הכי נוסטלגיה שיש – עוף מוקפץ בבאגט

בשבועות האחרונים הסתובבתי עם חשק עז למנה שכבר קשה מאוד למצוא אצלנו, למרות שלפני 20 או אפילו 15 שנים היא היתה מאוד נפוצה פה: מוקפץ בבאגט.

כן, כן, אני יודע שמדובר בטראש אמיתי, כזה שכל פודי אמיתי ינחור לכיוונו בבוז, אבל אצל מי מאיתנו לא מתעורר לפעמים חשק למשהו ממש טראשי וטעים? דמיינתי לזה באגט פריך עם מוקפץ לוהט בפנים, המון רוטב שום תעשייתי כזה, והכל בשקית נייר, שבכל ביס נופלות לתוכה חתיכות שלא מצליחות לשמור על עצמן בתוך הבאגט. והכל עם תירס גמדי, כמובן, כי אי אפשר בלעדיו.

ואז גיליתי שמסתבר שכבר ממש קשה למצוא בארץ מוקפץ בבאגט. מה עושים? מכינים לבד.

ההכנה של המתכון הזה היא גם הזדמנות מצוינת לספר לכם על האתר החדש של רחלי, איתה הכנתי אותו. אחרי שהפכה את FOODPAGE לאתר היחיד שצריכים כל מי שמחפשים מתכונים בעברית, ואחרי שעזרה לעשרות אנשים עם הבלוגים והאתרים שלהם, רחלי סוף סוף מציגה היום אתר שהוא כולו שלה: Krutit. עם עיצוב בדיוק כמו שהיא רוצה ועם כל המתכונים המעולים שלה, שקשה לי לספר במילים עד כמה הם טעימים ותמיד תמיד עובדים. אז לכו לבדוק את כל המתכונים החדשים שמחכים לכם שם, והנה גם הגרסא הצמחונית למוקפץ בבאגט, שהיא הכינה.

אצלי תמצאו את הגרסה עם העוף, וגם גרסא פשוטה לרוטב השום הנצחי ההוא.

רכיבים (2 כריכים גדולים)

באגט שלם או שתי לחמניות באגט

300 גרם חזה עוף (אפשר גם פרגיות)

1 פלפל אדום

1/2 סלסלת פטריות

1/4 כרוב לבן

2 גזרים

1/2 קופסת שימורים של תירס גמדי

חופן נבטים (לא חובה)

3 כפות סויה

1 כף טריאקי

2 כפות רוטב צ'ילי מתוק

1/2 כפית שמן שומשום

2-3 בצלים ירוקים

כמה עלי חסה להגשה

לרוטב שום:

5 כפות מיונז

3 שיני שום (אפשר גם יותר

1 כף שמן זית

הכנה

שוטפים היטב את חזה העוף וחותכים לקוביות בגודל של כ-1.5 ס"מ.

שוטפים היטב את הירקות וחותכים את הגזר, הפלפל והכרוב לרצועות דקות ובערך שוות בגודלן.

פורסים את הפטריות לפרוסות.

מרוקנים את נוזלי קופסת התירס, וחותכים אותו לקוביות.

מחממים מעט שמן (לא זית) במחבת, ומטגנים את קוביות העוף. לא מערבבים אותן יותר מדי, ונותנים להן להיצרב היטב מבחוץ. אין צורך לבשל עד הסוף, הן עוד יתבשלו עם כל הירקות. רק צורבים מעט ומוציאים מהמחבת, נזהרים לא לייבש מדי את העוף.

למחבת הריקה מוסיפים עוד מעט שמן ומתחילים לטגן את רצועות הגזר והפלפל. אחרי 2-3 דקות מוסיפים את הפטריות ומטגנים עוד 2-3 דקות.

מוסיפים את רצועות הכרוב (זה ייראה כמו המון כרוב, את די מהר הוא יאבד את כל הנפח שלו). מטגנים הכל יחד דקה או שתיים אחרי שהכרוב איבד את הנפח, ומוסיפים את התירס הגמדי. מטגנים עוד דקה.

מחזירים את העוף למחבת ומוסיפים את כל הנוזלים (סויה, טריאקי, צ'ילי ושמן שומשום). מוסיפים גם את הנבטים. מערבבים היטב וטועמים. מוסיפים מעט מלח ופלפל לפי הטעם ומבשלים עוד 2-3 דקות עד שהירקות סופגים את הרוטב והעוף ממשיך להתבשל.

בזמן הזה מכינים את רוטב השום: כותשים את שיני השום, מוסיפים למיונז יחד עם שמן הזית ומערבבים היטב עד שאחיד.

מכבים את האש, קוצצים את הבצל הירוק ומוסיפים למוקפץ.

פורסים את הבאגט, מרפדים את תחתיתו בעלי חסה, "מעמיסים" אותו במוקפץ ומפזרים מעל את רוטב השום. אוכלים מיד ונזהרים לא להתלכלך יותר מדי.

אטריות ביינג-ביינג – אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

כל מי שמכיר אותי אפילו מעט, יודע שאני מכור לאוכל אסייתי. המטבח שאני הכי אוהב בעולם הוא המטבח התאילנדי, עם האיזון המושלם שלו בין חריף-מתוק-חמוץ-מלוח, אבל תנו לי כל מאכל ויאטנמי, סיני, יפני, הודי ומה לא, ואני מרוצה. תנו לי אטריות, ובעיקר אטריות סיניות, ואני בשמיים.

התמכרות שניה שלי, קצת פחות מוכרת וקצת יותר טריה, היא ההתמכרות ל-Youtube. אני מנוי לעשרות ערוצים באתר, וכל יום לפני השינה (ולפעמים גם בשעות אחרות של היום) אני צופה בעוד ועוד סרטונים. חלקם בנושאי אוכל, אבל יש גם עוד המון אחרים שאני אוהב.

אחד הערוצים שאני עוקב אחריו נקרא Strictly Dumpling. מייק, שמפעיל את הערוץ, הוא סיני-אמריקאי שבדרך כלל טועם ואוכל המון אוכל סיני ברחבי המדינה, אבל מדי פעם גם מכין מתכונים סיניים במטבח הביתי שלו. המתכון הזה שלו, לאטריות עבות שמכינים לבד בבית ברוטב די פשוט, נראו לי ממכרות. מצד אחד, להכין אטריות לבד בבית ועוד בלי מכונת פסטה? נשמע מסובך וקשה מדי. מצד שני, הוא גורם לזה להראות כל כך פשוט, והוא אומר שזה אחד המאכלים הטעימים שהוא מכיר. הייתי חייב לנסות.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

אלו בעצם אטריות עבות ובשרניות שמכינים לבד בקלות (יחסית, יש פה עדיין עבודה עם בצק), ועם רוטב מאוד פשוט שהוא בעיקר שמן מתובל בצ'ילי, שום ובצל ירוק., עם תוספת של קצת סויה וחומץ. זה נשמע פשוט, וגם אני אמרתי לעצמי שזה בטח סתם נחמד ולא יותר, אבל באמת שלא תאמינו עד כמה הטעם של האטריות האלה ממכר, ועד כמה הריח שלהן יישאר איתכם לעוד הרבה זמן ויעשה לכם חשק להכין את המנה שוב ושוב. והיא גם לגמרי צמחונית. בעצם, היא אפילו טבעונית!

הכנתי אותה יחד עם רחלי ונטלי כבר לפני כמה חודשים, והנה סוף סוף אני מעלה את המתכון. אם יש לכם קצת זמן פנוי, תסמכו עליי, וצאו להרפתקאה של הכנת המנה הזו. ההתמכרות מובטחת!

הנה הוידאו של מייק. הוא יעזור לכם בעיקר בהבנה של איך להכין את האטריות עצמן, ואת שיטת ההכנה המיוחדת שכוללת "מתיחה" של הבצק והטחה שלו בשולחן העבודה. זה נשמע משוגע, אבל זה די פשוט אחרי שקולטים את זה, וגם די גאוני. קפצו לדקה 6:53 כדי לראות את השיטה.

מצרכים (כ-3 מנות)

2 כוסות קמח לבן

1 כוס מים

1 כפית מלח (לבצק)

1-2 כפות פתיתי צ'ילי מיובשים (תלוי כמה חריף אתם אוהבים)

3-5 שיני שום קצוצות דק (שוב, תלוי כמה אוהבים. אני שם כמה שיותר)

2 בצלים ירוקים, קצוצים דק

2 כפות סויה

1 כף חומץ סיני שחור (אפשר גם חומץ רגיל, זה בסדר גמור)

1 כפית מלח נוספת (לאטריות)

חצי כוס שמן ניטרליי (אפשר שמן בוטנים אם יש, אבל לא חובה)

2-3 בוק צ'וי (אם אין, גם תרד יעבוד מעולה)

חופן נבטים (לא חובה. אני פחות אוהב אז לא שמתי אותם)

הכנה

מתחילים בהכנת הבצק: מניחים את הקמח וכפית המלח בקערה גדולה, ומוסיפים בהדרגה את המים, תוך כדי ערבוב עם כף עץ (או עם צ'ופסטיקס, אם אתם מרגישים סיניים במיוחד). מוסיפים כף או שתיים של מים, מערבבים מעט, וחוזר חלילה עד שכל המים הועברו לקערה.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

אחרי שכל המים בקערה, מתחילים לערבב את הבצק עם הידיים ולאחד אותו. אחרי דקה או שתיים, הבצק מתאחד לכדור. ממשיכים ללוש עוד כ-9-10 דקות עד שכדור הבצק אחיד ונעים למגע. אפשר להוציא אותו מהקערה וללוש על השיש, עם זה יותר נוח לכם (ואפשר גם לעשות את כל התהליך במיקסר, אבל בכל זאת תנו לו עוד דקה או שתיים של לישה ידנית אחרי שהוצאתם אותו מהמיקסר).

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

מחזירים את כדור הבצק לקערה, מכסים אותו ונותנים לו לנוח כחצי שעה.

אחרי המנוחה, מעבירים את הבצק למשטח מקומח היטב וחותכים אותו לארבע חתיכות שוות. מעצבים כל חתיכה לצורת לחמניה, או צילינדר עגול. בצלחת קטנה שמים מעט שמן ומעבירים את ארבעת הצילינדרים של הבצק לתוך השמן. מצפים אותם היטב בשמן מכל הצדדים. עוטפים שוב בניילון נצמד ומניחים לבצק לנוח עוד שעה. בזמן הזה הוא יספוג את השמן ויהפוך לרך יותר ונעים לעבודה.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

קצת לפני שעוברת השעה של המנוחה, מרתיחים סיר גדול עם מים בתוכו, שבו נבשל את האטריות. בזמן הזה אפשר גם לקצוץ את השום ואת הבצל הירוק ולחתוך את הבאק צ'וי או התרד לחתיכות בגודל בינוני, כאלו שיהיה נעים לאכול בביס אחד.

אחרי שהבצק נח שעה, לוקחים חתיכה אחד מתוך הארבע, מניחים על משטח מקומח, ומרדדים אותה לצורת מלבן קטן. בעזרת המערוך, מחלקים את הבצק לשלושה, ע"י לחיצה של המערוך לאורך הבצק (שוב, קל מאוד להבין את ההסבר הלא ברור הזה אחרי שצופים בוידאו, זה כמעט בלתי אפשרי להסביר בטקסט בלבד). תופסים את הבצק בשני קצותיו ומותחים לאט לעט תוך כדי שמטיחים אותו במשטח העבודה כל כמה שניות (זה נראה מיותר, אבל ההטחות האלה גורמות לו להימתח לא רק בקצוות שאנחנו מושכים בהם אלא לכל אורכו). הנה שוב הקטע הזה בוידאו כדי שיהיה ברור איך להכין:

זהו, החלק הקשה כבר עבר, והוא אפילו לא היה כזה קשה. מניחים בעדינות את האטריות בצד עד שנסיים למתוח ולחתוך את כולן, באזור עם הרבה קמח, כדי שלא יידבקו אחת לשניה (אל דאגה, כל הקמח ירד בבישול).

כשסיימנו את הפעולה לכל ארבעת חלקי הבצק, מעבירים את האטריות לסיר עם המים הרותחים ומבשלים 2-3 דקות (תלוי בעובי שיצא לכם. טועמים חתיכה קטנה כדי לבדוק אם הן מוכנות. הן צריכות להישאר מעט בשרניות ונגיסות, זה כל הכיף). מסננים (לא לשפוך את המים הרותחים! אנחנו צריכים אותם כדי לבשל מעט את הבאק צ'וי) ומעבירים את האטריות לקערות הגשה.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

בזמן שהן מתבשלות, מחממים לרתיחה בסיר קטן את חצי כוס השמן (לא בטוח שנשתמש בכולה, אבל עדיין שיישאר קצת מאשר שיהיה חסר). כשהאטריות בצלחות, שמים את הבאק צ'וי או התרד לכמה שניות במים הרותחים שבסיר ומוציאים לקערה בצד.

מערבבים מעט את האטריות בצלחות (כדי שלא יידבקו) ומפזרים מעל לכל צלחת את השום, הצ'ילי הגרוס והבצל הירוק. בקערה קטנה מערבבים את הסויה, החומץ וכפית המלח.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

בזהירות, מוזגים על האטריות, ובמיוחד על המרכז עם השום והצ'ילי מעט מהשמן, עם מרית. השמן יתסוס, יבעבע ויטגן על המקום את הצ'ילי והשום. תיזהרו לא להשתכר מהריח שמתפזר בבית. השמן צריך לטגן את כול השום והצ'ילי שעל האטריות, וככה בודקים כמה ממנו צריך לשים.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

מוסיפים את הבאק צ'וי או התרד, שופכים מעל את תערובת הסויה-חומץ-מלח ומערבבים היטב.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

זהו, מוכן! לא תאמינו עד כמה זה טעים.

אטריות סיניות ביתיות בשום וצ'ילי

עוף וירקות שורש ברוטב שום ודבש

איכשהו יצא שעד שאני כבר מפרסם פה מתכונים, אני מפרסם שני מתכוני עוף ברצף, אבל תזרמו איתי, גם המתכון הזה מוצלח ממש, ובאמת שבכמעט כלום עבודה יוצאת ממנו ארוחה שווה ביותר.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

עכשיו זו בדיוק התקופה שבה כולם מחפשים באינטרנט מתכונים לארוחות החג. אני יודע שרוב בני האדם השפויים לא מתים על הארוחות האלה, אבל איכשהו אני תמיד הייתי מאלה שדווקא כן מחכים להן. אפשר להגיד שהסיבה העיקרית היא שאני מאוד אוהב אוכל של חגים (מרק עם קניידלאך? תנו לי עוד ועוד!) אבל בעיניי תמיד גם נחמד לפגוש בני משפחה שלא רואים יותר מדי בשאר השנה ולשבת לארוחה מסודרת פעמיים-שלוש בשנה.

לכבוד התקופה הכי עמוסה בחיפושי אוכל באינטרנט, החלטנו בקבוצת "מבשלים ביחד" להכין החודש כולם מאכלים לחג (כן, אני יודע שאתם אומרים לעצמכם שגם ככה כולנו היינו מכינים מאכלים לחג. אז מה). תוכלו למצוא בפרוייקט מנות לכל הארוחה, החל מסלטים ועד קינוחים הורסים, והוא לבד יכול לסדר לכם את כל חגי אוקטובר.

קולאז

כדי לראות את כל המתכונים של החודש, לחצו על התמונה שלמעלה.

הפעם נפגשתי עם אולגה ורחלי להכנת המתכונים שלנו ביחד. כבר לא פעם כתבתי כמה אני אוהב את מפגשי האפייה והבישול האלה. לא רק בגלל שאני יצור חברתי מדי (יש שיגידו מדי), שתמיד מחפש עם מי להעביר את היום, אלא בגלל שאני באמת נהנה מהימים המשותפים האלה במטבח, מהצחוקים, מהתקלות, מהבלאגן (שבואו נודה על האמת, אני הגורם לרובו). וכן, גם תמיד אני מרגיש שאני לומד המון בימים האלה, גם מבחינת בישול ואפייה (וואי, אתם לא מבינים איזה מרתק היה לראות את אולגה מכינה חלת דבש), גם מבחינת צילום וגם באופן כללי בענייני עבודה משותפת.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

אה, ועוד פרט אחד קטן: בסוף היום (ובמהלכו) אני אוכל לא רק את האוכל שאני הכנתי, אלא את הדברים המדהימים האחרים, במקרה הזו הקינוח המטורף של אולגה, ושלושת סוגי האורז של רחלי, שאיכשהו שכחתי לקחת לעצמי גם הביתה! איזו טעות.

כל כך הרבה כתבתי, ואפילו עוד לא מילה על המתכון שלי. אז אם אתם מחפשים מנה עיקרית לחג שתהיה ממש קלה להכנה, ותפנה לכם את עיקר הזמן לסידורים, נקיונות או הכנת קינוחים מושקעים, זו המנה העיקרית בשבילכם.

כל מה שצריך לעשות זה לחתוך את הירקות, לערבב את הרוטב, להניח בתבנית, ואתם חופשיים לכל שאר העבודות. תוך רבע שעה הבית כבר יתמלא בריחות נהדרים של דבש, שום וטימין, שבאמת קשה לעמוד בפניהם.

אז מוכנים? הנה המתכון ושתהיה שנה טובה!

מצרכים (4 מנות)

4 רבעים של עוף טרי (אפשר גם רק "פולקע" או רק כרעיים אם רוצים)

3-4 תפוחי אדמה בינוניים

1 בטטה גדולה או 2 קטנות

2 גזרים

1 ראש שום שלם

3 שיני שום כתושות

3 כפות דבש

חצי כפית מלח

מיץ מלימון אחד (ואם יש ליים, עדיף)

חצי כפית סריראצ'ה או כל רוטב חריף שאוהבים (אפשר לוותר)

3 כפות שמן (איזה שאוהבים)

כמה ענפי טימין טרי

הוראות הכנה

מחממים תנור ל-200 מעלות

שוטפים היטב את תפוחי האדמה, הבטטה והגזר (אפשר לקלף אותם, אבל לא חייבים) ופורסים לפרוסות בעובי של 1 ס"מ בערך.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

בקערה גדולה (שייכנסו בה כל הירקות) שמים את הדבש, מיץ הלימון, הסריראצ'ה, המלח, השמן ועלים מ-2-3 ענפי טימין.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

מערבבים היטב את הרוטב עד שהוא אחיד.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

מוסיפים את הירקות החתוכים לקערת הרוטב ומערבבים היטב עד שכל הירקות מצופים ברוטב.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

מעבירים את הירקות לתבנית תנור שעליה נייר אפייה (לא שופכים הכל יחד עם הרוטב, משאירים אותו בקערה בשביל העוף).

שוטפים את העוף, מעבירים אותו לקערה עם הרוטב שנשאר ומעסים אותו מעט כדי שהרוטב יצפה אותו וייספג בו מעט.

שמים גם את העוף בתבנית התנור, ומפזרים כמה ענפי טימין מעל.

חוצים את ראש השום השלם לאורך ומניחים גם את שני החצאים בתבנית.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

אופים את העוף והירקות בתנור כשעה, עד שהירקות רכים והעוף צלוי היטב. בודקים אחרי חצי שעה, ואם העוף שחום מדי, מכסים אותו בנייר כסף להמשך הצלייה ומורידים את נייר הכסף ב-10 דקות האחרונות של האפייה כדי לתת לירקות להפוך למעט פריכים.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

מעבירים לצלחת הגשה גדולה ומגישים.

עוף וירקות שורש אפויים ברוטב שום ודבש

פיצה לבנה עם פטריות ושום

נכון שלהכין פיצה ביתית נשמע ממש מסובך?

האמת היא שלבעלי מיקסר, הכנת פיצה ביתית היא עניין פשוט מאוד, והתוצאות הן תמיד טעימות וכיפיות יותר מפיצה שמזמינים הביתה.
הפיצות שאני הכי אוהב הן פיצות לבנות, כאלו שאינן מכילות רוטב עגבניות. אחרי שטעמתי כמה מצוינות כאלה, החלטתי לנסות שלחזר אחת בבית, ואחרי כמה נסיונות, אני חושב שהגעתי למתכון שיוצא טעים במיוחד.

פיצה לבנה
השילוב של הפטריות עם הגבינה והעוקץ שמגיע מהשום הוא מושלם בעיניי, אבל קחו בחשבון שזו פיצה עם טעמים עדינים ולא כאלו שתוקפים את הפה.
נכון שהימצאות של אבן אפייה בתנור (או תנור מקצועי שמגיע לטמפרטורות גבוהות, אבל למי באמת יש כזה?) עוזרת להכנת פיצה טעימה יותר, אבל אפשר להסתדר גם בלעדיה.
אני כן ממליץ לקנות מגש עגול עם חורים בתחתית. הוא לא יקר במיוחד, והוא גם עוזר לנו ביצירת תחתית פריכה יותר לפיצה וגם עוזר בכל תהליך הכנסת והוצאת הפיצה לתנור וממנו. אבל, גם בלעדיו אפשר להסתדר.

כמות הבצק במתכון מספיקה ל-3 פיצות עגולות קטנות יחסית או 2 פיצות בגודל תבנית התנור. אני אוהב להשמש רק בחלק ממנו, ולהקפיא את שאר הבצק (אחרי התפיחה ואחרי שהוצאנו לו את האויר). ככה, בפעם הבאה, יהיה אפילו יותר מהיר להכין את הפיצה.

חומרים ל-3 פיצות עגולות או 2 פיצות בגדול תבנית התנור

לבצק

500 גרם קמח לפיצה או קמח לחם (גם קמח לבן רגיל יעבוד, אבל יהיה קצת פחות טעים)

2 כפיות שמרים יבשים (8-9 גרם)

1 ו-1/4 כוסות מים (לא קרים)

1 כף סוכר

2 כפיות מלח

לתוספות (לכל כמות הבצק)

1 סלסילת פטריות שמפניון או פורטבלו (אני שמתי חצי סלסילה מכל סוג)

2 כדורי מוצרלה במשקל 150 גרם כל אחד בערך (300 גרם בסך הכל, אם קונים מגוררת)

120 גרם גבינת מסקרפונה

3-4 שיני שום גדולות

מעט עלי פטרוזיליה קצוצים (הם מוסיפים טעם טרי שמשתלב פה נהדר לדעתי, אבל אפשר לוותר או לקצוץ עלי בזיליקום אם לא אוהבים)

שמן זית

מעט מלח גס

כמה טיפות שמן כמהין (לא חובה)

הכנה

בקערת המיקסר, שמים את הקמח והשמרים ומערבבים מעט.

פיצה לבנה

מוסיפים את המים והסוכר ולשים בעזרת וו הלישה עד שנוצר בצק.

פיצה לבנה

מוסיפים את המלח וממשיכים ללוש בערך 10 דקות. הבצק אמור להיות מעט דביק, כך שהוא נדבר לקערה בחלק התחתון שלו, אבל לא יותר. אם הוא דביק מדי, מוסיפים מעט קמח.

מכסים את הקערה, ונותנים לבצק לתפוח עד שהוא מכפיל את הנפח (בין שעה לשעתיים, תלוי במזג האויר ובחום).

למי שיש סבלנות וזמן, אפשר גם להתפיח במקרר במשך 6-8 שעות. ההתפחה הארוכה והאיטית הזאת תורמת לבצק טעם יותר "פיצתי" שאני מאוד אוהב, אבל היא לא חובה.

בזמן התפיחה, פורסים את הפטריות והשום (אחרי שקילפנו אותו) לפרוסות דקות יחסית.

פיצה לבנה

לאחר התפיחה, מוציאים לבצק את האויר בעזרת כמה אגרופים עדינים.

בשלב זה, אם רוצים להקפיא חלק מהבצק, עוטפים אותו בניילון נצמד, שמים בקופסא סגורה ומקפיאים. מפשירים במקרר במשך כמה שעות, וממשיכים כרגיל.

מחממים את התנור לחום הגבוה ביותר שהוא מסוגל להגיע אליו (בדרך כלל 250 מעלות). אם יש אבן אפייה, מכניסים אותה לתחתית התנור. חשוב מאוד לתת לתנור להתחמם עד הסוף ולהכניס את הפיצה לתנור לוהט.

מקמחים את משטח העבודה שלנו (אני אוהב לשים עליו נייר אפייה כדי לחסוך בליכלוך והידבקויות) ומרדדים עליו את הבצק בעזרת מערוך לצורה הרצויה. אם אופים בתבנית עגולה, מרדדים שליש מהבצק לעיגול, ואם אופים בתבנית התנור, מרדדים חצי ממנו לריבוע או מלבן.

לא חייבים לרדד את הצורה במדויק, ואפשר לגם להיעזר במתיחות קלות עם הידיים, הבצק די גמיש. כל הרעיון הוא שהפיצה תיראה ביתית, והצורה לא חייבת להיות מושלמת.

כשהבצק מרודד, מעבירים אותו אל התבנית בה נאפה אותו.

פיצה לבנה

מורחים עליו בעדינות שכבה דקה של גבינת המסקרפונה ומשאירים מעט שוליים ריקים.

פיצה לבנה

מגרדים מעל המסקרפונה מעט מגבינת המוצרלה.

פיצה לבנה

מניחים מעל את פרוסוות הפטריות ומפזרים גם את פרוסות השום

פיצה לבנה

מגרדים מעל עוד מגבינת המוצרלה.

מזלפים מעט שמן זית מעל הכל.

פיצה לבנה

כשהתנור חם, מכניסים אליו את התבנית עם הפיצה. אם יש אבן, מניחים את התבנית ישירות עליה.

אופים בין 10-12 דקות, עד שהבינה מבעבעת ומעט שחומה, והשוליים של הבצק שחומים גם הם.

בזמן האפייה שוטפים וקוצצים את עלי הפטרוזיליה או הבזיליקום.

מוציאים את הפיצה מהתנור, מפזרים את העלים הקצוצים ומעט מלח גס.

פיצה לבנה

אם יש שמן כמהין, מטפטפים מעל הפיצה כמה טיפות.

חותכים וזוללים מיד!

פיצה לבנה