לונדון, בייבי: המלצות טעימות לבירה הבריטית, חלק א'

לא אלאה אתכם בסיבות בגללן כבר 8 חודשים (וואו!) לא עלה שום פוסט לבלוג. אבל הנה, הוא חוזר לאט לאט לעצמו. בשנה האחרונה טסתי פעמיים ללונדון, פעם אחת עם המשפחה ופעם שניה מהעבודה (שגם אותה הארכתי בכמה ימים). בשני הטיולים האלו אכלתי המון, באמת המון, וגיליתי באמת עד כמה אני אוהב את העיר הזו, שיש בה באמת הכל, ולמרות התדמית היקרה והקרירה שלה, היא בעצם די זולה יחסית לארץ, והאנשים הרבה הרבה יותר נחמדים ממה שנדמה. בשני הביקורים ניסיתי לשמור על תקציב לא מוגזם, אבל בכל זאת לא לאכול אוכל מהיר או משעמם מדי, וקל נורא לאכול טוב ובזול יחסית בעיר הזו.

העיר גם עמוסה בהמוני שווקים, כל אחד שונה מהשני, ובכל אלו שביקרתי היה אוכל מצוין ומעניין, אז אם אתם חובבי אוכל (ואתם כנראה כן, אם אתם כאן), קחו לעצמכם זמן לבקר לפחות בשניים או שלושה מהם. בזכות החיבה הרבה שלי לאוכל אסייתי, תמצאו שרוב ההמלצות שלי קשורות לאוכל שמגיע משם, אבל לא רק.

אז הנה חלק א' של המדריך, שכולל את המסעדות שאכלתי בהן. החלק השני שיעלה בימים הקרובים יכלול שווקי אוכל שווים ומקומות לקנות בהם דברים שקשורים באוכל, וגם מקומות לאכול בהם דברים מתוקים וטעימים במיוחד.

חלק ב' נמצא כאן.

(השמות של המקומות הם לינקים לאתרים או לעמודי הפייסבוק שלהם).

Koya Bar

בר האוכל היפני הזה כל כך טעים, שהוא בין המקומות היחידים שאכלתי בהם בשני הביקורים שלי בעיר. זו בעצם מסעדה קטנה, עם מקומות רק לאורך בר ארוך, שמרגישה ממש כמו מקום אינטימי ביפן ומתמחה בו באטריות אודון מסוגים שונים.

אודון עם שרימפ בטמפורה

מדובר באטריות עבות ובשרניות שמכינים פה לבד, והתפריט מחולק לכמה חלקים, על פי סוג המנה: אטריות קרות, מרקים חמים עם האטריות בפנים, אטריות קרות שמגיעות עם מרק חם בצד ועוד… בכל גרסה כזו יש המון סוגים, עם בשר, עם ירקות, עם טופו או עם פירות ים. הטעמים של האוכל כולו מאוד עדינים, וכל המנות שיצא לי לטעום פה היו נהדרות. מי שלא אוהב אודון ימצא גם כמה מנות של אטריות עם ברווז, ויש גם כמה מנות ראשונות מעניינות כמו למשל גרסה יפנית של פיש אנד צ'יפס, עם דג בטמפורה ממש עדינה וצ'יפס דק משורש טארו.

"פיש אנד צ'יפס" יפני

לא יקר פה, ואפשר בקלות לסגור ארוחה בפחות מ-20 פאונד לאדם.

Koya Bar, 50 Firth st, Soho

Dishoom

דישום היא רשת של כמה מסעדות הודיות, אבל כאלו שלא יזכירו לכם שום מסעדה הודית שאתם מכירים. דמיינו עיצוב ואווירה שהם איפשהו בין הבראסרי להוטל מונטיפיורי, וזהו בעצם הרעיון, רק עם אוכל הודי מצוין.

תבשיל שרימפס מדרום הודו ב-dishoom

התפריטים די זהים בכל הסניפים, למעט 2 או 3 מנות מיוחדות בכל אחד מהם, ואם אתם מחפשים אוכל הודי טעים אבל עם אווירה של מסעדה לבילוי (וגם מחירים לא ממש זולים, אם כי עדיין סבירים, בסיבות 20-25 פאונד לאדם אם לא משתוללים), זה בדיוק המקום בשבילכם. הלוואי שהיה לנו בארץ משהו כזה.

Bone Daddies

אני מת על ראמן. זו מנה שאני יכול לאכול בכל יום, באמת. בלונדון ביקרתי בשני מקדשי ראמן מקומיים, ושניהם היו מצוינים. Bone Daddies היו הראשונים, והם מקום קצת יותר קז'ואל מ-Shoryu שיופיעו בהמשך. התפריט פה די קטן וכולל כמה סוגים של ראמן ועוד מבחר מאוד קטן של מנות ראשונות. בחלק מהסניפים של גם קערות פוקה ומנות נוספות, אבל לא בכולם.

ראמן חזיר עם סרטן רך שריון ב-Bone Daddies

חלק גדול מהראמנים פה חריף, וכשהם אומרים חריף הם באמת מתכוונים לזה. יש על השולחנות גם סינרים, כדי לעזור לכם לא להתלכלך מכל השפריצים, ואפשר להוסיף למרק המון תוספות שוות כמו סרטן רך שריון שלם, פתיתים פריכים מעור של עוף ועוד המון דברים. טעים וזול! (10 -13 פאונד לקערת ראמן).

Dumplings Legends

צ'יינה טאון של לונדון קטנה למדי, בטח יחסית לצ'יינה טאון בערים אחרות וגדולות, אבל היא מלאה בהמון מסעדות, רובן נראות כמו מלכודות תיירים. במסעדה הזו מכינים המון סוגים של דים סאם (אבל שימו לב שבשעות הערב לפעמים אין להם את כל הסוגים, עדיף להגיע בצהריים) ויש גם תפריט ענק ממש של מנות סיניות שאפשר ללכת בו לאיבוד בקלות.

מיקס דים סאם ב-Dumplings Legend

הדים סאם מצוינים (רק תיזהרו לא להזמין יותר מדי), וגם כיף להסתכל על החנות הגדול במטבח בכניסה למסעדה שבה הם מכינים אותם, אבל קחו בחשבון שהשירות די גרוע, לא סבלני במיוחד, וגם לא ממש יעזרו לכם לבחור מנות. אבל האוכל הטעים והלא יקר שווה את זה.

Dumplings Legend. 15 Gerrard st

The Barbary

אני בדרך כלל טוען שדי מטופש לנסוע לחו"ל ולאכול אוכל ישראלי, אבל נראה לי שקשה מאוד לבקר בלונדון בלי לעבור באחד משני המקומות של אסף גרניט ואורי נבון. פאלומר היא המסעדה המפוארת יותר, אבל היא גם די יקרה ומאוד דומה למחניודה. ברברי, החדשה והקטנה יותר (שגם זכתה ממש בחודש שעבר בתואר המסעדה הכי טובה בלונדון בדירוג השנתי של טיים אאוט לונדון) היא מקום שבכל זאת שווה ביקור אם מתחשק לכם ערב אחד קצת כמו בבית.

עראייס ב-Barbary

המסעדה היא בעצם בר גדול בצורת ח' שמקיף את המטבח הפתוח שבו צולים בו פיתות, קבבים, עראייס מצוין ועוד אוכל שאולי לא יפתיע וותיקי "מסעדות שוק" ישראליות, אבל הוא מבוצע מצוין והאווירה השמחה והכיפית בהחלט תזכיר לכם למה מסעדות מקומיות הן בעצם כזה להיט.

The barbary. 16 Neal's Yard

Royal China Bakers Street

עוד מסעדה סינית עם דים סאם מעולה. השירות פה הרבה יותר טוב מאשר ב-Dumplings Legend, וגם האווירה יותר "מסעדתית", אבל גם המחירים גבוהים יותר. כל מה שאכלנו פה בגזרת הכיסונים היה מעולה, כולל כיסוני צ'אנג פאן חלקלקים ומין "עוגות" משורש דייקון עם בשר טחון.

דים סאם ב-Royal china

דווקא מנה שהזמנו של ברווז ונודלס היתה טעימה פחות, עם רוטב מאוד צמיגי ודי דל בטעם. לקינוח, אל תוותרו על כדורי הבצק ממולאים בשומשום שחור. הם היו לוהטים מחום, פריכים ופשוט מצוינים. סמוך למסעדה שוכנת המסעדה האחות Royal China Club שהיא מפוארת ומפונפנת עוד אפילו יותר, אם אתם בקטע.

Royal China Bakers Street. 24-26 Baker St

Pitt Cue

בעיקרון Pitt Cue היא מסעדת בשר, אבל ממש לא כזו שגרתית כמו שאתם מדמיינים. נסו לחשוב על גרסה היפסטרית (בעצם יותר היפסטרית) של פונדק דה לוקס, עם שירות ועיצוב יותר מוקפדים, ואולי תהיו קרובים יותר. השף של המסעדה נחשב לאחד המומחים הגדולים בעיר לבשר חזיר, ומגדלים במיוחד עבור המסעדה חזירים מצטיינים במיוחד.

הלחם המושלם של Pitt Cue

האוכל פה באמת נהדר. זה התחיל במנת לחם שהיא חובה, שכללה לחם מצוין שמרוח במוח עצם מתובל והגיע עם חמאה שמכינים פה לבד עם שומן חזיר. גם כל מנות הבשר שהזמנו פה היו נהדרות, גם אלו מהחזיר (כולל מנת לחי חזיר לא פוטוגנית אבל מושלמת) וגם אלו מהבקר.

שייטל עם בצל צרוב

קחו בחשבון שהמנות פה לא גדולות, וגם לא כוללות תוספות (שצריך להזמין בנפרד, ואל תוותרו על הכרוב הצלוי עם פירורי הלחם), אבל יחסית לאיכות של הבשר, מחיר ממוצע של 30 פאונד לאדם הוא עדיין סביר מאוד.

Pitt Cue, 1 The Avenue, Devonshire square

Yauacha

יאוצ'ה היא מסעדה סינית עם כוכב מישלן אחד, ובערב די יקר לאכול בה, אבל בצהריים יש להם דיל סופר משתלם של ארוחת טעימות דים סאם ב-30 פאונד לזוג. לא צריך לחלוק מנות, וכל אחד מקבל שמונה סוגים של דים סאם עדינים וטעימים (הצ'אנג פאן במילוי הפריך טעים במיוחד, תשמרו אותו לביס האחרון!), וקנקן תה סיני.

צ'אנג פאן מושלם עם שרימפס ובצק טופו מטוגן ב- Yauacha

לא תצאו מפה מפוצצים במיוחד, אבל בתור ארוחת צהריים לא יקרה, מדובר בחוויה שווה ממש. יש פה גם קינוחים מושלמים ביופיים, אבל השניים שטעמנו היו הרבה יותר יפים מטעימים. בשבת בצהריים יש ארוחה שווה ומושקעת הרבה יותר (וגם יקרה הרבה יותר, 52 פאונד לאדם), שכוללת הרבה יותר סוגים של דים סאם, מנות עיקריות, קינוח וגם יין וקוקטיילים לפתיחה ולקינוח. יש למסעדה שני סניפים, אחד במרכז העיר ואחד בסוהו.

Yauacha. 15-17 Broadwick st. Broadgate Circle

Honest Burgers

אם כבר לאכול ברשת, אז לפחות באחת שווה כמו Honest. זו רשת של המבורגריות קטנות, עם צוות צעיר והיפסטרי ומנות המבורגרים מושחתות וטעימות.

המבורגרים ב-Honest Burgers

יש פה בחירה בין כמה סוגי המבורגרים על פי התוספות שמגיעות עליהם, צ'יפס, טבעות בצל, ולא הרבה יותר. ההמבורגרים מצוינים, לא יקרים, ויסגרו לכם מצוין ארוחה שלא בא לכם להשקיע בה יותר מדי.

Shoryu ramen

עוד מסעדת ראמן מצוינת שיש לה המון סניפים ברחבי העיר, כולל אחד שנמצא ממש קרוב לפיקדילי ולכל התיאטרות באזור ופתוח עד מאוחר יחסית, אז שווה ללכת אליו אחרי ביקור בתיאטרון (אל תפספסו את The Book Of Mormon המושלמת שראיתי פעמיים מרוב שאהבתי אותה).

ראמן חזיר ב-Shoryu ramen

הראמן פה עשיר וכבד יותר מזה של Bone Daddies וגם לא כולל המון תוספות משוגעות, אבל כל פרט ופרט בו היה מושלם. החל מהציר הסמיך, דרך הבשר העסיסי ועד הביצה הקצת רכה. נשבע שהייתי מוכן לאכול אותו כל יום.

לחלק ב' של המדריך לחצו כאן. וכמו תמיד, אני אשמח לשמוע אם השתמשם בהמלצות ונהנתם, וגם אם ממש לא נהנתם, זה חשוב לא פחות.

טאיזו- TAIZU

כבר הרבה זמן שלא נפתחה בתל אביב מסעדה חדשה עם כל כך הרבה באזז, אולי מאז שנפתחה המזללה. כבר חודשים שאנחנו שומעים על ההכנות, הכוונות של המטבח, ארוחות מקדימות בשילה ועוד המון דיבור ברשת ובעיתונות.

הדיווחים הראשוניים (והתמונות באינסטגרם) נראו מבטיחות, והזמנו מקום למוצאי שבת של שבוע הפעילות הראשון של המסעדה.

המסעדה, שממוקמת במגדל לוינשטיין, מול גשר מעריב והרחק ממתחמים קולינאריים פעילים אחרים, מעוצבת לעילא בעיניי.

קצת בנאלי להגיד על עיצוב שהוא מרגיש מאוד "ניו יורקי", אבל זו ההרגשה. המסעדה, שמחולקת למספר חללים, מרגישה מאוד עכשוית ומודרנית, אבל עם זאת מצליחה לשמור על נעימות חמימה.

טאיזו taizu

חלון גדול למטבח עמוס הטבחים ולעמדת הוצאת המנות מוסיף גם הוא, וקריאות ה-FIRE להכנת המנות ששמענו מדי פעם מתוקף הישיבה בשולחן הכי קרוב לחלון הוסיפו להרגשה הכיפית.

טאיזו taizu

היינו חמישה והושבנו בשולחן עגול, שהיה נוח מאוד לחלוקת המנות.

התפריט, מחולק לארבע קטגוריות, והמלצרית המקסימה הסבירה לנו שהקטגוריות מסמנות עלייה הדרגתית בכבדות המנות ובעומס הטעמים, ולכן מומלץ להזמין בסדר עולה מתוך הקטגוריות. רוב המנות קטנות-בינוניות ומיועדות לאכילה משותפת. המלצרית גם עזרה לנו מאוד בבחירה של המנות, עם המלצות והסברים על גדלים של מנות, והייתה מאוד יעילה לאורך הארוחה גם מבחינת תזמון הוצאת המנות וגם מבחינת העזרה בבחירות. ממש לא הייתה הרגשה של מסעדה חדשה, הצוות כולו נראה מיומן ומקצועי והיה נראה שהם עברו הכשרה ראויה.

ראשונים להגיע היו הקוקטיילים שהזמנו:

Golden Fiz- קוניאק קורווזיה VS, פירות טרופיים, פרוסקו (39 ש"ח) שהוזמן פעמיים הגיע ראשון, והיה יפיפה, עם קישוטים של פרוסת צ'ילי, פרוסת תפוח מגולגלת, עלה בזיליקום ופרחי אניס. לעומת המראה, הטעם שלו היה קצת שטוח מדי,  ובעיקר הורגש הקוניאק.

טאיזו taizu

 

 Red Old Sage- טקילה סאוזה גולד, רימונים, מרווה, ג'ינג'ר (39 ש"ח) היה מאוד מתוק ולא ממש הורגשו בו טעמי המרווה או הג'ינג'ר.

טאיזו taizu

 

Hoisin Jack- וויסקי ג'ק דניאלס, תפוז סיני, טימין, סירופ הדרים, קינמון (39 ש"ח) היה הקוקטייל שהזמנתי אני, והוא גם היה המוצלח ביותר בעיניי. מתוק, אבל לא מדי, ועם שילוב מעולה בין טעמי הטימין והקינמון, והמרירות הקלה של התפוז הסיני.

טאיזו taizu

 

Hendrix Mesala -ג’ין הנדריקס, קמפרי, סאקה, וורמוט אדום, תה מאסלה (39 ש"ח) היה די מעניין, אבל מריר מדי לטעמי.

טאיזו taizu

 

בסך הכל הקוקטיילים היו מאוד יפים, אבל רובם קצת איכזבו.

לעומתם, האוכל לא איכזב בכלל.

בסיבוב הראשון של המנות היו:

לחמניות מאודות- צ'אטני עגבניות. (9 ש"ח) היו שלישית לחמניות דביקות ולבנבנות שהיו ממכרות ממש. הם ספגו את הרטבים של המנות ממש נהדר, ובמיוחד את הצ'אטני שהגיע איתן, שהיה קצת פיקנטי ועם טעם מעושן. קראתי בכל מיני מקומות שהלחמניות אמורות להיות בטעמים שונים, אבל לא נאמר לנו כלום וכל מה שטעמתי היה בטעם די נייטרלי של בצק שמרים. הזמנו 2 מנות בתחילת הארוחה, ו-2 נוספות בהמשך, בשביל הרטבים בעיקר.

טאיזו taizu

 

ירקות סיניים- אפונת שלג, פטריות אויסטר, פאק צ'וי, קציפת שיטאקה ולמון גראס (36 ש"ח) הוזמנו פעמיים והיו מוצלחים הרבה יותר ממה שציפינו. אמנם לא היו שם פטריות אויסטר (אני זיהיתי שימ-ג'י), אבל הטעם של המנה היה מושלם. הירקות הירוקים היו פריכים, הפטריות רכות, והקציפה, שבניגוד לקציפות בפופינה שהיו אוריריות מדי, היתה כמו רוטב סמיך ועשיר עם טעם אדמתי, שחיברה הכל יחד. כל ביס היה קצת שונה, וזו היתה מנה מצוינת.

טאיזו taizu

 

סי בס מאודה- אטריות מש, פפאיה ירוקה, יוזו קושו, מרק זך (46 ש"ח) הוזמן גם הוא פעמיים והיה בעצם מרק מעט פיקנטי, עם שלוש פרוסות נאות של דג מאודה ועסיסי, אטריות מש חלקלקות ומעט דביקות ורצועות פפאיה פריכות. בצד הגיעו חצי לימון, ירוקים שהוספנו למרק, ושתי מבחנות, אחת עם שמן סומסום ואחת עם שמן אגוזים, שטיפטפנו למרק. השילוב של העדינות והארומטיות של המרק, עם החריפות הקלה היה מצוין. אהבתי במיוחד את האטריות בעלות המרקם המיוחד ואת פרוסות הדג העדינות.

טאיזו taizu

 

סשימי טונה- ציר טונה, למון גראס,שאלוטס מקורמלים, אורז יסמין קלוי (58 ש"ח) הגיע פעמיים, על חשבון הבית. זו היתה אחת ממנות הסשימי המוצלחות שאכלתי. הטונה הרגישה טרייה להפליא ונחתכה לפרוסות עבות יחסית כך ששילוב הטעמים המופלא של הבצל המטוגן ופירורי האורז הפריכים השתלב איתה מצוין ולא השתלט. מנה שהייתי אוכל שוב בשמחה.

טאיזו taizu

כשסיימנו את המנות, חזרה המלצרית והזמנו בעזרתה סבב נוסף של מנות.

ברוסקטה- כבד עגל, גראם מסאלה, תרד ענק תאילנדי, איולי שמנת חמוצה (42 ש"ח) היו שתי פרוסות של ברוסקטה פריכה מועמסת בהמון חתיכות קטנות של כבד עגל, בצל מטוגן ומעט תרד. הכבד היה נהדר, עם טעם מאוד עדין יחסית לכבד, הבצל והתיבול שיוו למנה טעמים עדינים של משהו שקצת הזכיר שווארמה, והשמנת החמוצה השתלבה נהדר. מאוד נהננו מהמנה וגם הזמנו אחת נוספת, כי היא הייתה מעט קשה לחלוקה בין כולם.

טאיזו taizu

 

דאמפלינג שנחיזי- לחי עגל, מרק בשר, בוטנים, ציר רימונים (52 ש"ח) היו ארבעה כיסונים של בצק עדין ודק יחסית. ההוראה היתה לתת ביס קטן בקצה הכיסון, לתת למרק להישפך אל הכף, ואז לאכול את כל השאר בביס גדול. הכיסונים היו מהנים, והמילוי עשיר ולא דחוס מדי.

טאיזו taizu

 

באטר צ'יקן -עגבניות, חמאה חומה, בוטנים, עלי קארי (59 ש"ח) היתה מנה שהייתי מוכן לשחות בתוך הרוטב העשיר שלה. הוא היה מאוד חמאתי, אבל בכל זאת לא כבד מדי, והתיבול שלו היה מושלם. פיסות העוף היו רכות ועסיסיות, וביקשנו אורז כדי לספוג את הרוטב. קיבלנו שתי קעריות אורז קטנות, והחגיגה עם הרוטב היתה מושלמת.

טאיזו taizu

 

תמנון מעושן- בוטנים קלויים, בזיליקום אדום, ויניגרט פלפל לבן (62 ש"ח) הגיע על חשבון הבית. פיסות התמנון היו מצוינות. רכות מאוד, עם טעם מעושן קלות. הרוטב והירקות הזכירו לי בעיקר טעמים של סלט פפאיה (ללא פפאיה) והכיל עגבניות, עלי בזיליקום ודפי אורז דקים, עם מבחנה שבה מעט שמן סומסום. הרגשתי גם רוטב דגים. הרעננות והמליחות של הסלט השתלבו מצוין עם הטעם המעושן של התמנון וזו היתה מנה מרעננת ומוצלחת, ואפילו אלו שלא חובבים פירות ים נהנו ממנה.

טאיזו taizu

 

למרות שכבר חלק מאיתנו היו שבעים, הזמנו סיבוב נוסף של מנות.

ברווז שלוש כוסות- לחמניה מאודה, BBQ, חמוצים (32 ש"ח)  היתה לחמניה מאודה קטנה עם חתיכות מפורקות של בשר ברווז ברוטב ברביקיו. אלו שטעמו ממנה נהנו מאוד, אבל היא לא הספיקה להגיע אליי וכשרצינו להזמין אחת נוספת נאמר לנו שהיא אזלה.

טאיזו taizu

 

יריעות אורז קנטונזיות- שרימפס, בצל ירוק, סויה מתוקה, שום קריספי (52 ש"ח) דפי האורז הגיעו יבשים לשולחן, והמלצר שפך מעליהם את רוטב הסויה המתוקה. אני מת על דפי האורז החלקלקים והדביקים האלה, ופה הם השתדכו מצוין עם הרוטב המלוח-מתקתק ועם המון פיסות השום הקריספי שהיה בה. פיסות השרימפס הקטנות קצת נבלעו בטעמים החזקים, אבל היו מרקם קראנצ'י נוסף חוץ מהשום.

טאיזו taizu

 

מרק סרטנים צח – וון טון שרימפס וסרטנים, ברוסקטה, חמאת סרטנים ושום קונפי (58 ש"ח) הגיע מחולק לשתי קערות, עם שלושה כיסונים קטנים בכל אחת מהם, שהיו מאוד עדינים בטעמם. גם המרק היה מאוד עדין, עם חמיצות ומליחות מאוד מאוזנים. נהנתי לאכול אותו. בצד הגיעו עלי בזיליקום, בצל ופרוסות צ'ילי שיכולנו להוסיף, ופרוסות דקות של ברוסקטה קראנצ'ית שלא הרגשנו בה את טעם חמאת הסרטנים, אבל היה כיף לטבול אותה במרק, או לאכול אותה יחד עם שיני השום המתקתקות.

טאיזו taizu

 

קוטלט לבן- קשיו מקורמלים, חומץ תפוחים, סלרי, 5 ספייס (58 ש"ח) היתה מנה נדיבה של שני סטייקים לא קטנים שצופו במעט רוטב חמוץ מתוק של תפוחים, ובקנקן שלידם היה עוד המון רוטב עם פיסות קטנות של סלרי ותפוחים. הבשר היה טעים ועסיסי, אבל המנה הייתה קצת משעממת יחסית למנות האחרות, למרות הרוטב הטעים. בצד הגיעה גם עצם נוספת של החזיר, שלא ממש הבנו את נוכחותה שם. לא מנה רעה, אבל הרגשנו שהיא נועדה בעיקר כדי להשביע, ופחות כדי לרגש או לעניין.

טאיזו taizu

 

רוק שרימפס- יוגורט תמרינדי, תפוחי אדמה, כורכום, אפונה, קשיו מקורמלים (48 ש"ח) הגיעו על חשבון הבית והיו חטיף נהדר לסיום הארוחה. מעין קרוקטים פריכים בטעם תפוח אדמה מטוגן, שהתאימו מאוד לרוטב היוגורט החמוץ ולאגוזי הקשיו הפריכים. טעמם של השרימפס הלך קצת לאיבוד, אבל המנה היתה טעימה בכל זאת.

טאיזו taizu

 

אחרי הפסקה קצרה, שבמהלכה המלצרית גם הזמינה אותנו לצ'ייסרים לבחירתנו, הזמנו גם שני קינוחים.

גולאב ג'מון (42 ש"ח) הוא קינוח הודי של כדורי בצק גבינה מטוגן, עם גלידת פיסטוק ומנגו (קולפי), קרם מתובל, עם פירות יבשים ואגוזים. זו היתה המנה היחידה שהמלצרית לא ממש ידע לפרט על מרכיביה. לגלידה היה טעם שכולנו לא הצלחנו להתחבר אליו, ואני הצלחתי לטעום רק את ההל שהיה מאוד אגרסיבי ומשהו שהרגיש כמו כורכום (ואולי זה פשוט ההל). חוץ מהגלידה, דווקא אהבתי את הקרם עם הפירות היבשים וחתיכות מהטוויל הפריך, אבל הרגשתי שמשהו התפקשש בגלידה, שהיתה פשוט לא טעימה.

טאיזו taizu

 

פגודת שוקולד (42 ש"ח) הייתה מוצלחת יותר, והורכבה מבסיס של פאדג' שוקולד דחוס, ומעל שכבות של בצק שוקולדי פריך עם קרם שוקולד לבן ביניהן. בצד הייתה גלידת קשיו שהייתה מעולה ולא מתוקה מדי. החלק הכי טעים של הקינוח היה השילוב של הקרם הלבן עם דפי הבצק הפריכים, אבל הקינוח כולו היה מוצלח בתור קינוח שוקולדי, שלא נפל למלכודת המתיקות המוגזמת.

טאיזו taizu

 

החשבון הסתכם ב-858 ש"ח לפני שירות (172 ש"ח לאדם, כולל קוקטייל), ולא נגבו דמי חליצה על בקבוק יין שהבאנו.

קיבלנו די הרבה מנות על חשבון הבית, אני מאמין שבעיקר בגלל שהגענו יום אחרי שהסתיימה הנחת ההרצה. ובכל זאת, גם אם היינו משלמים על כל המנות, המחיר נשמע לי סביר מאוד לאוכל מעניין, טעים ובעיקר מקורי (לפחות בארץ) שכזה. הערב כולו היה כיפיי במיוחד, בגלל האווירה הנעימה, החברה הכיפית, האוכל הטעים או השירות הטוב ובעצם השילוב של הכל ביחד.

זו ללא ספק הייתה אחת מהארוחות הטובות שזכורות לי מהזמן האחרון ואני כבר מחכה בכליון עיניים לביקור הבא שלי שם, ולטעימת המנות האחרות בתפריט שנראו מעניינות. 

חצילים אסייתים עם בשר טחון של אהרוני


את המתכון המצוין הזה למדתי בסדנא של אהרוני אצל מאיר השמן.

חצילים אסייתים עם בשר טחון של ישראל אהרוני

הטעמים האסייתים של הג'ינג'ר, השום והסויה במתכון בשילוב עם טעמם של החצילים המטוגנים מעולה בעיניי וידעתי שלא יעבור הרבה זמן מאז הסדנא עד שאכין את המנה הזאת.

הכנתי אותה עוד באותו הסופשבוע עם חברים והיא יצאה מצוין ומאוד דומה למנה שאהרוני עצמו הכין לנו.

ההכנה קלה יחסית, והחלק המעצבן היחד הוא טיגון החצילים. לאחר שהחצילים מטוגנים שאר ההכנה אורכת דקות בודדות.

מגישים את המנה עם אורז לבן שסופג היטב את טעמיה.

רשימת מצרכים ל-3-4 מנות עיקריות:

2 חצילים טריים ומוצקים, לא קלופים

שמן לטיגון עמוק של החצילים

5 כפות שמן

5 שיני שום קלופות

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר טרי

1 פלפל אדום חריף או 2 קוביות פלפל אדום קפוא

6 בצלים ירוקים

500 גרם בשר בקר טחון

1 כף דבש

2 כפות רוטב סויה

1/3 כוס מרק עוף או מים

מלח ופלפל שחור טחון

כמה עלי כוסברה לקישוט (אופציה)

הכנה:

חותכים את החצילים לאצבעות בעובי של 1 ס"מ בערך.

אצבעות חצילים

מטגנים את אצבעות החצילים בשמן עמוק וחם עד שהן מזהיבות.

מטגנים חצילים

כדי לבדוק אם השמן חם מספיק טובלים קצה של פיסת חציל אחת, אם נוצרות בועות רבות מסביב, השמן מוכן.

מטגנים בנגלות קטנות יחסית (12-15 אצבעות) כדי לא להוריד את הטמפרטורה של השמן.

מניחים את פרוסות החצילים המטוגנות במסננת עם קערה מתחתיה כדי שיגירו את השומן העודף.

חצילים מטוגנים

מכים את שיני השום המקולפות עם החלק העבה של הסכין עדי שימעכו קצת, וחוצים אותן, אנחנו רוצים חתיכות גדולות של שום ולא שום קצוץ.

שיני שום

מקלפים את פיסת הג'ינג'ר וחותכים לגפרורים דקים.

גפרורי ג'ינג'ר

את הבצל הירוק חותכים לפרוסות שוות באורכן בערך לאצבעות החצילים. חוצים לאורך את החלק הלבן.

בצל ירוק

מערבבים בקערית את חומרי הרוטב: דבש, סויה, מים או מרק ומעט מלח ופלפל ושומרים בצד.

מי שמשתמש בפלפל חריף טרי, קוצצים את הפלפל לפיסות קטנות.

מחממים את 5 כפות השמן בווק או במחבת רחבה. כשהשמן חם מכניסים פנימה את הג'ינג'ר השום והפלפל החריף.

מטגנים כדקה, אבל נזהרים לא להשחים את השום, הוא יהפוך למר.

שום, ג'ינג'ר, פלפל חריף

מוסיפים את הבשר ואת הבצל הירוק וממשיכים לטגן תוך כדי עירבוב עד שהבשר משנה את צבעו לאפור וחלקו משחים מעט.

תוך כדי עירבוב מפוררים את הבשר עם הכף כדי שלא יהיו גושים גדולים מדי.

חצילים אסייתים עם בשר טחון של ישראל אהרוני

לוקחים את קערת הרוטב ששמרנו בצד, מערבבים אותה מעט כדי לאסוף משקעים ומוסיפים לווק.

חצילים אסייתים עם בשר טחון של ישראל אהרוני

מבשלים כדקה או שתיים עד שחלק מהרוטב נספג בבשר.

מוסיפים את אצבעות החצילים ומערבבים היטב. מכבים את האש.

חצילים אסייתים עם בשר טחון של ישראל אהרוני

מגישים על ערמת אורז לבן ומי שרוצה יכול לקשט בכמה עלי כוסברה.

חצילים אסייתים עם בשר טחון של ישראל אהרוני

בתיאבון!

חצילים אסייתים עם בשר טחון של ישראל אהרוני

 

 

חזה עוף ואורז בקארי עם אננס וקשיו


את המנה הזאת למדתי להכין בתאילנד.

היא אומנם מכילה אבקת קארי הודית, אבל השילוב שלה עם הסויה ורוטב הדגים לוקחים אותה למחוזות תאילנדים לגמרי.

האננס והקשיו מוסיפים טעמים ומרקמים מעניינים ונוצרת לנו מנה לא שגרתית אבל טעימה מאוד.

רשימת מצרכים לשלושה עד ארבעה אנשים (תלוי ברעב)

500 גרם חזה עוף (לא משוטח לשניצלים) חתוך לקוביות

כוס וחצי אורז לבן לא מבושל (או כ-4 כוסות אורז מבושל)

3 כוסות מים , כפית מלח ( רק למי שצריך לבשל את האורז)

3 שיני שום

3 כפיות אבקת קארי

3 כפות סויה

3 כפות רוטב דגים

3 כפיות סוכר

כוס וחצי קוביות אננס מסוננות ושטופות (קצת יותר מחצי קופסת שימורים גדולה)

כוס אגוזי קשיו

הכנה:

מכינים את האורז בסיר קטן:

מחממים כף שמן על אש גבוהה וכהשמן חם מוסיפים את האורז.

מערבבים תוך כדי טיגון עד שחלק מהאורז מתחיל להלבין ומוסיפים 3 כוסות מים.

מכסים את הסיר לשתיים שלוש דקות עד שהמים מתחילים לרתוח.

מוסיפים כפית מלח, מערבבים היטב, מכסים ומעבירים לאש הקטנה ביותר שאפשר למשך 20 דקות בדיוק.

אחרי 20 דקות מכבים את האש.

מסירים את המכסה ומערבבים את האורז בעזרת מזלג (רק מזלג! כפות ימעכו את האורז ולא יערבבו אותו).

מכסים שוב את הסיר וממתינים 10 דקות. יוצא אורז אחד אחד מושלם ללא חלקים שרופים בכלל.

בזמן שהאורז מתבשל, מכינים את שאר המצרכים.

אם קנינו אגוזי קשיו לא קלויים, מחממים מחבת קטנה ויבשה על אש בינונית.

מניחים במחבת את אגוזי הקשיו ומערבבים ללא הפסקה במשך כ5-7 דקות עד שהם משחימים.

אם אגוזי הקשיו שלנו כבר קלויים, רוב הסיכויים שהם גם מומלחים כהוגן

ולכן צריך לשטוף אותם מעט כדי להוריד את המלח ולייבש אותם היטב.

חותכים את חזה העוף לקוביות, משתדלים שיהיו שוות פחות או יותר, אבל לא צריך להגזים ולהנדס אותן יותר מדי.

 

אפשר גם לבקש בסופר שיחתכו לנו לקוביות ולחסוך את השלב הזה.

אבל לא לקנות חזה שמוכן לשניצלים! הוא דק מדי ויתייבש לנו מהר מדי.

מסננים את האננס מהסירופ שלו ושוטפים אותו מעט במי הברז כדי להציא קצת מהמתיקות שדבקה בו.

מי שרוצה להשקיע יכול להשתמש באננס טרי ולחתוך אותו לקוביות.

קוצצים את שיני השום דק (לא מועכים אותו עם מועך שום כי הוא יישרף מהר מדי).

לאחר שהאורז מוכן, מחממים 3 כפות שמן בווק גדול על אש גבוהה ומוסיפים את השום ביחד עם השמן.

כך נוכל לשלוט אנחנו בטיגון השום והוא לא יישרף לנו מיד במגע עם שמן חם, שום שרוף הוא מר ולא טעים.

מטגנים את השום עד שבועות מתחילות להיווצר סביבו ומיד מוסיפים את קוביות העוף.

מפזרים את קוביות העוף באחידות על תחתית הווק ולא נוגעים בהן במשך כדקה.

כך ניתן להן להיצרב היטב וגם ניתן לשמן להעלות שוב את החום שלו אחרי שקיררנו אותו עם העוף.

אחרי כשדקה מתחילים לערבב את העוף וממשיכים לבשל אותו עד שהוא מוכן לגמרי.

אם נראה תוך כדי הבישול חתיכות גדולות מדי, ניתן לחצות אותן בקלות עם הכף שאיתה אנחנו מערבבים לאחר שהעוף הלבין מעט.

נבדוק שהעוף מוכן ע"י כך שניקח את החתיכה השמנמנה ביותר ונחצה אותה.

אם היא מוכנה לגמרי בפנים אז גם כל שאר החתיכות מוכנות, נזהרים לא לטגן יותר מדי, חזה עוף מתייבש בקלות.

כשהעוף מוכן, מנמיכים את האש ומוסיפים לווק את האורז המבושל, אבקת הקארי, הסויה, רוטב הדגים והסוכר.

מערבבים עד שהתבלינים פוזרו באחידות.

מוסיפים את האננס, מבשלים עוד כדקה תוך כדי עירבוב.

מוסיפים את אגוזי הקשיו הקלויים, מערבבים ומכבים את האש. המנה מוכנה!