזה שהיא כבר בלי השורשים והחלק הירוק), ושוטפים אותה היטב, כדי להוציא את כל החול שלפעמים מתחבא בה.

יובל מאדה את הכרישה בסיר אידוי, אבל לי אין כלי אידוי מספיק גדול, ולכן בישלתי אותן במים. מרתיחים מים בסיר גדול, וכשהם רותחים, מוסיפים את הכרישות פנימה ל-10 עד 15 דקות, עד שהן מתרככות (נועצים בהן סכין חדה ובודקים שהיא עוברת בקלות. אם יש שם כמה עבות יותר, תוציאו את הדקות מהמים ותנו לעבות עוד כמה דקות להתבשל. באותם מים אפשר לבשל אחרי זה גם את הביצים הקשות.

סלט כרישה בויניגרט

אחרי שהכרישות התקררו מעט, חוצים אותן לאורך ומניחים בצלחת הגשה. מפזרים מעל הכל את הרוטב בנדיבות. מסדרים רבעים של הביצים הקשות, ומפזרים את הפטרוזליה או העירית שהשארנו בצד.

סלט כרישה בויניגרט

טיפ קטן: אם אתם כמונו, אוכלים את הסלט לא מעל שולחן, עם סכין ומזלג, כדאי לחתוך את הכרישה לחתיכות קטנות יותר, כך שאף אחד לא יצטרך להיאבק עם החיתוך שלה רק עם מזלג.

 

מק אנד צ'יז

אני קצת מרגיש כמו תקליט שבור כשבכל אחד מהפוסטים האחרונים בבלוג אני כותב שאני יודע שכבר הרבה זמן לא כתבתי פה, ושיש לי יותר מדי עבודה ואני לא מספיק להתפנות לבלוג, אבל זה באמת נכון. צילמתי לא מעט פוסטים ומתכונים (ויש גם פוסט המלצות על טיול כיפיי וטעים במיוחד שעשיתי לרומא) ואני פשוט לא מצליח למצוא זמן לשבת ולכתוב פוסטים.

אבל הפרוייקט החדש "מבשלים ביחד" שיזמה רחלי מ-FOODPAGE, אחת האנשים האהובים עליי בעולם כולו, אותו פיספסתי בסיבוב הראשון שלו שהיה חודש שעבר (ואם פספסתם אותו, אתם חייבים לראות את המתכונים הנהדרים שיצאו בו), הצליח בכל זאת להושיב אותי לכתוב פוסט.

מק אנד צ'יז

הנושא החודש היה "מנות מנחמות", ומיד אחרי שהתיישבתי לחשוב על מה להכין, הבנתי שאני חייב להכין מק אנד צ'יז, המתכון המנחם המושלם עבורי. השילוב הזה בין פריכות לקרמיות, כשהכל עטוף בלא מעט גבינה ודברים משמינים (כן, לא מדובר במתכון הדיאטטי בעולם. אוכל מנחם, לא?) הוא המאכל המושלם לאכול ביום חורף קר, או כשהמצב רוח קצת מדוכדך. יש ברשת המון מתכונים למק אנד צ'יז, חלקם דומים מאוד, וחלקם שונים מאוד, והמתכון הזו הוא סוג של גרסא שלי שמחברת דברים שאהבתי בכל מיני מתכונים שונים ואספתי לאורך הזמן. מי שרוצה יכול לוותר על הבייקון, או להחליף אותו בחזה אווז.

מק אנד צ'יז

צילום: רחלי קרוט

רוצים לראות את שאר המתכונים (ההורסים, באמת!) של הפרוייקט החודש? תיכנסו לכאן.

רכיבים

לציפוי:

4-5 פרוסות בייקון (אפשר לוותר, אבל חבל, עדיף להחליף בחזה אווז)

20 גרם חמאה

כף שמן זית

1 כוס פנקו

2-3 שיני שום, קצוצות דק או כתושות

מלח לפי הטעם (בערך חצי כפית)

לפסטה:

1 חבילת פסטה קצרה

100 גרם חמאה

6 כפות קמח

4 כוסות חלב

125 מ"ל שמנת מתוקה

350 גרם גבינת צ'דר מגורדת (עדיף עזת טעם ולא כתומה)

100 גרם פרמז'ן מגורדת

2 כפות מלח

כפית פלפל שחור או לבן

הכנה

מחממים תנור ל-200 מעלות ומרתיחים מים לפסטה.

ממיסים במחבת את 20 גרם החמאה יחד עם השמן, מוסיפים את פירורי הפנקו ואת השום, ומטגנים עד שהפנקו מזהיב מעט (ומשתגעים מהריח). מוציאים לקערה קטנה.

חותכים את פרוסות הבייקון לקוביות קטנות, ובאותה מחבת מטגנים אותן (לא צריך שמן, יש בביקון מספיק שומן) עד שהקוביות שחומות.

מוסיפים את הבייקון לפירורי הלחם, ומערבבים.

מק אנד צ'יז

מכניסים את הפסטה למים הרותחים (והמומלחים כהוגן!) ובזמן שהיא מתבשלת מכינים את רוטב הגבינה.

ממיסים בסיר (שאחרי זה תיכנס בו גם הפסטה) את 100 גרם החמאה. כשהיא נמסה, מוסיפים את הקמח, וטורפים היטב עם מטרפה. מטגנים מעט, אז שהתערובת מעט משחימה (אבל ממש מעט). מוסיפים לאט את החלב והשמנת המתוקה, תוך כדי טריפה, וממשיכים לטרוף למשך כמה דקות עד לרתיחה. מנמיכים מעט את האש, וממשיכים לטרוף עד שהתערובת מסמיכה כך שהיא מצפה גב של כף עץ וכשמעבירים בה אצבע ה"שביל" נשאר פתוח. מורידים מהאש.

מק אנד צ'יז

צילום: רחלי קרוט

מיד מוסיפים מלח, פלפל וחצי מכמות הגבינות. טורפים היטב עד שהגבינה נמסה, ומוסיפים גם את החצי שני. טורפים שוב עד שהרוטב אחיד.

מק אנד צ'יז

כשהפסטה מוכנה מוסיפים אותה לרוטב ומערבבים היטב.

מק אנד צ'יז

צילום: רחלי קרוט

מעבירים את הפסטה והרוטב לתבנית משומנת היטב, משטחים אותה, ומפזרים מעל את תערובת פירורי הלחם והבייקון.

מק אנד צ'יז

אופים בתנור כ-20 דקות, עד שפירורי הלחם זהובים ויפים.

מק אנד צ'יז

צימעס

יש מאכלים שהולכים איתנו מילדות, ורק הריח שלהם יכול לזרוק אותנו שנים אחורה, אל שקיעה בזכרונות על האוכל אצל סבתא, או הארוחות המשפחתיות של יום שישי.

אצלי, צימעס הוא לגמרי אחד מהם. את האוכל של סבתא לצערי אני כמעט ולא זוכר. לא זכיתי להכיר אחת מהן וסבתא השניה נפטרה ממש כשהייתי ילד. לפעמים זכרונות וסיפורים על האוכל שלה מתערבבים, ואני כבר לא בטוח אם אני באמת זוכר משהו, או שנדמה לי שהוא זכרון אבל בעצם מדובר על משהו שסיפרו לי עליו כל כך הרבה פעמים, עד שהפך גם הוא לכזה. אז נדמה לי שאני זוכר במעומעם את הצימעס שסבתא היתה מכינה אבל אני בוודאות זוכר את זה שאמא היתה מכינה בחגים.

כן, זה צימעס!

כן, זה צימעס!

היא כבר שנים לא הכינה אותו, אנחנו לא באמת בטוחים למה, וכשדיברתי עם מתן ועם רחלי על פוסטים לחג, די מהר החלטתי שבא לי לנסות לשחזר אותו. אצלנו היו מכינים אותו עם שזיפים מיובשים במקום הצימוקים שלא מעט אנשים שמים (איזה בית עם ילדים אוהב צימוקים?) וגם שמים בו כופתאות קטנות וקלילות שסופגות היטב את הטעמים שלו והופכות לנשנוש כייפי. שיחת טלפון עם אמא, שנתנה לי בערך את המתכון לפי מה שהיא זוכרת (וגם נזכרה בלילה להתקשר ולהגיד שבעצם יש גם תפוחי אדמה בכופתאות) והשחזור יצא מוצלח הרבה יותר ממה שחשבתי. מיד בתחילת הבישול עלו ריחות שלקחו אותי הרבה שנים אחורה, וזה אחד הדברים הכי כיפיים שאוכל יכול לעשות לנו.

אם מעולם לא שמעתם בכלל על צימעס (נגיד, כמו מתן), מדובר במאכל לא הכי פוטוגני ביקום, אבל יש בו איזה קסם טעים. תבשיל של גזר ושזיפים מיובשים, שלמרות שהוא מתוק כמעט כמו קינוח, אוכלים אותו חם בדרך כלל, ובתור תוספת למנה העיקרית. מתן אמר שזה קצת מזכיר את הטנזיה של המרוקאים, אז אני לא אתווכח 🙂

אם הצימעס פחות עושה לכם את זה, אתם יכולים לראות גם את שאר המתכונים שהכנו באותו יום:

החלה המתוקה עם התפוחים והדבש שהכנתי, שהיא בגדר חובה לחג הזה בעיניי.

P1220300_post (Custom)

DSC_7850-1500 (Custom)
DSC_7841-1700 (Custom)
צלי בקר חגיגי (ותופתעו, אבל הוא פשוט להכנה) של מתן.
IMG_1439 (Custom)

שיהיה חג שמח, ושנה טובה ונהדרת במיוחד!

מצרכים

לתבשיל

1 ק"ג גזר

1/2 כוס שזיפים מיובשים (ללא הגלעינים)

1 כף סוכר

1 כף קמח

2 כפות דבש

2 כפות שמן (לא זית)

1 כפית מלח

מעט פלפל שחור

קורט קינמון

לכופתאות

2 תפוחי אדמה בינוניים או 3 קטנים יותר

1 ביצה

1/2 כוס קמח (לפעמים צריך יותר)

מעט מלח ופלפל

הכנה

מקלפים את הגזרים ושוטפים אותם.

P1220105_post (Custom)

פורסים לפרוסות בעובי של בערך 1 ס"מ.

P1220109_post (Custom)

חוצים את השזיפים לשניים (אם יש גדולים, אז גם לארבע).

מקלפים את תפוחי האדמה, שוטפים אותם היטב, ומגרדים על החורים הקטנים של הפומפיה (העגולים הקטנים, לא אלו שבצורת כוכב, שהם החורים המיותרים והמעצבנים ביותר בעולם כולו).

P1220113_post (Custom)

כשניגשים להכין את שאר ההכנה של הכופתאות, כדי לעשות את זה ממש דקות לפני שמכניסים אותן לסיר, כדי שלא יופרשו יותר מדי נוזלים בזמן שנמתין.

סוחטים היטב את תפוחי האדמה מנוזלים. הכי קל זה "לקבב" ביד כמות קטנה מהם, לסחוט מעל הכיור תוך כדי לחיצה חזקה עם כף היד, ולהחזיר לקערה.

P1220115_post (Custom)

מוסיפים לתפוחי האדמה הסחוטים ביצה, קמח, מלח ופלפל ומערבבים היטב בעזרת כף. מנסים ליצור כופתאות עם היד. אם מרגיש רך ונוזלי מדי, מוסיפים מעט קמח ומערבבים שוב. הבלילה צריכה להיות מעט רכה, היא תתיצב בבישול, ולא כדאי להוסיף יותר מדי קמח, שלא יצאו כופתאות קשות מדי.

P1220117_post (Custom)

שמים בסיר את 2 כפות השמן, ומטגנים מעט את הגזר, רק עד שהוא כולו מבריק ומכוסה בשמן.

 

P1220124_post (Custom)

מוסיפים את השזיפים, הסוכר, הקמח, הדבש, המלח, הפלפל והקינמון, ומערבבים היטב.

P1220125_post (Custom)מוסיפים מים עד לכיסוי חלקי (רק חלק מהגזרים צריכים להציץ טיפה מעל המים.) מכינים עם יד רטובה כופתאות בצורה חופשית, לא גדולות מדי, ומניחים בעדינות בסיר. מפזרים אותן ככה שהן לא יגעו אחת בשניה.

P1220135_post (Custom)

ממלאים עוד קצת מים עד שגם הכופתאות חצי מכוסות, מנמיכים את האש, מכסים, ומבשלים בערך 20 דקות. אחרי 20 דקות, מרימים את המכסה, ובודקים אם החלק התחתון של הכופתאות כבר יציב. הוא אמור כבר לא להיות דביק למגע. הופכים אותן בזהירות, ומכסים שוב את הסיר ל-10 דקות. בכל שלב, אם חסרים נוזלים בסיר, מוסיפים מעט. לא צריך לפחד, בסוף נאדה אותם לגמרי.

P1220150_post (Custom)

אחרי כ-10 דקות, מסירים את המכסה של הסיר וממשיכים לבשל עם מכסה פתוח. אנחנו בעצם רוצים לאדות את כל הנוזלים, ולתת לרוטב להתקרמל ולעטוף את הגזר והכופתאות במתיקות דביקה.

מבשלים עוד כ-30 דקות, עד שהגזר רך למדי (אבל לא מתפרק לגמרי). בכל פעם שנדמה שחסר נוזלים והגזר עדיין לא מוכן, מוסיפים מעט מים, וממשיכים לבשל. אפשר גם לערבב בעדינות, כדי שלא יידבקו דברים לקרקעית הסיר.

P1220205_post (Custom)

כשהגזר רך ואין יותר נוזלים בסיר, מכבים את האש, ומגישים.

P1220223_post (Custom)

שוב, שיהיה לכולם חג שמח, ושתבוא עלינו שנה טובה, כיפית ושמחה!