עוף ותפוחי אדמה אפויים בזעתר

כן, למרות שמאוד רציתי והייתי בטוח שזה יקרה, פשוט לא הצלחתי בחודשים האחרונים למצוא זמן לעדכן את הבלוג, למרות שכן צילמתי כמה מתכונים. מליון ואחד דברים אחרים שצריך לעשות פשוט שאבו את כל הזמן הפנוי שהיה לי, וחוץ מהם גם עצלנות כללית היא משהו שקורה לא מעט כשמדובר בבלוג.

אבל הנה, בכל זאת, פוסט חדש בבלוג, מה היה מאמין. ואולי אפילו יגיעו אחריו עוד כמה בקרוב.

עוף ותפוחי אדמה ברוטב זעתר

אני לא ממש זוכר איך הגיע הרעיון הזה להכין ככה עוף ותפוחי אדמה בתנור. אני רק זוכר שעשינו ארוחה אצל נטלי, הלא היא עוגיו.נט ההורסת, יחד עם רחלי, ושאמרתי שאני ממש אוהב זעתר, ושהוא טעים עם כל דבר ובגלל זה אני חייב לנסות להכין איתו עוף בתנור, כמה מוזר שזה נשמע. רחלי ונטלי חשבו שזה רעיון די מטופש, אבל בסוף גם הן היו חייבות להודות שיצא ממש ממש טעים, וההכנה כל כך קלה! אז אל תברחו בגלל שהזעתר נשמע לכם מוזר. אולי שווה לכם בכל זאת לנסות.

עוף ותפוחי אדמה ברוטב זעתר

רכיבים (ל-4 מנות)

4 רבעים של עוף (כרע+רגל). אפשר גם 8 כרעיים או 8 רגליים

כ-קילו של תפוחי אדמה

1/4 כוס שמן זית

2 כפיות תערובת זעתר

כפית מיץ לימון

2 שיני שום כתושות (חובבי השום, כמוני, מוזמנים לשים יותר)

רבע כפית מלח

מעט צ'ילי גרוס (לא חובה)

לקישוט: מעט עירית וצ'ילי טרי קצוצים (ממש לא חובה)

הכנה

מחממים תמור ל-180 מעלות

שוטפים היטב את תפוחי האדמה וחותכים אותם לרבעים לאורכם ("סירות). אם תפוחי האדמה גדולים מדי, חותכים לשמיניות.

עוף ותפוחי אדמה ברוטב זעתר

מניחים בקערה את שמן הזית, הזעתר, מיץ הלימון, הצ'ילי (אם רוצים), השום והמלח ומערבבים היטב לקבלת רוטב אחיד.

עוף ותפוחי אדמה ברוטב זעתר

מרפדים תבנית תנור בנייר אפיה, מניחים עליו את העוף ותפוחי האדמה בשכבה אחידה.

בעזרת הידיים או מברשת, מורחים את הרוטב על העוף ותפוחי האדמה, עד שהם מכוסים היטב מכל הכיוונים. (אפשר גם להעביר את הכל לקערה גדולה ולערבב היטב יחד עם הרוטב, אם רוצים ללכלך עוד קערה).

עוף ותפוחי אדמה ברוטב זעתר

אופים בתנור כשעה עד שעה ורבע, עד שהעוף שחום היטב ותפוחי האדמה רכים.

עוף ותפוחי אדמה ברוטב זעתר

אפשר להבריש עוד מעט מהרוטב אחרי שמוציאים את העוף מהתנור, לקבלת ברק וטעם חזק יותר. אפשר גם לקשט עם מעט עירית וצ'ילי קצוצים, אם רוצים.

עוף ותפוחי אדמה ברוטב זעתר

סלט כרישה ברוטב ויניגרט

ככשעלה הנושא החדש של פרוייקט "מבשלים ביחד", שהפעם הוא הכנה של מתכון מבלוג אהוב אחר, לקח לי המון זמן לחשוב מה אני רוצה להכין. יש כל כך הרבה בלוגים שאני אוהב, וכל כך הרבה מתכונים מוצלחים, איך בוחרים משהו?

אחרי לא מעט מחשבה, נזכרתי שיש בבלוג של יובל, שירה אכילה, מתכון שאני רוצה להכין כבר המון זמן, של סלט כרישה, והחלטתי שאכין אותו לבראנצ' חברים של שבת.

סלט כרישה בויניגרט

אם אתם לא מכירים את הבלוג של יובל, אתם חייבים לפנות לעצמכם שעה-שעתיים וללכת לשקוע בו. יובל, שגר בניו יורק, מצליח לשלב בבלוג שלו גם מתכונים מסקרנים, גם תמונות הורסות, גם ציטוטי שירה ובעיקר כתיבה מושלמת, שמצליחה להיות גם אישית וגם מעניינת. לא פעם הכתיבה שלו מצליחה לעורר בי מחשבות, הזדהות, ואפילו לפעמים להעלות דמעה או שתיים. האומץ שלו לכתוב על דברים כל כך אישיים, ובצורה שמרגישה כל כך טבעית וקלה, תמיד מעורר בי השתאות והערכה. קחו קצת זמן לשוטט בבלוג שלו, לא תצטערו.

סלט כרישה בויניגרט

הבראנצ' המדובר

הפעם לא  צילמתי המון תמונות, יש אצל יובל מספיק מהן, והן יפות כל כך.

רוצים לראות את שאר המתכונים המגניבים של הפרוייקט? לחצו כאן או על התמונה.

קולאז

מצרכים

8 כרישות

4 כפות שמן זית

2 כפות שמן צמחי כמו קנולה או תירס

בצל שאלוט בינוני (יובל כותב שאפשר להחליף בצלפים, ואפשר גם בחצי בצל סגול)

2 כפות פטרוזיליה קצוצה או עירית

כף וחצי חרדל איכותי (בלי גרגרים)

2 כפות חומץ שרי או חומץ בן יין אדום

2 ביצים קשות

מלח ופלפל

הכנה

מתחילים עם הכנת הויניגרט, כדי שקצת ייתרכך ויספוג טעמים.

חותכים דק מאוד את הבצל והפטרוזליה (או העירית), ושמים בקערה קטנה עם החרדל, המלח והפלפל והחומץ. (שומרים מעט מהעירית או הפטרוזליה בצד, לקישוט).

סלט כרישה בויניגרט

מערבבים היטב, עד שנוצרת תערובת אחידה. מוסיפים באיטיות גם את השמנים, תוך כדי טריפה. בהתחלה ייראה שהרוטב לא מתערבב, אבל תמשיכו לטרוף, ובסוף תתקבל תערובת אחידה וקרמית.

סלט כרישה בויניגרט

מורידים לכרישה את החלקים הירוקים ואת השורש (יש מקומות בהם אפשר לקנות כרישה ארוזה שהיא כבר בלי השורשים והחלק הירוק), ושוטפים אותה היטב, כדי להוציא את כל החול שלפעמים מתחבא בה.

יובל מאדה את הכרישה בסיר אידוי, אבל לי אין כלי אידוי מספיק גדול, ולכן בישלתי אותן במים. מרתיחים מים בסיר גדול, וכשהם רותחים, מוסיפים את הכרישות פנימה ל-10 עד 15 דקות, עד שהן מתרככות (נועצים בהן סכין חדה ובודקים שהיא עוברת בקלות. אם יש שם כמה עבות יותר, תוציאו את הדקות מהמים ותנו לעבות עוד כמה דקות להתבשל. באותם מים אפשר לבשל אחרי זה גם את הביצים הקשות.

סלט כרישה בויניגרט

אחרי שהכרישות התקררו מעט, חוצים אותן לאורך ומניחים בצלחת הגשה. מפזרים מעל הכל את הרוטב בנדיבות. מסדרים רבעים של הביצים הקשות, ומפזרים את הפטרוזליה או העירית שהשארנו בצד.

סלט כרישה בויניגרט

טיפ קטן: אם אתם כמונו, אוכלים את הסלט לא מעל שולחן, עם סכין ומזלג, כדאי לחתוך את הכרישה לחתיכות קטנות יותר, כך שאף אחד לא יצטרך להיאבק עם החיתוך שלה רק עם מזלג.

 

צימעס

יש מאכלים שהולכים איתנו מילדות, ורק הריח שלהם יכול לזרוק אותנו שנים אחורה, אל שקיעה בזכרונות על האוכל אצל סבתא, או הארוחות המשפחתיות של יום שישי.

אצלי, צימעס הוא לגמרי אחד מהם. את האוכל של סבתא לצערי אני כמעט ולא זוכר. לא זכיתי להכיר אחת מהן וסבתא השניה נפטרה ממש כשהייתי ילד. לפעמים זכרונות וסיפורים על האוכל שלה מתערבבים, ואני כבר לא בטוח אם אני באמת זוכר משהו, או שנדמה לי שהוא זכרון אבל בעצם מדובר על משהו שסיפרו לי עליו כל כך הרבה פעמים, עד שהפך גם הוא לכזה. אז נדמה לי שאני זוכר במעומעם את הצימעס שסבתא היתה מכינה אבל אני בוודאות זוכר את זה שאמא היתה מכינה בחגים.

כן, זה צימעס!

כן, זה צימעס!

היא כבר שנים לא הכינה אותו, אנחנו לא באמת בטוחים למה, וכשדיברתי עם מתן ועם רחלי על פוסטים לחג, די מהר החלטתי שבא לי לנסות לשחזר אותו. אצלנו היו מכינים אותו עם שזיפים מיובשים במקום הצימוקים שלא מעט אנשים שמים (איזה בית עם ילדים אוהב צימוקים?) וגם שמים בו כופתאות קטנות וקלילות שסופגות היטב את הטעמים שלו והופכות לנשנוש כייפי. שיחת טלפון עם אמא, שנתנה לי בערך את המתכון לפי מה שהיא זוכרת (וגם נזכרה בלילה להתקשר ולהגיד שבעצם יש גם תפוחי אדמה בכופתאות) והשחזור יצא מוצלח הרבה יותר ממה שחשבתי. מיד בתחילת הבישול עלו ריחות שלקחו אותי הרבה שנים אחורה, וזה אחד הדברים הכי כיפיים שאוכל יכול לעשות לנו.

אם מעולם לא שמעתם בכלל על צימעס (נגיד, כמו מתן), מדובר במאכל לא הכי פוטוגני ביקום, אבל יש בו איזה קסם טעים. תבשיל של גזר ושזיפים מיובשים, שלמרות שהוא מתוק כמעט כמו קינוח, אוכלים אותו חם בדרך כלל, ובתור תוספת למנה העיקרית. מתן אמר שזה קצת מזכיר את הטנזיה של המרוקאים, אז אני לא אתווכח 🙂

אם הצימעס פחות עושה לכם את זה, אתם יכולים לראות גם את שאר המתכונים שהכנו באותו יום:

החלה המתוקה עם התפוחים והדבש שהכנתי, שהיא בגדר חובה לחג הזה בעיניי.

P1220300_post (Custom)

DSC_7850-1500 (Custom)
DSC_7841-1700 (Custom)
צלי בקר חגיגי (ותופתעו, אבל הוא פשוט להכנה) של מתן.
IMG_1439 (Custom)

שיהיה חג שמח, ושנה טובה ונהדרת במיוחד!

מצרכים

לתבשיל

1 ק"ג גזר

1/2 כוס שזיפים מיובשים (ללא הגלעינים)

1 כף סוכר

1 כף קמח

2 כפות דבש

2 כפות שמן (לא זית)

1 כפית מלח

מעט פלפל שחור

קורט קינמון

לכופתאות

2 תפוחי אדמה בינוניים או 3 קטנים יותר

1 ביצה

1/2 כוס קמח (לפעמים צריך יותר)

מעט מלח ופלפל

הכנה

מקלפים את הגזרים ושוטפים אותם.

P1220105_post (Custom)

פורסים לפרוסות בעובי של בערך 1 ס"מ.

P1220109_post (Custom)

חוצים את השזיפים לשניים (אם יש גדולים, אז גם לארבע).

מקלפים את תפוחי האדמה, שוטפים אותם היטב, ומגרדים על החורים הקטנים של הפומפיה (העגולים הקטנים, לא אלו שבצורת כוכב, שהם החורים המיותרים והמעצבנים ביותר בעולם כולו).

P1220113_post (Custom)

כשניגשים להכין את שאר ההכנה של הכופתאות, כדי לעשות את זה ממש דקות לפני שמכניסים אותן לסיר, כדי שלא יופרשו יותר מדי נוזלים בזמן שנמתין.

סוחטים היטב את תפוחי האדמה מנוזלים. הכי קל זה "לקבב" ביד כמות קטנה מהם, לסחוט מעל הכיור תוך כדי לחיצה חזקה עם כף היד, ולהחזיר לקערה.

P1220115_post (Custom)

מוסיפים לתפוחי האדמה הסחוטים ביצה, קמח, מלח ופלפל ומערבבים היטב בעזרת כף. מנסים ליצור כופתאות עם היד. אם מרגיש רך ונוזלי מדי, מוסיפים מעט קמח ומערבבים שוב. הבלילה צריכה להיות מעט רכה, היא תתיצב בבישול, ולא כדאי להוסיף יותר מדי קמח, שלא יצאו כופתאות קשות מדי.

P1220117_post (Custom)

שמים בסיר את 2 כפות השמן, ומטגנים מעט את הגזר, רק עד שהוא כולו מבריק ומכוסה בשמן.

 

P1220124_post (Custom)

מוסיפים את השזיפים, הסוכר, הקמח, הדבש, המלח, הפלפל והקינמון, ומערבבים היטב.

P1220125_post (Custom)מוסיפים מים עד לכיסוי חלקי (רק חלק מהגזרים צריכים להציץ טיפה מעל המים.) מכינים עם יד רטובה כופתאות בצורה חופשית, לא גדולות מדי, ומניחים בעדינות בסיר. מפזרים אותן ככה שהן לא יגעו אחת בשניה.

P1220135_post (Custom)

ממלאים עוד קצת מים עד שגם הכופתאות חצי מכוסות, מנמיכים את האש, מכסים, ומבשלים בערך 20 דקות. אחרי 20 דקות, מרימים את המכסה, ובודקים אם החלק התחתון של הכופתאות כבר יציב. הוא אמור כבר לא להיות דביק למגע. הופכים אותן בזהירות, ומכסים שוב את הסיר ל-10 דקות. בכל שלב, אם חסרים נוזלים בסיר, מוסיפים מעט. לא צריך לפחד, בסוף נאדה אותם לגמרי.

P1220150_post (Custom)

אחרי כ-10 דקות, מסירים את המכסה של הסיר וממשיכים לבשל עם מכסה פתוח. אנחנו בעצם רוצים לאדות את כל הנוזלים, ולתת לרוטב להתקרמל ולעטוף את הגזר והכופתאות במתיקות דביקה.

מבשלים עוד כ-30 דקות, עד שהגזר רך למדי (אבל לא מתפרק לגמרי). בכל פעם שנדמה שחסר נוזלים והגזר עדיין לא מוכן, מוסיפים מעט מים, וממשיכים לבשל. אפשר גם לערבב בעדינות, כדי שלא יידבקו דברים לקרקעית הסיר.

P1220205_post (Custom)

כשהגזר רך ואין יותר נוזלים בסיר, מכבים את האש, ומגישים.

P1220223_post (Custom)

שוב, שיהיה לכולם חג שמח, ושתבוא עלינו שנה טובה, כיפית ושמחה!

 

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי אומר לי כמעט בכל תחילת שבוע "זהו. השבוע זה השבוע שבו אכתוב פוסט לבלוג, וסוף סוף אחזור לכתוב יותר מפוסט אחד בחודש. אחשוב על דברים שממש בא לי להכין ולתעד, אצא לקנות את כל המוצרים ואכתוב פוסטים לרוב!". איכשהו, זה אף פעם לא באמת עובד.

בין אם זו העבודה, או הכתיבה במקומות אחרים, שקצת מעייפים אותי, ואיכשהו, דווקא לבלוג שאמור להיות הכי כיפי, לא נשאר לי כוח.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

אבל נדמה לי שמצאתי איזשהו פיתרון ביניים, עד שאצליח למצוא מספיק מרץ כדי לכתוב פה יותר: שיתופי פעולה עם חברים! לא רק שזה כיף מאוד לבשל עם אנשים נוספים (אני אף פעם לא הייתי מאלה שלא מוכנים לחלוק את המטבח או את קרש החיתוך), זה גם מציב בפניי דד ליין מאוד קבוע, שאנשים אחרים סומכים עליו, ולכן אני חייב לעמוד בו. אני מרוויח יום כיף, ואתם מרוויחים יותר מפוסט אחד. הכי כיף.

בשבוע שעבר, רחלי ואני ביקרנו בשוק התקווה בתל אביב, אחרי שלא הייתי בו המון שנים, ודי התאהבנו בו. הוא הרבה יותר נעים ומרווח משוק הכרמל, הרבה פחות הומה ממנו, והסחורה בדוכנים נראית מאוד מזמינה. ידענו שנחזור אליו מהר, וכבר למחרת כשרחלי הציעה לי שנכתוב פוסטים על סלטים, במיוחד לכבוד ט"ו בשבט, מיד הסכמתי, וגם שאלתי את מתן אם בא לו להצטרף אלינו, כי אני תמיד נהנה לראות אותו מצלם לבלוג, מזיז כל ירק וכל עלה עד שהם מגיעים בדיוק לזוית האחרונה, ולא מוותר עד שהוא מקבל את התמונה המושלמת, שזה די הפוך ממני, אבל עדיין מרתק אותי. וזה בלי קשר לזה שכל מה שהוא מכין תמיד טעים נורא. אפשר להגיד שזה רק הבונוס.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

מאוחרי הקלעים של התמונה המעולה שתוכלו למצוא אצל מתן.

אז יצאנו לשוק, קנינו בערך חצי ממנו, וחזרנו אל רחלי הביתה כדי להכין את הסלטים. אצל רחלי אתם יכולים לקרוא על סלט האבוקדו והקיווי המגניב שהיא הכינה (שווה לכם, השקדים המקורמלים הם להיט!), ואצל מתן אתם יכולים לקרוא על סלט התרד והתפוחים שלו, שלא הצלחנו להפסיק לאכול.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

אני הכנתי סלט כרוב וגזר עם ויניגרט הדרים, שהוא נסיון לשחזור של סלט מעולה שאכלנו במסעדת "מיטבול" בראשון לציון, שלא הייתי בכלל שם לב אליו בתפריט אם רחלי לא היתה זוכרת שפעם אכלה אותו והוא היה מצוין. לא הצלחתי לשים את היד על המתכון של המסעדה, ולכן אילתרתי מתכון שהרגיש לי מספיק קרוב, ויצא מעולה בפני עצמו. יש בו שילוב כיפי של המון מרכיבים קראנצ'יים וכיפים, עם רוטב חמצמץ-מתוק. והכי טוב? הסלט הזה יחזיק לכם כמה ימים במקרר, ואפשר להמשיך לנשנש ממנו בכל פעם שיש חשק.

ט"ו בשבט שמח!

מרכיבים (לקערת סלט גדולה)

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

חצי כרוב גדול או אחד קטן שלם

2 גזרים קטנים או אחד גדול

חופן גדול של נבטים (אני אוהב את האלפלפה הדקים)

כ-50 גרם חמוציות מיובשות

20 גרם גרעיני חמניה קלופים

30 גרם שקדים פרוסים

חופן עלי פטרוזיליה טריים

לרוטב

1/4 כוס מיץ תפוזים סחוט טרי

1/4 כוס שמן זית

2 כפות חומץ בן יין (אפשר גם חומץ רגיל, אבל לא בלסמי)

1 כף דבש (אפשר גם סוכר חום במקום)

גרידה מקליפת לימון שלם (אפשר גם מהתפוז שסחטנו, אם אין לימון)

1/2 כפית מלח

1/4 כפית פלפל שחור גרוס

הכנה

חותכים את הכרוב לרבעים, ופורסים לפרוסות דקות. מניחים בקערה גדולה.

מקלפים את הגזר, שוטפים אותו, ובעזרת הקולפן "מגלפים" ממנו פרוסות דקות. מניחים כמה פרוסות דקות שכאלה אחת על גבי השניה, וחותכים עם הסכין לרצועות דקות.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

חותכים את רצועות הגזר הדקות לשניים או שלושה חלקים (תלוי באורך הגזר) ומוסיפים לקערה.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

שוטפים את הפטרוזליה, קוצצים אותה דק, ומוסיפים לקערה.

מוסיפים לקערה גם את הנבטים והחמוציות.

על מחבת יבשה ואש נמוכה קולים את גרעיני החמניה עד שהם משתזפים מעט, ומוסיפים אותם לקערה.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

על אותה מחבת קולים גם את פרוסות השקדים עד שהם מקבלות מעט צבע, ומוסיפים גם אותן לקערה.

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים

ניגשים להכנת הרוטב. מערבבים בצנצנת או בכלי אחר עם מכסה את מיץ התפוזים, השמן, החומץ, הדבש, גרידת הלימון, המלח והפלפל, סוגרים את המכסה ומנערים היטב עד שהרוטב אחיד. אל תתביישו לנער בכל הכוח ולהוציא את כל העצבים על זה שאין יותר ימי חופש בט"ו בשבט אחרי שמסיימים את התיכון!

טועמים את הרוטב ובודקים אם צריך להוסיף לו עוד קצת מלח או פלפל. מוסיפים אותו לקערה ומערבבים היטב. אני הכי אוהב לערבב עם הידיים (שטופות היטב!) ותוך כדי גם להפריד את הנבטים שאוהבים להתקבץ בחבורות.

טועמים, מבינים שזה בריא ומנשנשים כאילו אין מחר!

סלט כרוב וגזר בויניגרט הדרים