עוף וירקות שורש ברוטב שום ודבש

איכשהו יצא שעד שאני כבר מפרסם פה מתכונים, אני מפרסם שני מתכוני עוף ברצף, אבל תזרמו איתי, גם המתכון הזה מוצלח ממש, ובאמת שבכמעט כלום עבודה יוצאת ממנו ארוחה שווה ביותר.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

עכשיו זו בדיוק התקופה שבה כולם מחפשים באינטרנט מתכונים לארוחות החג. אני יודע שרוב בני האדם השפויים לא מתים על הארוחות האלה, אבל איכשהו אני תמיד הייתי מאלה שדווקא כן מחכים להן. אפשר להגיד שהסיבה העיקרית היא שאני מאוד אוהב אוכל של חגים (מרק עם קניידלאך? תנו לי עוד ועוד!) אבל בעיניי תמיד גם נחמד לפגוש בני משפחה שלא רואים יותר מדי בשאר השנה ולשבת לארוחה מסודרת פעמיים-שלוש בשנה.

לכבוד התקופה הכי עמוסה בחיפושי אוכל באינטרנט, החלטנו בקבוצת "מבשלים ביחד" להכין החודש כולם מאכלים לחג (כן, אני יודע שאתם אומרים לעצמכם שגם ככה כולנו היינו מכינים מאכלים לחג. אז מה). תוכלו למצוא בפרוייקט מנות לכל הארוחה, החל מסלטים ועד קינוחים הורסים, והוא לבד יכול לסדר לכם את כל חגי אוקטובר.

קולאז

כדי לראות את כל המתכונים של החודש, לחצו על התמונה שלמעלה.

הפעם נפגשתי עם אולגה ורחלי להכנת המתכונים שלנו ביחד. כבר לא פעם כתבתי כמה אני אוהב את מפגשי האפייה והבישול האלה. לא רק בגלל שאני יצור חברתי מדי (יש שיגידו מדי), שתמיד מחפש עם מי להעביר את היום, אלא בגלל שאני באמת נהנה מהימים המשותפים האלה במטבח, מהצחוקים, מהתקלות, מהבלאגן (שבואו נודה על האמת, אני הגורם לרובו). וכן, גם תמיד אני מרגיש שאני לומד המון בימים האלה, גם מבחינת בישול ואפייה (וואי, אתם לא מבינים איזה מרתק היה לראות את אולגה מכינה חלת דבש), גם מבחינת צילום וגם באופן כללי בענייני עבודה משותפת.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

אה, ועוד פרט אחד קטן: בסוף היום (ובמהלכו) אני אוכל לא רק את האוכל שאני הכנתי, אלא את הדברים המדהימים האחרים, במקרה הזו הקינוח המטורף של אולגה, ושלושת סוגי האורז של רחלי, שאיכשהו שכחתי לקחת לעצמי גם הביתה! איזו טעות.

כל כך הרבה כתבתי, ואפילו עוד לא מילה על המתכון שלי. אז אם אתם מחפשים מנה עיקרית לחג שתהיה ממש קלה להכנה, ותפנה לכם את עיקר הזמן לסידורים, נקיונות או הכנת קינוחים מושקעים, זו המנה העיקרית בשבילכם.

כל מה שצריך לעשות זה לחתוך את הירקות, לערבב את הרוטב, להניח בתבנית, ואתם חופשיים לכל שאר העבודות. תוך רבע שעה הבית כבר יתמלא בריחות נהדרים של דבש, שום וטימין, שבאמת קשה לעמוד בפניהם.

אז מוכנים? הנה המתכון ושתהיה שנה טובה!

מצרכים (4 מנות)

4 רבעים של עוף טרי (אפשר גם רק "פולקע" או רק כרעיים אם רוצים)

3-4 תפוחי אדמה בינוניים

1 בטטה גדולה או 2 קטנות

2 גזרים

1 ראש שום שלם

3 שיני שום כתושות

3 כפות דבש

חצי כפית מלח

מיץ מלימון אחד (ואם יש ליים, עדיף)

חצי כפית סריראצ'ה או כל רוטב חריף שאוהבים (אפשר לוותר)

3 כפות שמן (איזה שאוהבים)

כמה ענפי טימין טרי

הוראות הכנה

מחממים תנור ל-200 מעלות

שוטפים היטב את תפוחי האדמה, הבטטה והגזר (אפשר לקלף אותם, אבל לא חייבים) ופורסים לפרוסות בעובי של 1 ס"מ בערך.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

בקערה גדולה (שייכנסו בה כל הירקות) שמים את הדבש, מיץ הלימון, הסריראצ'ה, המלח, השמן ועלים מ-2-3 ענפי טימין.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

מערבבים היטב את הרוטב עד שהוא אחיד.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

מוסיפים את הירקות החתוכים לקערת הרוטב ומערבבים היטב עד שכל הירקות מצופים ברוטב.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

מעבירים את הירקות לתבנית תנור שעליה נייר אפייה (לא שופכים הכל יחד עם הרוטב, משאירים אותו בקערה בשביל העוף).

שוטפים את העוף, מעבירים אותו לקערה עם הרוטב שנשאר ומעסים אותו מעט כדי שהרוטב יצפה אותו וייספג בו מעט.

שמים גם את העוף בתבנית התנור, ומפזרים כמה ענפי טימין מעל.

חוצים את ראש השום השלם לאורך ומניחים גם את שני החצאים בתבנית.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

אופים את העוף והירקות בתנור כשעה, עד שהירקות רכים והעוף צלוי היטב. בודקים אחרי חצי שעה, ואם העוף שחום מדי, מכסים אותו בנייר כסף להמשך הצלייה ומורידים את נייר הכסף ב-10 דקות האחרונות של האפייה כדי לתת לירקות להפוך למעט פריכים.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

מעבירים לצלחת הגשה גדולה ומגישים.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

פילה דניס בפטריות וכרישה

שוב עבר המון זמן, ושוב לא פרסמתי מתכון בבלוג תקופה ארוכה, למרות שהצטברו לי כמה מתכונים, ולמרות שכמעט כל יום אני מזכיר לעצמי שצריך לכתוב משהו. השילוב של יותר מדי עבודה, והרבה יותר מדי הסחות דעת הוא הגורם העיקרי, אבל אפשר גם להודות על האמת, מעורבת פה לא מעט עצלנות. אני נהנה להכין את המתכונים, לצלם אותם, ואפילו לערוך את התמונות במחשב, אבל אחרי זה מתעצל לשבת ולכתוב את המתכון עצמו, ואפילו לא ממש ברור לי למה החלק הזה הוא החלק שאני מתעצל לעשות, הרי הכל זאת חלק מהפרנסה שלי מגיעה מכתיבה על אוכל. אבל מספיק עם התירוצים, והנה סוף סוף מתפרסם מתכון חדש.

לפעמים, אין כמו הכיף של לאלתר מתכונים ולקבל השראה מקניות בשוק. הסיבוב בין הדוכנים, במיוחד כשיש מבחר מעניין, תמיד עושה לי חשק לרוץ למטבח ולבשל משהו, ומדי פעם אפילו יוצאים מהאילתורים האלה מתכונים ממש מוצלחים.

בשבוע שעבר, רחלי הציעה שנלך לסיבוב בשוק האיכרים בנמל קצת לפני הצהריים, ואחרי שהתחלנו להסתובב שם, חשבנו גם על לשבת לאכול שם באחד המקומות. אחרי שלא הצלחנו להחליט, עלה הרעיון המהפכני של לא להתעצל ולחזור הביתה ולהכין לנו צהריים מהדברים שנמצא בשוק. הרי בסופו של דבר אנחנו מוקפים בחומרי גלם טעימים (וכן, לא הכי זולים), שרק צועקים לנו שניקח אותם ונכין מהם משהו. רחלי אמרה שבא לה משהו עם דג, ואני החלטתי שנשדך אליו רוטב פשוט של פטריות, כי המבחר שהיה שם פשוט קרץ לי עד מאוד.

P1190613_post (Custom)

כמה ימים לפני כן אכלנו ב"השומר 1" בשוק הכרמל סלט עגבניות מעולה עם גבינת המאירי, והחלטנו לנסות גם לשחזר אותו, בתור תוספת. עברנו בין כל הדוכנים, אוספים מכל אחד מהם מה שהיינו צריכים, או לפחות מה שהיה נדמה לנו שאנחנו צריכים, וחזרנו הביתה עמוסי שלל וקניות, מתלהבים עד מאוד מכל מה שקנינו.

P1190540_post (Custom)

קצת קיצוצים, טיפה טיגון, ותוך 20 דקות היתה לנו ארוחת צהריים לתפארת. אני בדרך כלל לא אומר את זה על המתכונים שאני מפרסם, אבל הפעם המתכון הזה של הדג הוא באמת מוצלח במיוחד והרבה זמן לא יצא לי להכין מנה כל כך טעימה, בכל כך מעט זמן. הטעם העדין של הכרישה, יחד עם הפטריות והחמאה יוצרים רוטב מאוד פשוט, אבל טעים במיוחד, שקשה להפסיק לאכול ממנו. לא מעט אנשים חוששים להכין דגים בבית, אבל אם דואגים לקנות פילטים נקיים וטריים שחוסכים המון עבודה מעצבנת בבית, אין פשוט מזה.

כמובן שלא חייבים להשתמש דווקא בדניס כמו שאנחנו השתמשנו, ואפשר להחליף אותו בכל דג לבן אחר שאוהבים (מוסר, לברק או אפילו לוקוס אם בא לכם להשתגע, למרות שממש לא צריך פה). חשוב רק להקפיד על דג טרי ולא קפוא, זה עושה את כל ההבדל.

אפשר גם לגוון עם איזה סוגי פטריות שרוצים, רק כדאי שיהיו לפחות שני סוגים, כדי שיהיה קצת מעניין. ואם אפשר, לא לוותר על פטריות השי-מג'י הקטנות (שאפשר למצוא כבר כמעט בכל סופר מרקט גדול) שגם שומרות על מרקם קראנצ'י יחסית אחרי הבישול, וגם מוסיפות טעם אגוזי ממש כיפי. אנחנו הוספנו להן גם פטרית פורטבלו אחת גדולה, שהוסיפה מרקם בשרני, וצרור קטן של פטריות חצוצרה צהובות, שאמנם איבדו את הצבע שלהן בבישול, אבל הוסיפו את טעמן המיוחד. אתם יכולים לשחק עם המבחר שתמצאו, איך שיבוא לכם באותו הרגע. אמרנו שיש כיף גם בלאלתר, לא?

המתכון הוא עבור 2 מנות עיקריות, אבל אפשר כמובן בקלות להכפיל ולשלש כמויות, לפי הצורך.

P1190641_post (Custom)

המנה של הדג יחד עם סלט העגבניות (או כל סלט אחר שיבוא לכם להכין) הם ארוחה נהדרת בפני עצמם, אבל למי שבכל זאת ירצה תוספת קצת יותר משביעה, יש גם אופציה בסוף להוספה של קינואה שחורה, שלגמרי תסגור לכם את הפינה הזה. אל תברחו בבהלה! גם אני עד לא מזמן די לא סבלתי את הדגן הלא ברור הזה, אבל דרך רחלי למדתי להכיר אותו, ואפילו ממש לאהוב אותו. אם עוד לא יצא לכם להכין את הסלט המושלם הזה, שאני כבר מזמן פשוט קורא לו סלט רחלי, רוצו עכשיו להכין, ותראו איך גם אתם הופכים לחובבי קינואה מושבעים.

את המתכון לסלט העגבניות תוכלו כמובן למצוא גם כן אצל רחלי.

P1190625_post (Custom)

רכיבים (ל-2 מנות)

1 גבעול כרישה

3 שיני שום גדולות

כף שמן זית

40 גרם חמאה

תערובת פטריות (לפי החשק) בכמות של סלסלה אחת

2 פילטים של דניס (או דג לבן אחר)

מלח ופלפל

מיץ מחצי לימון.

מעט עלי פטרוזיליה.

רבעי לימון (למי שאוהב לסחוט קצת מעל הדג שלו)

אופציה: חצי כוס קינואה שחורה מבושלת לפי ההוראות.

הכנה:

מורידים לכרישה את כל החלק הירוק (זה לא מעט מהגבעול, אבל אין מה לעשות), חוצים אותה לשתיים לכל האורך, ושוטפים היטב. קוצצים את שני חצאי הגבעול לטבעות דקות. מקלפים את שיני השום, ופורסים אותן לפרוסות דקות.

P1190559_post (Custom)

מכינים את הפטריות הקטנות ע"י קיצוץ החלק התחתון שלהן שמחבר אותן, כך שהן יהיו מופרדות, ואם יש פטריות גדולות כמו הפורטבלו שלנו, חוצים אותן וקוצצים לפרוסות (אם כמוני גם אתם מרגישים לפעמים שהפטריות מלוכלכות, אל תפחדו לשטוף אותן ואל תקשיבו לכל אלו שאומרים שאסור לשטוף פטריות. לא קורה להן כלום משטיפה של כמה שניות במים קרים, והן לא באמת סופגות מים בכמויות).

P1190554_post (Custom)

במחבת שתספיק להכיל את הפילטים של הדג בנוחות, מחממים 20 גרם מהחמאה (שומרים את ה-20 גרם האחרים בצד) יחד עם כף שמן הזית, על אש בינונית (לא גבוהה מדי, אנחנו לא רוצים לשרוף את הכרישה מהר).

כשהחמאה נמסה, מוסיפים את חצאי טבעות הכרישה ומטגנים תוך כדי ערבוב מדי פעם, עד שהכרישה מתרככת, וכמה חתיכות קטנות גם מתחילות להשחים. מוסיפים את פרוסות השום, ומטגנים תוך כדי ערבוב, עד שהריח של השום עולה ומשגע אתכם ואת השכנים.

P1190572_post (Custom)

מוסיפים את הפטריות למחבת, ומערבבים. בשלב הזה, התערובת במחבת תרגיש מעט יבשה, ואז מוסיפים את 20 הגרם הנותרים של החמאה, ומערבבים שוב, עד שכל הפטריות נרטבות. מוסיפים מעט מלח ופלפל ואת מיץ הלימון, טועמים חתיכת פטריה אחת ובודקים אם צריך עוד קצת מלח ופלפל, לפי הטעם (אני שמתי בערך חצי כפית מלח ורבע כפית פלפל).

P1190576_post (Custom)

ממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב, עד שהפטריות הצטמצמו בגודל, רוב הנוזלים שהן הגירו התאדו, והן נצרבות היטב ומקבלות צבע שחום ויפה.

P1190588_post (Custom)

בזמן שהפטריות מיטגנות, אפשר לבדוק שפילה הדג שקנינו נקי וריק מעצמות. אפשר לשטוף אותו מעט מתחת למי ברז זורמים, ואז לעבור עם האצבע בעדינות על החלק של הבשר, ולבדוק שאין עצמות בולטות. אם מוצאים עצם, מושכים אותה החוצה בעזרת פינצטה, למרות שברוב הפעמים גם ציפורניים יעשו את העבודה.

P1190582_post (Custom)

כשהפטריות שחומות (אבל לא שרופות!), מרוקנים את תוכן המחבת עם כף מחוררת לקערה קטנה, כשמשתדלים להשאיר במחבת מעט חמאה. זה בסדר אם גם נשארת קצת כרישה שלא מוכנה לצאת.

מניחים את הדג במחבת על הצד של העור, ומטגנים עד שהוא מלבין לגמרי בצדדים. לא מזיזים את הדג בשלב הזה, כדי לא לקרוע את העור העדין בזמן הטיגון, וכדי שלא יידבק.

P1190598_post (Custom)

הופכים בזהירות בעזרת מרית רחבה את הדג, וממשיכים לטגן כ-2 דקות על הצד השני.

P1190602_post (Custom)

מוציאים את הדג מהמחבת ומסדרים על צלחות הגשה. מחזירים את תערובת הפטריות ל-30 שניות למחבת לחימום מחדש, ומפזרים מעל הדג, מפזרים גם כמה עלי פטרוזליה, ומגישים עם רבעי לימון.

P1190620_post (Custom)

אופציה : אם רוצים להוסיף גם את הקינואה, מבשלים אותה על פי ההוראות בזמן הטיגון של הפטריות והדג. אחרי שמוציאים את הדג המוכן מהמחבת, מוסיפים אותה אל המחבת יחד עם הפטריות שחוזרות גם הן לחימום מחדש, מערבבים, ומגישים לצד הדג.

P1190652_post (Custom)

בתיאבון!

ריבת תותים מתובלת

כן, אני יודע, כל הבלוגים והאתרים מלאים עכשיו במתכונים לפסח. מנות עיקריות כבדות, סלטים מכל מיני סוגים, ועוגות עמוסות בקרמים, חלבונים וקמח שקדים.

בתוך כל העומס הזה, החלטתי שאולי כדאי גם קצת לשבור שגרה, ולתת לכם מתכון שלא לגמרי קשור לחג. הרי עכשיו זה לא רק עונת הפסח, זו גם סוף עונת התותים, והזמן הכי טוב לנצל את המחירים הנמוכים שלהם כדי להכין ריבה ביתית. ממש עוד שבועיים או שלושה הם כבר יעלמו מהדוכנים והחנויות ויחזרו רק עוד חצי שנה במחירים מופרכים.

ריבת תותים מתובלת

חוץ מזה, לא נמאס לכם להגיע לארוחת החג אצל אמא/דוד/סבתא וסבא עם פרחים כמו כולם? אני בטוח שאין מי שלא יהנה מצנצנת מלאה בריבה ביתית וטעימה שהכנתם לבד.

ריבת תותים מתובלת

ההכנה מאוד פשוטה ולא מצריכה הרבה יותר עבודה מחיתוך של התותים, אבל כדאי בכל זאת לשים לב לכמה דגשים:

– המתכון עושה שימוש באבקת פקטין, שהיא בעצם החומר המסמיך הטבעי שיש בפירות. אפשר להשיג פקטין בכל חנויות האפייה, האבקה מחזיקה שנים, ואם אתם אוהבים להכין ריבות היא מקצרת בהמון זמן  את התהליך ובנוסף גם משאירה אתכם עם הרבה יותר ריבה, כי הבישול וצמצום הנוזלים קצר יותר. אם בכל זאת לא בא לכם להשתמש בה, או שלא מצאתם, אפשר גם לוותר עליה. הבישול של הריבה יהיה ארוך יותר. אפשר גם במקומה להוסיף לסיר שתי ליבות של תפוחי עץ (חותכים לתפוח את כל הלחיים ותולשים את הגבעול כדי שלא ייפול בסיר תוך כדי הבישול, וכשהריבה מוכנה מוציאים את הליבות וזורקים לפח. בתפוחי עץ יש המון פקטין, והם יעזרו בהסמכה.

– זרעי הכוסברה מוסיפים המון טעם ומשדרגים את הריבה למשהו הרבה יותר מעניין. כל מי שלא אוהב כוסברה לא צריך לדאוג, כי הזרעים לא מזכירים בטעמם את העלים בכלל, ומדובר בטעם שונה לחלוטין. חשוב מאוד לרסק את הזרעים במטחנה או בעלי ומכתש, כי לא נעים לנגוס בזרעים שלמים בריבה. החתיכות הקטנות אחרי הריסוק נמסות בבישול הארוך ולא מורגשות בכלל. טיפ נוסף שקיבלתי רק אחרי ההכנה ולכן לא עשיתי בו שימוש : לקלות את הזרעים על מחבת יבשה לפני הטחינה שלהן, מה שיחזק ויעצים את הטעם.

– ההכנה כוללת עיקור של הצנצנות בתנור, מה שהופך אותן לסטריליות, ועוזר לשמור על הריבה לאורך המון זמן, כל עוד הצנצנת נשארת סגורה, גם מחוץ למקרר. אני פעם שמרתי ככה ריבה יותר משנה וחצי מחוץ למקרר והיא עדיין היתה טובה. אם אתם בטוחים שכל הריבה תאכל בזמן קצר, אפשר לוותר על תהליך העיקור.

– לא חייבים להכין בדיוק את אותה כמות במתכון, שממנה יצאו לי 9 צנצנות בערך. אפשר לצמצם או להכפיל לפי כמות התותים שקניתם ושקלתם אותם לאחר קיצוץ העלים, ולהכפיל את שאר החומרים על פי כמות התותים.

-ברוב מתכוני הריבה שמים סוכר ביחס של 1:1 לפירות, זאת אומרת קילו סוכר על כל קילו פירות. בעיניי זה תמיד מוגזם ואני שם פחות סוכר. הבישול טיפה מתארך עד שהריבה מסמיכה, אבל הטעם הרבה יותר פירותי ופחות מתוק בהגזמה.

רכיבים

-1.5 קילו תותים (נטו התותים לריבה, אחרי שקצצנו להם את החלק העליון עם העלים)

-1 קילו סוכר

-1 כפית אבקת פקטין (אפשר לוותר או לשים שתי ליבות תפוח עץ, פרטים למעלה)

-2 כפיות משחת או תמצית וניל

-2 כפיות זרעי כוסברה

– חצי כפית אבקת קינמון

הכנה

שוטפים היטב את התותים ומורידים להם את החלק העליון עם העלים.

ריבת תותים מתובלת

אם אתם כמוני, ואוהבים חתיכות יחסית גדולות של פרי בריבה שלכם, חותכים את התותים לרבעים, ומניחים בכלי. אם אתם אוהבים חתיכות קטנות יותר, חותכים לשמיניות.

ריבת תותים מתובלת

אחרי שמסיימים לחתוך את כל התותים, שוקלים אותם, ועל פי הכמות שהתקבלה, מתאימים את שאר כמויות החומרים.

שמים את כל התותים בסיר, ומוסיפים את הסוכר.

ריבת תותים מתובלת

מחממים על אש בינונית, ובדקה-שתיים הראשונות מערבבים היטב, עד שכל הסוכר התערבב ונרטב.

מקפידים לערבב עד התחתית, כדי שלא יישארו למטה תותים שישרפו. בהתחלה זה ייראה כאילו אין סיכוי שזה יתערבב, אבל לא לוותר.

ריבת תותים מתובלת

ממשיכים לבשל, ותוך כמה דקות יצטברו בסיר המון נוזלים, מהסוכר שנמס ומהתותים שהוציאו את המיץ.

בשלב הזה טוחנים את זרעי הכוסברה בעלי ומכתש, מטחנה או שמים בשקית ומועכים בעזרת מערוך או פחית שימורים.

ריבת תותים מתובלת ריבת תותים מתובלת

 

מוסיפים אותם, את הוניל ואת הקינמון לסיר, ומערבבים היטב.

ריבת תותים מתובלת

אחרי כחצי שעה של  בישול מוסיפים את אבקת הפקטין, ומערבבים היטב עד שבטוחים שכולה נמסה והתערבבה. אם משתמשים בליבות תפוח, אפשר להוסיף אותן כבר בהתחלה, אחרי שכל הסוכר נמס.

שמים צלחת זכוכית במקפיא, איתה נבדוק אם הריבה מוכנה. כשהריבה חמה בסיר היא הרבה יותר נוזלית מאיך שהיא תהיה כשתתקרר, ולכן מידת הנוזליות שלה בסיר היא לא מדד לכמה היא מוכנה.

זה גם הזמן לחמם את התנור ל-100 מעלות, ולשים בו את כל הצנצנות, כדי לעקר אותן. אפשר להשאיר אותן בתנור עד שהריבה מוכנה. אם יש על הצנצנות גומי לאטימה של המכסה, חייבים כמובן להסיר אותו שלא יימס בחום התנור, ולהחזיר אותו כשמוציאים את הצנצנות.

ממשיכים לבשל עוד כחצי שעה (אם לא שמים פקטין, זה יכול לקחת גם הרבה יותר). מוציאים את הצלחת מהמקפיא, ושמים עליה ממש מעט ריבה מהסיר, פחות מכפית. מחכים כמה שניות כדי שהצלחת תקרר לגמרי את הריבה, ומעבירים בה את האצבע. אם הרווח שעשיתם עם האצבע נסגר, הריבה עדיין נוזלית מדי ולא מוכנה. מחזירים את הצלחת למקפיא, מבשלים עוד 10 דקות, ובודקים שוב.

אם הרווח נשאר ולא נסגר, הריבה מוכנה ואפשר לכבות את האש.

ריבת תותים מתובלת

מוציאים בזהירות את הצנצנות מהתנור (הן חמות מאוד!), ומחכים כמה דקות עד שייתקררו. ממלאים בזהירות את הצהצנות בריבה (זהירות, גם היא חמה). הכי קל לעשות זאת בעזרת כף. זה אמנם לוקח קצת יותר זמן, אבל הכי פחות מלכלך. ממלאים את הצנצנות עד הסוף וסוגרים את המכסה.

ריבת תותים מתובלת

בתיאבון וחג שמח!

ריבת תותים מתובלת

 

פבלובה אישית עם קרם זביון ותותים טריים

תמיד סיקרן אותי היחס שלנו לאוכל, ואיך הוא משתנה עם השנים. איך דברים שבתור ילדים אהבנו לאכול נראים לנו עכשיו נוראיים בתור מבוגרים (איך לעזאזל הייתי אוכל את הגביעים האלו של הגלידה, שיש להם בדיוק את הטעם והמרקם של קרטון?) ואיך דברים שלא היינו מוכנים לגעת בהם בתור ילדים, פתאום נראים לנו כמו הדבר הכי טעים בעולם בערך.

P1150159_post (Custom)

אני הייתי ילד בעייתי במיוחד, ככל שמדובר באוכל (אבל מלאך בכללית, ברור). אל מול כמעט כל מאכל הייתי מעקם את הפרצוף, ואני לא מדבר על החשודים המיידים כמו חצילים. מכירים ילדים שלא אוהבים פיצה? פיתה עם שוקולד? אני הייתי אחד כזה, וכל ארוחה היתה נמשכת שעות, כי אף פעם, אבל אף פעם לא הייתי רעב (אמא, אבא, הצל"ש עדיין בדרך). עגבניות היו איכס גדול, בשר שהוא לא שניצל היה נוראי, וכל הסנדוויצ'ים שלקחתי איתי לבית הספר מצאו עצמם אצל ילדים אחרים, בפח או בתחתית התיק לאורך זמן ארוך בהרבה ממה שאוכל אמור לשרוד.

מתישהו, גיל ההתבגרות הגיע, ואיתו התיאבון הגדול, שיש מי שיגידו שמפצה בהחלט על כל השנים האלה בהן "הילד רזה מדי, הוא לא אוכל כלום!". פתאום אין לי מושג איך לא יכולתי אפילו להריח את הריח הנהדר של עגבניה טריה, או איך בפעם הראשונה שבה אבא שלי לקח אותי לאכול מלבי בדרום תל אביב, עשיתי לו שם בדוכן כאלה בושות, ששנים הוא לא חזר אליו.

כמובן שעדיין נשארו איתי כמה וכמה מאכלים שאני לא אוהב לאכול, למרות שאת חלקם אני מתחיל לחבב, וגם עכשיו, הדעות שלי על מאכלים מסוימים עדיין משתנות. כבדים ובכלל איברי פנים? BIG NO NO!גריסים? אוי ואבוי. דייסות למיניהן, כולל קוואקר? איך אנשים בריאים מחוץ לבתי חולים אוכלים את זה? קישואים היו גם הם בגדר איסור חמור, אבל בזמן האחרון אני לומד לחבב אותם, כל עוד הם נשארים קשיחים ומוצקים, ולא מזכירים לי מלפפון מנוזל. גם סלרי היה מוקצה מבחינתי, ורק בשנים האחרונות למדתי להעריך ולחבב אותו.

מרנג הוא אחד הדברים האלה שלמדתי לאהוב. בתור ילד, אף פעם לא הבנתי למה אנשים אוהבים לאכול את עוגיות הנשיקה האלה, שחורקות בשיניים, נדבקות לשיניים, ואין להן ממש טעם של כלום. עם השנים הבנתי שיש דברים הרבה יותר מעניינים לעשות עם קצף הביצים הזה, ולמדתי להסתדר איתו.

פבלובה היא אחד הדברים האלה. סוג של קינוח פרווה אולטימטיבי שמוגש כמעט בכל מסעדה כשרה, ובדרך כלל הוא פשוט תירוץ לזרוק עליו המון פירות עייפים שנחתכו בבוקר והרים של קצפת (צמחית, אם ממש "התמזל" מזלכם).

פבלובה עם זביון ותותים טריים

הגרסא הזו היא עדינה ומיוחדת יותר, בלי ליצור עומס ענק של מתיקות מוגזמת בפה, ועם שילוב של מרקמים שאני מאוד אוהב, בין הפריכות של המרנג והרכות של התותים הטריים, שבדיוק עכשיו המחירים שלהם מתחילים לרדת לרמה הגיונית וסבירה.

כן, אני יודע שזביון זו לא המילה הכי מעוררת תיאבון ביקום, אבל תאמינו לי שזה קרם טעים וכיפי במיוחד, והוא הולך נהדר עם המרנג. מור, חסכתי הפעם מהקוראים את מה שהשם הזה מזכיר לנו, ורק אפנה אותם אל השיר של פוליאנה פרנק, שגם מזכיר לי עד כמה אני זקן (הם הוציאו קסטה ועכשיו יש להם קומפקט דיסק!)

לזביון שאני מכין פה הוספתי מעט ליקר פירות יער, שמחמיא מאוד לתותים הטריים, אבל אפשר להחליף אותו בכל ליקר אחר שאוהבים ושיתאים לתותים. חוץ מהתותים הוספתי גם אוכמניות שמצאתי במקרה בשוק האיכרים, אבל אפשר בהחלט להסתפק רק בתותים. את המרנג עיצבתי בצורה חופשית, גם כי זה הרבה יותר פשוט וקל, וגם כי אני אוהב את המראה המרושל הזה. אפשר גם לזלף אותו, אם רוצים מראה מעוצב יותר.

מכינים את המרנג, הקרם והפירות מראש, ומרכיבים אותם רק ממש לפני האכילה, כי הקרם מרכך את המרנג במהירות, והם לא מחזיקים הרבה זמן ביחד.

המתכון הוא חלק מפרוייקט המתכונים החודשי של מנטקה, שהחודש עוסק כולו בתותים. יש שם החודש אוסף מעולה במיוחד של מתכונים, שווה לכם להיכנס להציץ.

רכיבים (8 עד 10 פבלובות אישיות)

למרנג

2 חלבוני ביצה (L)

קורט מלח

120 גרם סוכר (2/3 כוס פחות 2 כפיות)

כפית קורנפלור

לזביון

6 חלמונים (L)

3 כפות ליקר פירות יער (או ליקר אחר שאוהבים)

כפית תמצית או משחת וניל

65 גרם סוכר (שליש כוס)

לקישוט

תותים טריים חתוכים לקוביות

הכנה

מחממים תנור ל-80 מעלות (את המרנג אופים על חום נמוך לאורך זמן)

מניחים את החלמונים והמלח בקערת מיקסר עם בלון הקצפה, ומקציפים על מהירות בינונית, עד שנוצר קצף שמזכיר בועות סבון.

פבלובה עם זביון ותותים טריים

מוסיפים את הסוכר בהדרגה, ולאחר מכן מעבירים את המיקסר למהירות גבוהה ומקציפים 5-6 דקות, עד שנוצר קצף מבריק ומאוד יציב.

פבלובה עם זביון ותותים טריים

מוסיפים את הקורנפלור ומקפלים בעדינות בעזרת מרית עד שהוא נטמע לגמרי.

פורסים נייר אפיה על תפנית תנור, ומניחים עליו בעזרת המרית "שליכטה" של מרנג, בגודל של המנה אותה נרצה להגיש.

פבלובה עם זביון ותותים טריים

בעזרת החלק האחורי של כף, מועכים קלות את תלולית המרנג, עד אשר נוצר שקע שלא מגיע ממש עד נייר האפייה. אפשר גם קצת לעצב את הקצוות בעזרת גב הכף, אם הם פרועים מדי.

פבלובה עם זביון ותותים טריים

ממשיכים ליצור תלוליות עם שאר המרנג. אין בעיה לצופף אותן על נייר האפיה, המרנג לא תופח בכלל בזמן האפייה.

פבלובה עם זביון ותותים טריים

מעבירים את התבנית לתנור ואופים כ-3 שעות, עד שהמרנג קשיח, ומתנתק בקלות מנייר האפייה, בלי להידבק. מקררים לחלוטין, ומעבירים לקופסא סגורה עד ההגשה.

פבלובה עם זביון ותותים טריים

עוברים לבישול הזביון בבן מארי (סיר כפול). ממלאים סיר גדול במים רותחים, מנחים על הגז, על להבה בינונית, ובכלי מתכת שמתיישב היטב על הסיר ומכסה אותו, בלי לגעת במים (חשוב מאוד שהוא לא ייגע במים הרותחים!), מניחים את החלמונים, הוניל והליקר.

פבלובה עם זביון ותותים טריים

יש פה שישה חלמונים, לא לדאוג. אחד פשוט החליט להישבר.

 

טורפים היטב במטרפה, מוסיפים את הסוכר וטורפים שוב.

פבלובה עם זביון ותותים טריים

מעבירים את הכל עם תערובת החלמונים מעל הסיר שמעלה אדים, וממשיכים לטרוף במרץ בלי הפסקה.

בהתחלה התערובת תהיה נוזלית מאוד, עם קצף קליל מעליה, אבל אחרי כמה דקות היא מתחילה להסמיך. חשוב מאוד לטרוף בלי הפסקה, ובמיוחד להגיע כל הזמן לתחתית ודפנות הכלי, כדי שלא ייוצרו שם גושים של חלמונים קרושים. ממשיכים לטרוף עד אשר הסימנים שהמטרפה משאירה בתערובת נשארים למשך כמה שניות ולא משתטחים, ומורידים מהאש. מצננים לגמרי את הזביון המוכן, ושומרים במקרר עד ההגשה.

פבלובה עם זביון ותותים טריים

לפני ההגשה, מניחים קערית מרנג על צלחת הגשה, ממלאים את השקע בזביון (אם הוא התקשה מדי במקרר, מחמים אותו במיקרוגל לכמה שניות בודדות, עד שהוא מתרכך מעט), ומפזרים מעל את קוביות התותים.

פבלובה עם זביון ותותים טריים

בתיאבון!