מרק סיני חמוץ חריף

כבר סיפרתי במתכון של האטריות הסיניות שחוץ מההתמכרות שלי לאוכל אסייתי, אני גם מכור לסרטוני אוכל ביוטיוב. בכל פעם שמשעמם לי, או שאני מחפש השראה לבישולים, אני פונה ליוטיוב. אחד הערוצים שאני הכי אוהב שייך ל- Seonkyoung Longest, קוריאנית שחייה בארה"ב. חוץ מהשם הבלתי אפשרי שלה, הסרטונים שלה גם ארוכים למדי, אבל יש לה עשרות מתכונים אסייתים שנראים פשוט מעולה. אפשר כמעט לטעום ולהריח את האוכל שהיא מכינה.

כשרחלי אמרה לי שיש לה חצי יום פנוי ואנחנו יכולים לבשל ביחד, אמרתי לעצמי שבא לי מרק ופניתי אל יוטיוב כדי למצוא השראה. מצאתי אצל Seonkyoung מתכון למרק חמוץ-חריף שהזכיר לי את המתכונים של המסעדות הסיניות של פעם, והחלטתי שאותו אני הולך להכין. גם רחלי מצאה אצלה מתכון לסלט אטריות סובה וטופו (טבעוני!) שיצא מדהים, את המתכון הזה תוכלו למצוא בבלוג ההורס שלה.

המתכון המקורי כולל כמה רכיבים שקשה להשיג אצלנו, אז שיניתי אותו שיהיה יותר מתאים אלינו, וגם הארכתי מעט את זמן הבישול, כדי שהמרק יקבל טעמים עמוקים יותר. עדיין, מדובר במרק שמכינים בקלות ממש, ותוך חצי שעה כולל כל הבישול, הוא מוכן. זה מרק משביע במיוחד, טעים, ואפילו די בריא (בלי טיפת שמן!), ונטיפי הביצים האלה שמכינים בחצי שניה, הם כנראה הדבר שכולם הכי אוהבים במרק הזה.

אם אתם לא מתים על טופו, אתם יכולים לוותר עליו, או לשים עוד עוף במקומו, אבל דעו שגם מי שלא חובב גדול שלו יוכל לחבב אותו פה, הוא סופג היטב את הטעמים של המרק. אם אתם רוצים גרסא צמחונית, ותרו על העוף, ואם באה לכם גרסה טבעונית, צריך רק לוותר גם על נטיפי הביצים, שהם אומנם מאוד טעימים, אבל לא הכרחיים.

רכיבים

8-9 פטריות שיטאקי מיובשות (בערך חצי חבילה, שאפשר להשיג בחנויות אסייתיות או בטיב טעם)

כ-400 גרם חזה עוף

כפית מים

כפית סויה

כפית קורנפלור

1/2 כפית פלפל לבן (אפשר גם שחור)

למרק:

6 כוסות ציר עוף (או מים)

1/4 כוס סויה

1/4 כוס חומץ רגיל

3 כפות קורנפלור

1/2 כפית פלפל לבן (גם פה, אפשר פלפל שחור)

כפית סוכר

כפית ג'ינג'ר מגורד

1/4-1/2 צ'ילי טרי (אפשר גם פתיתי צ'ילי מיובש לפי הטעם)

2 גזרים

2 ביצים

קוביה של טופו (אם מצאתם טופו משי, מעולה, אבל אפשר גם רגיל)

בצל ירוק וכוסברה לקישוט

שמן שומשום להגשה (לא חובה)

הכנה

משרים את פטריות השיטאקי המיובשות במים חמים למשך כ-20 דקות עד חצי שעה, עד שהן מתרככות.

בינתיים, משרים את העוף במרינדה קלילה לכמה דקות: חותכים את חזה העוף לרצועות דקות, מערבבים עם כפית הסויה, כפית המים, כפית הקורנפלור והפלפל ומערבבים. מניחים בצד.

מגרדים את הג'ינג'ר ושמים בצד.

חותכים בזהירות את הגזרים לגפרורים דקים ואת הטופו למלבנים דקים (אם קניתם טופו משי, חיתכו אותו בזהירות, הוא מתפרק בקלות).

בקערה קטנה מערבבים את הסויה, החומץ, הפלפל, הסוכר והקורנפלור. טורפים את התערובת עד שהיא אחידה ואין יותר גושי קורנפלור.

מרתיחים בסיר את המים או הציר ובזמן הזה מסננים את הפטריות מהמים החמים ופורסים אותן לפרוסות דקות.

כשהמים רתחו, מוספים את הג'ינג'ר המגורד, הגזר, העוף והפטריות. מערבבים היטב כדי שחתיכות העוף לא יידבקו אחת לשניה, ומביאים שוב לרתיחה.

כשהמרק שוב רותח, מוסיפים תוך כדי ערבוב את תערובת הסויה-חומץ-קורנפלור, אחרי שקצת טרפנו אותה שוב כדי להעלות את כל הקורנפלור ששקע בקערה. מערבבים היטב את המרק עד שהוא רותח שוב, הוא יסמיך מעט בגלל הקורנפלור. מנמיכים את האש ומבשלים את המרק כ-10 עד 15 דקות, עד שהגזר רך. מעלים שוב את עוצמת האש ומביאים לרתיחה לקראת הביצים.

טורפים בקערה את שתי הביצים, ואחרי שהמרק רתח שוב מוסיפים אותם לסיר באיטיות בתנועה מעגלית שתפזר אותן היטב בכל הסיר. מחכים כ-10 שניות ובעזרת כף עץ מערבבים. הנה לכם נטיפי ביצים ממש כמו במסעדות (הן נראות המון עכשיו, אבל אל דאגה, הביצים יתערבבו וישקעו).

מוסיפים לסיר את הטופו, מערבבים, ומבשלים עוד 5 דקות. זהו, המרק מוכן. מקשטים בכוסברה ובבצל ירוק קצוץ, ובכמה טיפות שמן שומשום.

אטריות ביינג-ביינג – אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

כל מי שמכיר אותי אפילו מעט, יודע שאני מכור לאוכל אסייתי. המטבח שאני הכי אוהב בעולם הוא המטבח התאילנדי, עם האיזון המושלם שלו בין חריף-מתוק-חמוץ-מלוח, אבל תנו לי כל מאכל ויאטנמי, סיני, יפני, הודי ומה לא, ואני מרוצה. תנו לי אטריות, ובעיקר אטריות סיניות, ואני בשמיים.

התמכרות שניה שלי, קצת פחות מוכרת וקצת יותר טריה, היא ההתמכרות ל-Youtube. אני מנוי לעשרות ערוצים באתר, וכל יום לפני השינה (ולפעמים גם בשעות אחרות של היום) אני צופה בעוד ועוד סרטונים. חלקם בנושאי אוכל, אבל יש גם עוד המון אחרים שאני אוהב.

אחד הערוצים שאני עוקב אחריו נקרא Strictly Dumpling. מייק, שמפעיל את הערוץ, הוא סיני-אמריקאי שבדרך כלל טועם ואוכל המון אוכל סיני ברחבי המדינה, אבל מדי פעם גם מכין מתכונים סיניים במטבח הביתי שלו. המתכון הזה שלו, לאטריות עבות שמכינים לבד בבית ברוטב די פשוט, נראו לי ממכרות. מצד אחד, להכין אטריות לבד בבית ועוד בלי מכונת פסטה? נשמע מסובך וקשה מדי. מצד שני, הוא גורם לזה להראות כל כך פשוט, והוא אומר שזה אחד המאכלים הטעימים שהוא מכיר. הייתי חייב לנסות.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

אלו בעצם אטריות עבות ובשרניות שמכינים לבד בקלות (יחסית, יש פה עדיין עבודה עם בצק), ועם רוטב מאוד פשוט שהוא בעיקר שמן מתובל בצ'ילי, שום ובצל ירוק., עם תוספת של קצת סויה וחומץ. זה נשמע פשוט, וגם אני אמרתי לעצמי שזה בטח סתם נחמד ולא יותר, אבל באמת שלא תאמינו עד כמה הטעם של האטריות האלה ממכר, ועד כמה הריח שלהן יישאר איתכם לעוד הרבה זמן ויעשה לכם חשק להכין את המנה שוב ושוב. והיא גם לגמרי צמחונית. בעצם, היא אפילו טבעונית!

הכנתי אותה יחד עם רחלי ונטלי כבר לפני כמה חודשים, והנה סוף סוף אני מעלה את המתכון. אם יש לכם קצת זמן פנוי, תסמכו עליי, וצאו להרפתקאה של הכנת המנה הזו. ההתמכרות מובטחת!

הנה הוידאו של מייק. הוא יעזור לכם בעיקר בהבנה של איך להכין את האטריות עצמן, ואת שיטת ההכנה המיוחדת שכוללת "מתיחה" של הבצק והטחה שלו בשולחן העבודה. זה נשמע משוגע, אבל זה די פשוט אחרי שקולטים את זה, וגם די גאוני. קפצו לדקה 6:53 כדי לראות את השיטה.

מצרכים (כ-3 מנות)

2 כוסות קמח לבן

1 כוס מים

1 כפית מלח (לבצק)

1-2 כפות פתיתי צ'ילי מיובשים (תלוי כמה חריף אתם אוהבים)

3-5 שיני שום קצוצות דק (שוב, תלוי כמה אוהבים. אני שם כמה שיותר)

2 בצלים ירוקים, קצוצים דק

2 כפות סויה

1 כף חומץ סיני שחור (אפשר גם חומץ רגיל, זה בסדר גמור)

1 כפית מלח נוספת (לאטריות)

חצי כוס שמן ניטרליי (אפשר שמן בוטנים אם יש, אבל לא חובה)

2-3 בוק צ'וי (אם אין, גם תרד יעבוד מעולה)

חופן נבטים (לא חובה. אני פחות אוהב אז לא שמתי אותם)

הכנה

מתחילים בהכנת הבצק: מניחים את הקמח וכפית המלח בקערה גדולה, ומוסיפים בהדרגה את המים, תוך כדי ערבוב עם כף עץ (או עם צ'ופסטיקס, אם אתם מרגישים סיניים במיוחד). מוסיפים כף או שתיים של מים, מערבבים מעט, וחוזר חלילה עד שכל המים הועברו לקערה.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

אחרי שכל המים בקערה, מתחילים לערבב את הבצק עם הידיים ולאחד אותו. אחרי דקה או שתיים, הבצק מתאחד לכדור. ממשיכים ללוש עוד כ-9-10 דקות עד שכדור הבצק אחיד ונעים למגע. אפשר להוציא אותו מהקערה וללוש על השיש, עם זה יותר נוח לכם (ואפשר גם לעשות את כל התהליך במיקסר, אבל בכל זאת תנו לו עוד דקה או שתיים של לישה ידנית אחרי שהוצאתם אותו מהמיקסר).

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

מחזירים את כדור הבצק לקערה, מכסים אותו ונותנים לו לנוח כחצי שעה.

אחרי המנוחה, מעבירים את הבצק למשטח מקומח היטב וחותכים אותו לארבע חתיכות שוות. מעצבים כל חתיכה לצורת לחמניה, או צילינדר עגול. בצלחת קטנה שמים מעט שמן ומעבירים את ארבעת הצילינדרים של הבצק לתוך השמן. מצפים אותם היטב בשמן מכל הצדדים. עוטפים שוב בניילון נצמד ומניחים לבצק לנוח עוד שעה. בזמן הזה הוא יספוג את השמן ויהפוך לרך יותר ונעים לעבודה.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

קצת לפני שעוברת השעה של המנוחה, מרתיחים סיר גדול עם מים בתוכו, שבו נבשל את האטריות. בזמן הזה אפשר גם לקצוץ את השום ואת הבצל הירוק ולחתוך את הבאק צ'וי או התרד לחתיכות בגודל בינוני, כאלו שיהיה נעים לאכול בביס אחד.

אחרי שהבצק נח שעה, לוקחים חתיכה אחד מתוך הארבע, מניחים על משטח מקומח, ומרדדים אותה לצורת מלבן קטן. בעזרת המערוך, מחלקים את הבצק לשלושה, ע"י לחיצה של המערוך לאורך הבצק (שוב, קל מאוד להבין את ההסבר הלא ברור הזה אחרי שצופים בוידאו, זה כמעט בלתי אפשרי להסביר בטקסט בלבד). תופסים את הבצק בשני קצותיו ומותחים לאט לעט תוך כדי שמטיחים אותו במשטח העבודה כל כמה שניות (זה נראה מיותר, אבל ההטחות האלה גורמות לו להימתח לא רק בקצוות שאנחנו מושכים בהם אלא לכל אורכו). הנה שוב הקטע הזה בוידאו כדי שיהיה ברור איך להכין:

זהו, החלק הקשה כבר עבר, והוא אפילו לא היה כזה קשה. מניחים בעדינות את האטריות בצד עד שנסיים למתוח ולחתוך את כולן, באזור עם הרבה קמח, כדי שלא יידבקו אחת לשניה (אל דאגה, כל הקמח ירד בבישול).

כשסיימנו את הפעולה לכל ארבעת חלקי הבצק, מעבירים את האטריות לסיר עם המים הרותחים ומבשלים 2-3 דקות (תלוי בעובי שיצא לכם. טועמים חתיכה קטנה כדי לבדוק אם הן מוכנות. הן צריכות להישאר מעט בשרניות ונגיסות, זה כל הכיף). מסננים (לא לשפוך את המים הרותחים! אנחנו צריכים אותם כדי לבשל מעט את הבאק צ'וי) ומעבירים את האטריות לקערות הגשה.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

בזמן שהן מתבשלות, מחממים לרתיחה בסיר קטן את חצי כוס השמן (לא בטוח שנשתמש בכולה, אבל עדיין שיישאר קצת מאשר שיהיה חסר). כשהאטריות בצלחות, שמים את הבאק צ'וי או התרד לכמה שניות במים הרותחים שבסיר ומוציאים לקערה בצד.

מערבבים מעט את האטריות בצלחות (כדי שלא יידבקו) ומפזרים מעל לכל צלחת את השום, הצ'ילי הגרוס והבצל הירוק. בקערה קטנה מערבבים את הסויה, החומץ וכפית המלח.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

בזהירות, מוזגים על האטריות, ובמיוחד על המרכז עם השום והצ'ילי מעט מהשמן, עם מרית. השמן יתסוס, יבעבע ויטגן על המקום את הצ'ילי והשום. תיזהרו לא להשתכר מהריח שמתפזר בבית. השמן צריך לטגן את כול השום והצ'ילי שעל האטריות, וככה בודקים כמה ממנו צריך לשים.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

מוסיפים את הבאק צ'וי או התרד, שופכים מעל את תערובת הסויה-חומץ-מלח ומערבבים היטב.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

זהו, מוכן! לא תאמינו עד כמה זה טעים.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

סלט כרישה ברוטב ויניגרט

ככשעלה הנושא החדש של פרוייקט "מבשלים ביחד", שהפעם הוא הכנה של מתכון מבלוג אהוב אחר, לקח לי המון זמן לחשוב מה אני רוצה להכין. יש כל כך הרבה בלוגים שאני אוהב, וכל כך הרבה מתכונים מוצלחים, איך בוחרים משהו?

אחרי לא מעט מחשבה, נזכרתי שיש בבלוג של יובל, שירה אכילה, מתכון שאני רוצה להכין כבר המון זמן, של סלט כרישה, והחלטתי שאכין אותו לבראנצ' חברים של שבת.

סלט כרישה בויניגרט

אם אתם לא מכירים את הבלוג של יובל, אתם חייבים לפנות לעצמכם שעה-שעתיים וללכת לשקוע בו. יובל, שגר בניו יורק, מצליח לשלב בבלוג שלו גם מתכונים מסקרנים, גם תמונות הורסות, גם ציטוטי שירה ובעיקר כתיבה מושלמת, שמצליחה להיות גם אישית וגם מעניינת. לא פעם הכתיבה שלו מצליחה לעורר בי מחשבות, הזדהות, ואפילו לפעמים להעלות דמעה או שתיים. האומץ שלו לכתוב על דברים כל כך אישיים, ובצורה שמרגישה כל כך טבעית וקלה, תמיד מעורר בי השתאות והערכה. קחו קצת זמן לשוטט בבלוג שלו, לא תצטערו.

סלט כרישה בויניגרט

הבראנצ' המדובר

הפעם לא  צילמתי המון תמונות, יש אצל יובל מספיק מהן, והן יפות כל כך.

רוצים לראות את שאר המתכונים המגניבים של הפרוייקט? לחצו כאן או על התמונה.

קולאז

מצרכים

8 כרישות

4 כפות שמן זית

2 כפות שמן צמחי כמו קנולה או תירס

בצל שאלוט בינוני (יובל כותב שאפשר להחליף בצלפים, ואפשר גם בחצי בצל סגול)

2 כפות פטרוזיליה קצוצה או עירית

כף וחצי חרדל איכותי (בלי גרגרים)

2 כפות חומץ שרי או חומץ בן יין אדום

2 ביצים קשות

מלח ופלפל

הכנה

מתחילים עם הכנת הויניגרט, כדי שקצת ייתרכך ויספוג טעמים.

חותכים דק מאוד את הבצל והפטרוזליה (או העירית), ושמים בקערה קטנה עם החרדל, המלח והפלפל והחומץ. (שומרים מעט מהעירית או הפטרוזליה בצד, לקישוט).

סלט כרישה בויניגרט

מערבבים היטב, עד שנוצרת תערובת אחידה. מוסיפים באיטיות גם את השמנים, תוך כדי טריפה. בהתחלה ייראה שהרוטב לא מתערבב, אבל תמשיכו לטרוף, ובסוף תתקבל תערובת אחידה וקרמית.

סלט כרישה בויניגרט

מורידים לכרישה את החלקים הירוקים ואת השורש (יש מקומות בהם אפשר לקנות כרישה ארוזה שהיא כבר בלי השורשים והחלק הירוק), ושוטפים אותה היטב, כדי להוציא את כל החול שלפעמים מתחבא בה.

יובל מאדה את הכרישה בסיר אידוי, אבל לי אין כלי אידוי מספיק גדול, ולכן בישלתי אותן במים. מרתיחים מים בסיר גדול, וכשהם רותחים, מוסיפים את הכרישות פנימה ל-10 עד 15 דקות, עד שהן מתרככות (נועצים בהן סכין חדה ובודקים שהיא עוברת בקלות. אם יש שם כמה עבות יותר, תוציאו את הדקות מהמים ותנו לעבות עוד כמה דקות להתבשל. באותם מים אפשר לבשל אחרי זה גם את הביצים הקשות.

סלט כרישה בויניגרט

אחרי שהכרישות התקררו מעט, חוצים אותן לאורך ומניחים בצלחת הגשה. מפזרים מעל הכל את הרוטב בנדיבות. מסדרים רבעים של הביצים הקשות, ומפזרים את הפטרוזליה או העירית שהשארנו בצד.

סלט כרישה בויניגרט

טיפ קטן: אם אתם כמונו, אוכלים את הסלט לא מעל שולחן, עם סכין ומזלג, כדאי לחתוך את הכרישה לחתיכות קטנות יותר, כך שאף אחד לא יצטרך להיאבק עם החיתוך שלה רק עם מזלג.

 

ורניקי- כיסונים במילוי גבינה או תפוח אדמה

כמה תכנונים היו לי לפוסטים לפני שבועות!

תכננתי להכין עוגה, וגם איזשהו קיש מגניב, אבל השבועיים האחרונים היו מלאים במזל רע, וכל התוכניות לא ממש יצאו לפועל.

ורניקי

הכל התחיל כשקבעתי עם רחלי ומתן ליום בישולים משותף לשבועות. מתן הזמין אותנו אל הבית שלו בכפר והבוקר התחיל נהדר, ושני העירוניים שאנחנו לא הפסיקו להתלהב מהשקט, מהנוף, ומהכלבים החמודים. כשהתחלנו לבשל, וכבר עבדנו על הבצקים של שלושתינו, גילינו שנגמר הגז, ואנחנו לא יכולים להמשיך לבשל. קטן עלינו! מיד נכנסנו לרכבים, בצקינו בידינו, ונסענו אל רחלי (לא לפני שגם טעיתי בדרך והארכנו את הנסיעה).

ורניקי

כשהגענו, הבצק שלי ושל רחלי כבר הראו סימני התשה מהחום והזמן שעבר, ואני החלטתי להכין בצק חדש, כדי לא לקחת סיכון, ובסופו של דבר המתכון יצא (בנס) מוצלח וטעים. רחלי ומתן הצליחו קצת פחות. רחלי ניסתה להכין כופתאות גבינה הונגריות שנקראות טורוש גומבוץ, אבל הבצק לא יצא מוצלח מספיק, והמתכון נגנז עד לפעם שבה הוא יצא כמו שצריך. בצד של מתן, הניוקי שהוא הכין יצאו מוצלחים, אבל שכחנו (אה, איזה חבר אני? שכחנו!) להוסיף אליהם מלח, וגם משהו ברוטב היה חסר לנו ולא היה מספק, ולכן מתן הכין שוב את המתכון בבית, בגרסא מוצלחת הרבה יותר, שתוכלו לקרוא עליה אצלו בבלוג, בפוסט שהוא העלה כבר לפני כמה ימים, ניוקי סלק עם  קונפי שום ירוק, אספרגוס וריקוטה. שווה להיכנס!

IMG_8543 - עותק

הניוקי של מתן. כן, אני יודע שזה הכי עושה חשק לעבור אליו ולקרוא עליהם. תקראו ותחזרו 🙂

 

ולמה אני מעלה את הפוסט שלי רק עכשיו? כי אמנם באותו יום חסר מזל אני דווקא הצלחתי, אבל מאז רודף אותי ללא הפסקה חוסר המזל שתקף רגעית את רחלי ומתן. המחשב שלי החליט שלא בא לו יותר לעבוד, ואחריו גם המחשב הנייד הודיע שנמאס לו. וכך נתקעתי בלי מחשבים, בלי יכולת להעלות פוסטים, ועם עומס גדול של עבודה שלא איפשר לי לעבוד על מתכונים נוספים. תחזיקו אצבעות שכל הנאחס הזה עבר!

אז אחרי הפתיחה הארוכה מדי הזו, לפחות אני יכול להיות גאה במתכון של הוורניקס, אחד מסוגי הכיסונים האהובים עליי (ואני מת כמעט על כל סוגי הכיסונים). מדובר בכיסונים שמקורם באוקראינה, אבל כמעט כל יוצאי מזרח אירופה מכירים גרסא זו או אחרת שלהם. פעם עבדתי עם אמא של אלכס על המתכון המופלא שלה לורניקס, אבל איבדתי את הרשימות, ולכן אילתרתי קצת בעצמי, אחרי חיפושים ובדיקות, והגעתי למתכון שאני מרוצה ממנו. ההכנה לא מסובכת, אבל היא דורשת לא מעט התעסקות וזמן, וחשוב בעיקר להקפיד על רידוד של הבצק לעובי דק במיוחד, כי בצק עבה אחרי הבישול זה לא כיף.

ורניקי

יש במתכון שתי אופציות למילוי. אחת גבינתית שמאוד מתאימה לחג, ואחת קלאסית יותר, עם תפוחי אדמה ובצל מטוגן. אפשר לבחור אחת, או להכין חצי וחצי, אבל הכמויות במתכון מתייחסות למלית שמספיקה לכל כמות הבצק.

רכיבים (לכ-30 כיסונים)

לבצק

3 כוסות קמח (420 גרם)

1 ביצה

1/2 כוס רויון

חצי כפית מלח

למלית תפוחי אדמה

300 גרם תפוחי אדמה

חצי כפית מלח

חצי בצל מטוגן (אני מטגן הרבה יותר, כדי שיהיה המון בצל לשים מלמעלה)

1 חלמון ביצה

למלית גבינה

חבילה אחת של גבינת טוב טעם או טברוג.

חצי כפית מלח

חצי כפית פלפל שחור

1 ביצה

להגשה

שמנת חמוצה או בצל מטוגן

הכנה

אם מכינים את מלית תפוחי האדמה, כדאי להתחיל בבישול שלהם, כי הוא לוקח לא מעט זמן.

מניחים את תפוחי האדמה בסיר, מכסים אותם במים, ומביאים לרתיחה על אש גבוהה. כשהמים רותחים, מנמיכים מעט את האש, וממשיכים לבשל עד שתפוחי האדמה רכים ומזלג ננעץ בהם בקלות, עד הסוף.

ורניקי

בינתיים גם מקלפים בצל (אני מקלף 2-3 בצלים גדולים, כי הכי כיף לאכול את הורניקס עם ערמות של בצל מטוגן), חותכים לקוביות, ומטגנים עם מעט שמן על אש בינונית, עד שהבצל מטוגן ושחום לגמרי. זה לוקח קצת זמן, אבל הסבלנות משתלמת. באמצע הדרך, כשהבצל מעט שחום אבל עדיין לא מטוגן לגמרי, מוציאים כמול של בערך 2 כפות הצידה, בה נשתמש למלית תפוחי האדמה. את שאר הבצל ממשיכים לטגן ממש עד השחמה (אבל נזהרים לא לשרוף אותו).

ורניקי

עוברים להכנת הבצק. שמים את הקמח בקערה גדולה, יוצרים גומחה קטנה באמצע ושוברים לתוכה את הביצה.

ורניקי

 

מתחילים לערבב עם כיף עץ, ותוך כדי ערבוב מוסיפים את הרויון בהדרגה. בשלב מסוים יהיה קשה לערבב עם כף העץ, ועוברים לערבב עם היד.

ורניקי

בהתחלה מתקבל בצק דביק וגבשושי למדי, אבל ממשיכים ללוש 5-6 דקות, עד שהוא הופך לרך, אחיד, ונעים למגע. יכול להיות שיהיה צריך להוסיף עוד כף אחת או שתיים של קמח אם הוא מרגיש לכם דביק מדי, או כף או שתיים של רויון אם הוא מרגיש לכם קשה מדי.

ורניקי

מכסים את הבצק, ונותנים לו לנוח כחצי שעה.

בזמן הזה, מכינים את המליות.

מלית הגבינה פשוטה ביותר. מניחים בקערה את הגבינה, הביצה, המלח והפלפל ומערבבים עד שמתקבלת תערובת אחידה. זהו, מוכן.

ורניקי

למלית תפוחי האדמה, מקלפים את תפוחי האדמה המבושלים, מניחים בקערה ומועכים היטב בעזרת מועך פירה.

מוסיפים את הביצה והמלח, ומערבבים בעזרת מזלג, עד שהתערובת אחידה.

ורניקי

מוסיפים את הבצל המטוגן שהשארנו בצד, ומערבבים.

ורניקי

חוזרים אל הבצק, ומחלקים אותו לשני חלקים שווים, כך הרבה יותר קל לרדד אותו (הם לא חייבים להיות שווים לגמרי, לא צריך לדייק).

מפזרים קמח על משטח העבודה ומרדדים את חצי הבצק בעזרת הידיים למקל ארוך ועגול, בערך בקוטר סנטימטר וחצי.

ורניקי

בעזרת סכין, מחלקים את המקל לבערך 15 חלקים שווים.

ורניקי

לוקחים קוביה קטנה של בצק, ובין שתי כפות הידיים מרדדים אותו לכדור. מניחים על משטח העבודה המקומח, ובעזרת מערוך, "פותחים" את כדור הבצק עד שמתקבל עיגול בצק דק. הכי קל לסובב את הבצק מעט בכל פעם תוך כדי הרידוד, ואחרי 2-3 עיגולים זה הופך קל יותר. זה בסדר עם העיגולים שלכם לא מושלמים.

ורניקי

מניחים בערך כפית של מלית במרכז העיגול ומקפלים אותו לשניים מעל המלית.

ורניקי

 

בעזרת שיניים של  מזלג, סוגרים את קצוות הכיסון, ודואגים להדק היטב, כדי שלא תברח מלית בזמן הבישול.

ורניקי

ממשיכים כך עם שאר חתיכות הבצק, ושוב עם החצי השני של גוש הבצק הגדול.

ורניקי

כשכל הכיסונים מוכנים, מרתיחים מים בסיר גדול, וכשהם רותחים, ממליחים אותם כמו מים לפסטה (בערך כפית לכל ליטר, והכי קל לטעום ולהגיע למצב שהמים מלוחים בערך כמו מים של ים). מוסיפים חלק קטן מהכיסונים למים הרותחים  (לא יותר מ7-8 בכל פעם).

כשהכיסונים צפים, נותנים להם להתבשל עוד כ-2 דקות נוספות, ומוציאים מהמים. ממשיכים לבשל כך את כל הכיסונים.

אם לא רוצים לבשל את כולם, אפשר בקלות להקפיא אותם על מגש, וכשהם קפואים, לאחד אותם לשקית, הם כבר לא יידבקו. מבשלים היישר מהקפאה באותה הדרך.

מגישים על צלחת, עם המון בצק מטוגן מעל, או אם שמנת חמוצה בצד, והכי כיף גם וגם.

P1170832 (Custom)

חג שמח ונטול נאחס!